החלטה בתיק ב.ש. 1502/06

בפני בקשה להחזקת המשיבים במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם (ב"ש 1502/06), על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק"].

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשר לפשע, פריצה לרכב בכוונה לבצע פשע, גניבת רכב והדחה בחקירה.

בכתב האישום נטען, כי לפני יום 12.01.06 בשעה 19:00, קשרו המשיבים קשר לביצוע פשע בכך שהצטיידו במפתח מותאם לפתיחתו והנעתו של רכב מסוג מיצובישי, השייך למר אבי אטיאס, זאת במטרה לגנבו.

עוד נטען, כי במסגרת הקשר ולשם קידומו, התפרצו המשיבים בצוותא חדא, לרכב בכוונה לגנבו, בכך שבאמצעות המפתח המותאם - פתחו את דלת הרכב ונכנסו פנימה, ובכך גנבו המשיבים את הרכב, כך שבאמצעות המפתח המותאם הניעו את הרכב ונסעו מהמקום, זאת בכוונה לשלול את הרכב מבעליו, שלילת קבע וללא הסכמת המתלונן.

בכתב האישום נטען עוד כי המשיבים נסעו לפאתי היישוב כסייפה, עזבו את הרכב והחלו להמלט רגלית מן השוטרים אשר דלקו אחרים, ולאחר מכן הבחין בהם תושב כסייפה, ומשהודיע להם כי יזמין משטרה באם לא יבהירו לו פשר המצאותם במקום, הציעו המשיבים לשלם לו, סך של 1,000 ש"ח בתאי שלא יזמין משטרה ויעזוב אותם לנפשם. בכך, כך נטען בכתב האישום, ניסו המשיבים, בצוותא חדא, להניע אותו שלא ימסור הודעה או שימסור הודעת שקר, וזאת בדרך של מתן טובת הנאה.

לגבי המשיב מס' 2 - נטען (בב"ש 1501/06) כי הפר הוראה חוקית שניתנה בהחלטה מיום 24.11.05 על ידי, במסגרת ב.ש. 8773/05 לפיה היה עליו לשהות בתנאי מעצר בית בין השעות 21:30 לשעה 06:30 בבוקר.

ב"כ המשיבים חלק על קיומן של ראיות לכאורה וטען שגם אם קיימות ראיות לכאורה, הרי שבנסיבות העניין לא קיימת עילת מעצר לאור כך שמדובר בעבירת רכוש.

במהלך הדיון, הובא לידיעתי תיק החקירה, על פיו טען ב"כ המבקשת, כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבים בכתב האישום ואף קיימת עילת מעצר בשל מסוכנותם.

אין חולק כי תנאי מהותי למתן צו מעצר עד תום ההליכים, שבלעדיו אין, הוא שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה וטיבן של ראיות אלו הוא כזה שיש סיכוי סביר לכך, שאותן ראיות תהפוכנה בסוף ההליך הפלילי לראיות רגילות אשר יבססו את אשמת המשיבים מעבר לכל ספק סביר.

בשלב זה של הדיון נבחן הכוח הפוטנציאלי ההוכחתי של הראיה (ראה בש"פ 8587/95 זאדה נ. מ"י).

לאחר שאיפשרתי לב"כ הצדדים לטעון בפני ארוכות לגבי חומר הראיות, ולאחר שעיינתי בתיק החקירה, ולאחר שקראתי הודעות המשיבים לרבות הודעת מר סאלם אמטריאת והודעות השוטרים, דעתי אינה כדעת המשיבים.

נראה כי ב"כ הצדדים לא נתנו את דעתם למשקל שיש לייחס לעדויות השוטרים מיחידת רותם של משטרת העיירות.

השוטר עומר גבריאלי טען בהודעתו מיום 13.01.06, כדלקמן:-

"ביצענו סריקות ואז ראינו את הרכב שניגנב ממרחק של כ 50 מטר לערך ו מימנו יצאו שני חשודים שפתחו בריצה נימלטו בחור אחד גבוה שמן והשני רזה נמוך מימנו אותם ואת תיאורם ראינו בבירור כי היה אור ירח מלא .... " (ההדגשה שלי ע.ר.).

לחיזוק הודעתו של השוטר גבריאלי, הנה הודעתה של השוטרת סיוון אלישבייב, אף היא מיחידת רותם:-

"זיהינו את הרכב חונה דלת נהג פתוחה ושני חשודים נמלטו מהמקום לכיוון מזרח אל תוך הפזורה אני והשוטר עומר גבריאלי פרקנו מהרכב ורצנו לכיוון שלהם..." (ההדגשה שלי ע.ר.).

אף השוטר איגור בויצוק, מיחידת רותם, נתן הודעה לפיה:-

"ראינו את הרכב עליו דווח כי נגנב דלת נהג היה פתוח ושני בחורים נמלטו מתוכו אחד שמן גבוה ועוד בחור רזה ויותר נמוך..." (ההדגשה שלי ע.ר.).

יצויין כי אף השוטר אביב גומל, אף הוא מיחידת רותם, אשר שימש באירוע כמפקד הצוות, נתן הודעתו לפיה:-