1. ביום 17.2.14 הגישה טיב צאן קדושים (ליבהרד) בע"מ (להלן: המבקשת), המחזיקה בחוות צאן בשדה בר, בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב - 2001 (להלן: "החוק"). כמתואר בבקשה, המשיבים, אב וביתו, מר חיים בוקצין והגב' גילה בוקצין (להלן: המשיבים) הועסקו על ידי המבקשת עד לפיטוריהם ביום 16.2.14. נטען, כי המשיבים לא קיבלו את פיטוריהם, בשל חשד למעילה, והבהירו שלא יעזבו את החווה, יגרמו לנזקים אדירים למבקשת, יסכנו את חיי עובדיה ולא יניחו למבקשת לעשות שימוש בחווה. בתגובה שכרה המבקשת שירותי אבטחה לשמור על החווה. לאחר ההודעה הגיע המשיב 1 (להלן: מר חיים בוקצין) לחווה, שבר את מנעול שער הכניסה והחל לזרוע הרס ממשי, על ידי קריעת חיווט מצלמות האבטחה, שבירת ציוד בחווה, לקיחת ציוד ומחשבים והורה לעובדים האחרים לעזוב את החווה. משלא עזבו עלה על טרקטור ונסע לכיוון השומרים, דרס בנסיעה פראית בעלי חיים, כפי שתועד בתמונות. עוד צויין בבקשה, כי המשטרה הוציאה נגד מר חיים בוצקין צו הרחקה למשך 24 שעות. לאחר עיון בתצהיר התומך בבקשה על נספחיו נתן בית המשפט צו ארעי וקבע דיון למעמד שני הצדדים.
2. למחרת ביום 18.2.14 הוגשה בקשה למניעת הטרדה מאיימת על ידי מר חיים בוצקין וביתו הגב' גילי בוצקין ובו נטען כי מר חיים בוצקין מתגורר עם חלק משבעת ילדיו בשדה בר משנת 2011 ואשתו גרה עם חלקם בהר נוף שבירושלים. עוד הצהיר מר חיים בוצקין, כי הינו בעלים של מחצית העסק יחד עם המבקשת ועובד בשכר בעסק וצירף מסמך שנטען כי הינו הסכם שותפות. לטענתו יש בינו לבין שותפו, אזרח אמריקאי, סכסוך עסקי והוא כרועה צאן במקצועו חושש מפגיעה בצאן. לאחר שניתן צו ההרחקה נותקו המים, החשמל והגז מהבית בחווה ואם לא ינתן הצו יפרצו לביתו יזרקו את המקרר, המזגן המיטות והארונות.
3. לאחר שעיינתי בתצהיר שצורף לבקשה אליו צורף מכתב ממזכיר הישוב שדה בר, מיום 17.2.14, שאישר כי מר חיים בוקצין ומשפחתו מתגוררים בחוות שדה בר מתאריך 1.3.11, הבהרתי כי ההחלטה שניתנה בתיק 34202-02-14, אינה חלה על בית מגורי המבקשים ואין לפנותם מהבית ולהרחיקם מהחווה והיישוב ואולם יתר ההגבלות יחולו.
4. בישיבה שהתקיימה ביום 19.2.14 התקיימו חקירות נגדיות של העדים מטעם המבקשת וכן של המשיב.
5. בפתח הדיון שנערך בפני, הגיש ב"כ המבקשת מכתב מיום 18.2.14, ממנכ"ל שדה בר, המתקן את המכתב של מזכיר היישוב ולפיו, חיים בוקצין התגורר בקראוון בדיר במסגרת עבודתו אצל המבקשת וגם קודם לעבודתו אצלה התגורר בחווה ועבד בדיר ובמחלבה. עוד הוסיף, כי למען הסר ספק מר חיים בוקצין אינו תושב שדה בר אלא התגורר לעיתים על פי דרישת מעסיקיו. עוד הפנה ב"כ המבקשת, להסכם השכירות מיום 29.5.12 שצורף לבקשתה, בין עמותת בית ציון שדה בר באמצעו אותו יוסף שדה לבין המבקשת באמצעות מורשה חתימה ראובן פול. מטרת השכירות הוגדרה בסעיף 5 להסכם השכירות והינה לגידול עיזים ובעלי חיים אחרים. נטען, כי המבנה הינו מבנה לשימוש כל העובדים, נבנה על ידי המבקשת וכל הציוד בה נרכש על ידיה. הדבר היחיד שנמצא במבנה הינו ציוד אישי של מר חיים בוצקין. נטען, כי אין מדובר בדירת מגוריו והוא הביא לשם את בנותיו לאחר שהצו צומצם כאות מחאה. ביחס למסמך שנטען על ידי חיים שהינו הסכם שותפות, טענה המבקשת, כי מדובר במייל ובנסיון להוביל שותפות שלא צלח.
