בפניי עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון (השופטים א' גרוניס, מ' נאור וע' ארבל) ברע"א 15/05 עו"ד מ' בלטר נ' אמיתי יגאלי (טרם פורסם) (להלן: פסק הדין) שניתן ביום 23.8.05, ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
המשיב ייצג את המבקש בשני תיקים (ת"א 10279/97 ו-ת"א 1248/99), שהדיון בהם אוחד ומתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה (בפני השופט ר' ג'רג'ורה). מדובר בתביעה כספית שהגיש קיבוץ עברון נגד המבקש ובתובענה שהגיש המבקש נגד הקיבוץ לביטול ההחלטה על הפסקת חברותו בו. ביום 16.8.04 הודיע המשיב למבקש על הפסקת הטיפול בתיקים אלה בשל אי תשלום שכר טרחה. ביום 31.8.04 מסר המשיב למבקש 28 קלסרי מסמכים הנוגעים להליכים בתיקים אלה. ביום 6.9.04 מסר המשיב הודעה על התפטרותו מייצוג המבקש לבית המשפט המחוזי, כאשר מועדי ההוכחות בתיקים המאוחדים היו קבועים לחודשים דצמבר 2004 וינואר 2005.
ביום 2.12.04 החליט בית המשפט המחוזי שלא להתיר למשיב להשתחרר מייצוגו של המבקש. בית המשפט המחוזי קבע כי לנוכח השלב שבו מצויים הדיונים - עת נקבעו זה מכבר מועדי הוכחות קרובים בתיקים - ולנוכח מורכבותם הרבה של ההליכים, יגרום שחרור המשיב מייצוג לנזק חמור למבקש. זאת, בעוד שהמשיב יוכל למצוא את הדרך לגבות מן המבקש את שכרו, אם מגיע לו שכר כזה.
על החלטה זו הגיש המשיב בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, אשר נדונה כערעור. במהלך הדיון בערעור הסתבר כי הסכסוך בין המבקש לקיבוץ עברון נמצא בהליך גישור, במסגרתו מוסיף המשיב לייצג את המבקש, וכי הדיון בתיקים המאוחדים יחודש במידה והליך זה ייכשל.
בפסק הדין נמנע בית המשפט מלהידרש לכל פרטי המחלוקת בדבר שכר הטרחה, בהעירו כי אין מדובר במסגרת המתאימה לבירור העניין. בית המשפט ציין כי המשיב מסר למבקש 10 שיקים בסכום כולל של 50,000 ש"ח וכי לפחות חלק מן השיקים הללו לא נפרעו. לאחר מכן נפנה בית המשפט לבחון את ההוראות הרלוונטיות לעניין הפסקת ייצוג בהליך אזרחי. בית המשפט ציין כי על פי סעיף 13(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה), אחד המצבים בהם יהיה עורך דין רשאי להשתחרר מייצוג הינו המקרה שבו הלקוח אינו משלם שכר טירחה והוצאות. בית המשפט עמד על כך כי סעיף 13(ב) לכללי האתיקה מטיל על עורך הדין חובה להפסיק את הטיפול בתיק ככל שניתן באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו. בית המשפט מצא כי לכאורה עמד המשיב בחובה זו, בהתחשב בכך שהודעתו על התפטרות מייצוג נמסרה למבקש מספר חודשים לפני המועדים שנקבעו לקיום ישיבות ההוכחות. כן ציין בית המשפט כי לפי תקנה 473(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, "...אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת". עיקר פסק הדין הוקדש לשאלה האם היה על בית המשפט המחוזי ליתן רשות למשיב להשתחרר מייצוג. בתוך כך התייחס בית המשפט לעקרונות המנחים בבחינת בקשת שחרור מייצוג בהליך אזרחי, וקבע כדלקמן:
"נקודת המוצא לבקשת שחרור מייצוג בהליך אזרחי צריכה להיות, שאין לכפות על פרקליט להמשיך לייצג את לקוחו בעוד הלה אינו משלם לו את שכר הטרחה לו הוא זכאי. נקודת מוצא זו מבוססת על יחסי האמון שאמורים לשרור בין בעל דין לבא כוחו (ראו, סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961). אי תשלום שכר הטרחה פוגע ביחסי אמון אלה. ניתן להניח כי כפייה על עורך הדין להמשיך לייצג את הלקוח ללא תשלום לא תביא לשיקום היחסים, אלא ייתכן שאף תחריף את המצב. בנוסף לכך, סירוב לשחרר את עורך הדין מייצוג הלקוח מהווה, למעשה, אכיפה של 'שירות אישי', בהתאם לסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, שעל פי דיני החוזים אין להתירה... אף אם תקנה 473(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת כפייה כזו, סבורני כי הדבר ייעשה אך בנסיבות מסוימות. שיקול אחד שעומד כנגד שחרור עורך הדין מייצוגו של הלקוח הוא הדחייה בהמשך ההליך המשפטי, שעלולה להיגרם כתוצאה מהשחרור... שיקול נוסף, שלדעתי יש לתת לו חשיבות הוא השלב בו נמצא ההליך. כך לדוגמה, אם ההליך נמצא בראשיתו וטרם נשמעו מרבית העדים, נראה כי הנטייה להתיר את שחרורו של הפרקליט שלא שולם לו שכר טרחה תהיה רבה יחסית. לעומת זאת, במצב בו תמה שמיעת העדים והמשפט עומד על סף סיום, לא ייטה בית המשפט להיענות לבקשת עורך הדין לשחררו מייצוג, אף אם שכר הטרחה לא שולם".
(פס' 5 לפסק הדין)
בנסיבות העניין מצא בית המשפט כי היה מקום ליתן למשיב רשות להשתחרר מייצוגו של המבקש. בית המשפט הביא בחשבון כי אם ייכשל הליך הגישור - בו מוסיף, כאמור, המשיב לייצג את המבקש - נראה שלא ניתן יהיה לקבוע דיוני המשך בתקופה הקרובה, ומכל מקום ההליכים אינם נמצאים לקראת סיום. כן ציין בית המשפט כי המשיב הודיע למבקש על הפסקת הטיפול עוד בחודש אוגוסט 2004. בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי "אין כל הצדקה לאפשר למשיב ליהנות משירותיו של המבקש ללא תשלום שכר טרחה".
הבקשה לקיום דיון נוסף המונחת בפניי מופנית כנגד פסק דינו של בית משפט זה בערעור. בעתירתו טוען המבקש כי שגה בית המשפט בקובעו כי לא שילם למשיב את שכר הטרחה המגיע לו. בתוך כך מעלה המבקש טענות שונות נגד התנהלותו של המשיב, אשר לא הסדיר, לטענתו, את עניין שכר טרחתו באופן מפורש וברור. כן טוען המבקש כי המשיב השתחרר מייצוגו באופן שלא עולה בקנה אחד עם חובתו מכוח סעיף 13(ב) לכללי האתיקה. לטענתו, שחרור המשיב מייצוג צפוי לגרום לפגיעה אנושה בעניינו. זאת, לנוכח העובדה כי בשל הסיכויים הקלושים להצלחת הליכי הגישור, קבע בית המשפט המחוזי ביום 29.9.05 ישיבת הוכחות בתיקים המאוחדים ליום 7.12.05. המבקש מדגיש כי לא יעלה בידיו לשכור שירותיו של עורך דין אחר לקראת דיון זה, וזאת הן בשל המעמסה הכלכלית הכרוכה בכך והן בשל מורכבות התיקים, אשר למידתם מצריכה זמן רב. כן מוסיף המבקש כי בית המשפט המחוזי כבר הבהיר כי לא ייעתר לבקשה לדחיית מועד הדיון מן הנימוק שלא נמצא עורך דין אשר ייצגו. לטענת המבקש, עתירתו מגלה עילה לקיום דיון נוסף משום שבפסק הדין נפסקה הלכה חשובה ובעלות השלכות רחבות היקף לעניין התפטרות עורך דין מייצוג. לשיטתו, הלכה זו מנוגדת להלכה קודמת שנפסקה בבית משפט זה בע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' יצחק יחיאל, עו"ד, פ"ד נח(5) 20 (להלן: עניין יכין חקל).
דין העתירה להידחות. על פי סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, תנאי לקיומו של דיון נוסף הוא פסיקתה של הלכה על ידי בית משפט זה, אשר סותרת הלכה קודמת או אשר מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראויה היא כי תידון בדיון נוסף. בעניין שלפנינו, לא נפסקה כל הלכה, לא כל שכן הלכה המצדיקה קיומו של דיון נוסף. בפסק הדין התווה בית המשפט את העקרונות שיש להביא בחשבון בבחינת בקשה לשחרור מייצוג ויישמם על המקרה שבפניו. טענותיו של המבקש הינן טענות ערעוריות באופיין, אשר אין בכוחן להקים עילה לקיום דיון נוסף.
בשולי הדברים אוסיף כי האמור בפסק הדין אינו מנוגד לפסיקת בית משפט זה בעניין יכין חקל הנ"ל. באותו עניין כלל לא נדונה שאלת השחרור מייצוג, אלא מדובר היה בשאלת חישוב שכר טרחה, ונפסק כי במסגרת זו יש לזקוף לחובתו של עורך דין את העובדה שלא דאג לעריכת הסכם שכר טרחה. ככל שיש למבקש טענות נגד התנהלות בא-כוחו בעניין קביעת שכר הטרחה, עליו להעלותן במסגרות המתאימות לכך.
אשר על כן, העתירה נדחית וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, א' בכסלו התשס"ו (2.12.2005).
ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /צש