6. בתמיכה לטענות המבקשת הובא לעדות מר אבי שיף, שעובד במקום וצילם את מר חיים בוקצין חותך כבלים של המצלמות והמחשב ולוקח עימו אותם. עוד העיד, כי כשחזר מר חיים בוצקין לחווה לאחר שפוטר שבר את מנעול השער, נכנס לחווה וצעק על השומרים שיעופו החוצה "האיומים אגרסיביים מאוד" (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 2), רץ לכיוון הטרקטור שידע כי מערכת בלמיו אינה תקינה, הניע אותו ונסע לכיוון השומרים. מר שיף העיד כי "ממש פחדתי על החיים שליף, כי ידעתי שהטרקטור הזה לא עוצר, אני ברחתי ישר לרחבה" (עמ' 4 ש' 4-5). הוא העיד על הסרטון שתיעד את האירוע והוסיף כי כשנסע אחורה צעק לשומרים שאם לא יצאו הוא יוציא אותם (עמ' 4 ש' 13) וכן ש"הטורים של הטרקטור היו מבחינת הנהיגה ברעש של מסוק." (עמ' 4 ש' 18-20). עוד הדגיש, כי אירוע זה אירע לאחר שניתן צו ההרחקה על ידי המשטרה. שתי הפרות נוספות של צו בית המשפט אירעו לאחר שבית המשפט צימצם את הצו, שתועדו בצילום, היו כאשר פתח המאבטח את השער מר חיים בוקצין השליך אותו על הקרקע בחוזקה (עמ' 5 ש' 1) ולאחר מכן כשמר חיים בוקצין ניסה להיכנס לדיר הכבשים בניגוד לצו (עמ' 4 ש' 28-31).
7. המבקשת הציגה תמונות של החווה המגודרת ובמתחם אחד במרחק של 5 מ' עומדים הדיר והמבנה (עמ' 5 ש' 8-10). מר שיף העיד כי המבנה משמש את כל העובדים, שם מכינים אוכל, נמצאים בו העובדים שנשארים בלילה, כי המקום מאוייש 24 שעות ויש בו מסך פלזמה שכל מצלמות האבטחה מוצגות עליו (עמ' 5 ש' 13-24).
8. עד נוסף שהעיד הוא מר אלפרד קרינקונץ, שומר ששירותיו נשכרו ביום 16.2.14 בכדי לשמור על המקום. מיד שהגיע למקום צעק עליו מר חיים בוקצין "אני בעל הבית והכל שלי תצא מפה". כשענה לו שעושה את עבודתו, עלה מר חיים בוקצין על הטרטור התניע ונסע לכיוון הרכב של השומר ונעצר כמה סנטימטרים מהשומר שהגן בגופו על רכבו. (עמ' 7 ש' 5-11). כהשתרה בו השומר, נסע מר חיים בוקצין לאחור כדי לפגוע ברכב של השומר מהצד. מר קרינקונץ העיד, כי עמד מול הטרקטור ורק אז מר חיים בוקצין נסע לכיוון השער. (עמ' 7 ש' 13-15). לבית המשפט הוצגה תמונת ברכו החבולה של מר קרינקונץ ועדותו בנוגע להטלתו על הקרקע לאחר שפתח למר חיים בוקצין את השער (עמ' 7 ש' 18-29). עוד העיד כי השירותים והמקלחת היחידים נמצאים במבנה והוא לא יכל להשתמש בהם מהיום שהגיע בשל האירועים שאירעו (עמ' 8 ש' 2-5).
9. מר ראובן פול, מורשה החתימה של החברה המבקשת, העיד כי מרגיש מאויים מאוד מנוכחות חיים במקום ולאור מעשיו בחווה הוא פוחד ממנו (עמ' 9 ש' 22-24). הוא העיד כי ראה את האירוע של הטרקטור במצלמות בביתו (עמ' 10 ש' 3-7). עוד העיד, כי המבנה בחווה נועד לכל העובדים בכדי לאפשר להם לשהות בו. מר פול העיד, כי מכיר את חיים היכרות אישית ובנותיהם חברות ולומדות באותו בית ספר בהר נוף בירושלים וכי מר חיים בוקצין מתגורר עם משפחתו בהר נוף ואחת הסיבות שפוטר היתה שלא נמצא לפחות 4 לילות בשבוע בחווה (עמ' 10 ש' 19-20). הוא הוסיף כי מר חיים בוקצין ביצע מעשים של השתלטות ובעל החברה הבהיר לו שאינו שותף לפני מספר חודשים והוסיף, כי המסמך שצירף מר חיים בוקצין בבקשתו הוא טיוטה שלא התממשה (עמ' 10 ש' 25-32). עוד הבהיר שפיטר את הגב' גילה בוצקין בגלל מעשים שאביה ביקש ממנה שתעשה ועותר לצו למניעת הטרדה מאיימת נגדה לאור שיתוף הפעולה עם אביה כשעמדה מול הגדר בחווה (עמ' 11 ש' 9-17). מר פול העיד כי רק לאחר שהמבקשת השכירה את המקום באפריל 2012, שהיה קודם פרוץ ועל כן גידרה אותו, שיפצה את הדיר והקימה את המבנה. (עמ' 11 ש' 21-31).
10. מר חיים בוקצין נחקר על תצהירו בחקירה נגדית והעיד כי אין לו חוזה שכירות (עמ' 12 ש' 30-31), לטענתו יש לו חוזה העסקה בינו לבין שדה בר לפיו מתגורר בדיר אך לא הגישו (עמ' 13 ש' 3). כשנשאל מתי הוקם המבנה, העיד כי לפני 4-5 שני (עמ' 13 ש' 4-5). עוד העיד, כי אינו מתגורר בהר נוף, אלא אשתו מתגוררת שם. לטענתו, לו ולאשתו יחסים מסויימים והוא נמצא 5-6 לילות בשבוע בחווה וכי ילדיו בגיל בית ספר ישנים בירושלים כי אין הסעות (עמ' 13 ש' 17-24). עוד העיד, כי אינו שותף בחברה אלא עם החברה במקום בתור בן אדם עצמאי (עמ' 15 ש' 13-16).
11. לאחר שמיעת העדויות נערכה הפסקה ולאחריה הביאה המבקשת מסמכים שונים הנוגעים להקמת המבנה וביניהם אישור העבודה במקום, לפיהם העבודות במקום כללו את פרטי בעל הנכס - המבקשת, ונכתב שבמאי-יוני 2013 הקמת המבנה והדיר (מב/4). עוד הוצגו קבלות בנוגע לקניית המכשור החשמלי במבנה ובנוגע לשיפוץ שנערך בו ובכללו הריהוט והנגרות וזאת לאחר שמר פול הציג תמונות של המבנה וטען שאת תכולתו רכשה המבקשת בניגוד לטענת מר חיים בוקצין (עמ' 12 ש' 9-14).
12. סעיף 2(א) לחוק קובע כי הטרדה מאיימת היא "הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו". תנאי למתן צו על פי החוק הוא קיומה של הטרדה בעבר תוך חשש עתידי כי זו תשוב ותישנה, ש"אז, רק לאחר שהתקיימו שני היסודות הללו יחדיו ובאופן מצטבר, רשאי בית משפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת" (בר"ע (י-ם) 179/04
נס שובל נ. ניסים, לא פורסם). עוד נקבע באותו עניין כי "אם בוצע המעשה האלים סמוך לפני הגשת הבקשה, יש בסיס איתן לבקשה, ומסתבר כי היא תיענה" (בשא 2884/05 (שלום-י-ם)
קרול נ. עובד, לא פורסם, ניתן ביום 16.3.05).
13. בפסיקה נקבע, צו למניעת הטרדה מאיימת, יש ליתן במשורה, שכן, מדובר בהליך מיוחד וייחודי, גם מבחינה דיונית וגם מבחינת הסעדים שניתן לקבל במסגרתו. עוד נקבע, כי בצד הרצון לשמור על אינטרס המוטרד בעתיד יש - גם באותה מידה - חובה לשמור שזכות לגיטימית של המשיב- החשוד כמטריד, לא תיפגע ותעלם תחת מטרית הרצון להגן ולסוכך על המוטרד, שכן צו מניעת הטרדה מאיימת פוגע בזכויות אדם ואינו עניין דיוני גרידא: צו מניעת הטרדה מאיימת מגביל זכויות יסוד בסיסיות של הפרט כמו חופש התנועה, זכות הקניין, חופש הביטוי, הזכות לחירות ולאוטונומיה. משכך, נקבע, כי בבוא בית המשפט לשקול מתן צו על פי חוק למניעת הטרדה, שומה עליו, לבחון כל מקרה ומקרה לגופו, וברור שיש לעשות אבחנה בין המקרים הקלים יותר להכרעה, במקום בו מדובר למשל על מעשים פליליים מובהקים וברורים, איומים פיזיים או התבטאויות גסות המופצות או המוטחות כנגד אדם, לבין אותם המקרים, שאמנם קיים סיכון אך הוא רחוק לפגיעה בפרטיותו או שלמות גופו ונפשו של האדם. (הט (שלום-ת"א) 35318-04-11
פלונית נ' אלמונית לא פורסם, ניתן ביום 17.5.11).
14. רמת ההוכחה הנדרשת לצורך הרמת הנטל אודות ביצוע אותן פעולות המביאות כדי הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת הינה מוגברת, אף משדובר בהליך אזרחי, בשל הסנקציה שבצדו. "לכל הפחות יש מקום לטענה כי הסטיגמה שמטיל צו מעין זה חמורה יותר מזו המוטלת על הצד שטענותיו נדחו במשפט האזרחי. במקרה מעין זה יש לכאורה מקום לקבוע כי על נטל הראיות להגיע עד כדי "דרגת ביניים" בין זו הנדרשת במשפט הפלילי לזו הנדרשת במשפט האזרחי." (בשא 2884/05 (שלום-י-ם)
קרול נ. עובד, לא פורסם, ניתן ביום 16.3.05).
15. לאחר שמיעת כל העדים שהובאו מצאתי כי המבקשת עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי היא זכאית לקבל את הצו המבוקש. מתוך העדויות מטעם המבקשת, המקובלות עלי, עלה כי אכן ארעו מקרים שבהם פעל מר חיים בוקצין באלימות ביחס לעובדי החווה והרכוש בה. בנוסף לעדות נציג המבקשת, מר פול, בעניין זה עלו הדברים גם מעדותם של העדים האחרים שמצאתי לנכון לקבל אותם. לפיכך, במנותק מהשאלה האם יש למר בוקצין זכויות להתגורר במבנה, מצאתי כי המבקשת זכאית לסעד שנתבקש, שכן לאדם יכול להינתן צו הרחקה אף מביתו. ודאי במקרה דנא, בו לא הניח מר בוקצין כל תשתית לזכותו להתגורר במבנה והוכח בפני שהמבנה נבנה על ידי המבקשת בשנת 2012 רק לאחר שהחזיקה במקום, והיא זו שרכשה את הציוד בו והוא משמש לרווחת ולשימוש כל העובדים וכן משלמת את החשבונות השוטפים. לא הונח בפני כל בסיס להימצאות משפחת בוצקין במבנה שבתוך החווה ובמיוחד הדבר אינו אפשרי לאחר שהתרשמתי כי לא ניתן ליצור הפרדה בין המבנה לבין הדיר בשל סמיכות המרחק ביניהם.
16. במקרה דנא, הוכחה פעולת האיום ואף פעולה אלימה, של מר חיים בוצקין כלפי אנשים מטעם המבקשת ורכושה. תיעוד האירועים האלימים ועדותו של המאבטח, שאינו מכיר את מר חיים בוצקין ולכן יש להניח כי אינו בעל דעה קדומה כנגדו, מחזקת את עדויות המבקשת בעניין זה.
17. לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לקביעה כי מר חיים בוקצין אכן ביצע פעולה של הטרדה מאיימת כלפי המבקשת, וכי לנוכח התרחשויות העבר קיים חשש ממשי כי פעולה מעין זו תשוב על עצמה.
18. מדובר בגרסאות קוטביות מצד שני הצדדים ודומה כי המעט שניתן לומר הוא כי במערכת היחסים שהתפתחה בין הצדדים, לאחר פיטוריהם, אינה מאפשרת למר חיים בוקצין להמשיך לשהות בחווה וכך גם לבתו שמושפעת ממנו ולאחר שפוטרה מעבודתה רשאית המבקשת לדרוש שלא תיכנס למקום.
19. לפיכך ניתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת ולפיו נאסר על מר חיים בוקצין והגב' גילה בוקצין: