ערר על החלטת בית-משפט שלום כפר-סבא ב"ש 3805/05 מיום 6.9.05, לפיה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
כנגד העורר ואדם בשם מוטי מנשה הוגש כתב-אישום המייחס להם במשותף עבירות סחיטה באיומים, והטרדה במתקן "בזק". בד בבד, הוגשה עתירת המדינה למעצרם עד תום ההליכים. בית משפט השלום בכ"ס לאחר שדק בראיות וניתח בקשת המדינה על כלל מרכיביה, הורה על שחרורו של מוטי מונשה בתנאים שנקבעו על ידו. בית המשפט הורה על מעצרו של העורר, הוראה שהינה בסיס לערר שבפני.
התובעת המלומדת, עו"ד רוני אשכר, טענה לדחיית הערר. לגישת התובעת המלומדת, בית משפט השלום אבחן בין העורר לבין מוטי מנשה. כנגד האחרון לא מצא בית משפט כי יש ראיות מספיקות על מנת להורות על מעצרו, מצב שלא קיים בעניינו של העורר. עברו הפלילי של העורר מכביד לאין שיעור מעברו של חברו. במצב דברים זה, יש להותיר החלטת בית-משפט שלום על כנה.
על-פי הנטען בכתב-האישום, קשרו מוטי מנשה והעורר קשר להפעיל לחץ על המתלונן, מר נועם לניר, כדי שיאות להיפגש עם מוטי מנשה ולהעביר לידיו כספים.
השניים נפגשו יחד עם ישראל גואטה בתאריך 10.6.05 וקשרו ביניהם קשר להפעיל לחץ באיומים על המתלונן כדי שיעביר את אותם כספים.
בהמשך ישיר לאותו קשר פלילי שנקשר בין השניים, החל ישראל גואטה להטריד את המתלונן בשיחות טלפון חוזרות ונשנות.
במהלך אותן שיחות הזדהה גואטה, כמי שמדבר בשמו של מוטי מנשה, וזה האיש, לימד את המתלונן אינטרנט - ולמעשה, הכשיר את דרכו להצלחה כלכלית - וראוי למתלונן לעזור לו היום. משהמתלונן השיב כי אינו חייב למוטי מנשה מאומה, ציין גואטה: "כשמסמר חלוד נכנס לרגל ולא מוציאים אותו זה עושה אינפקציה ואפשר למות".
כתב-האישום מתאר את סך ההטרדות שביצע גואטה בשליחות שני הנאשמים בכתב האישום כלפי המתלונן.
כתב-האישום מתאר הטרדות ומעשי סחיטה שבוצעו על-ידי אחר, שכונה "איציק".
הנה נא, על-פי הנטען על-ידי המדינה בכתב-האישום, מוטי מנשה הוא הראש לקושרים. מוטי מנשה הכיר את המתלונן מימים עברו. לגישתו, חב לו המתלונן, הואיל וזרעי הצלחתו נזרעו על ידו משלמדו "נפלאות האינטרנט". מוטי מנשה ביקש להוציא כספים מן המתלונן ולצורך כך, קשר עם העורר את הקשר הפלילי המצויין עלי כתב-האישום.
על-פי כתב-האישום פעל, בעיקרו של דבר, העורר מול המתלונן מטעמו של מוטי מנשה (ראה עדות גואטה, כמו גם סעיף 2א' לעובדות כתב האישום). מוטי מנשה יזם את ביצוע העבירות, כיוון את ביצוען והתווה דרך ביצוען.
העורר הפעיל לצורך מימוש הקשר בביצוע העבירות את ישראל גואטה, ששימש "חייל" בשליחותם.
על-פי החלטת בית-משפט דווקא העבריין העיקרי, לכאורה, שוחרר לביתו, ואילו המשנה לו - נותר במעצר.
ניתן להותיר תוצאה זו בעינה, אם קיימות נסיבות ממשיות המבססות אבחנה - בין השניים.
בית משפט השלום קבע בהחלטתו (עמ' 10) כי: "בניגוד לראיות כנגד בני הראיות נגד מוטי הן ראיות נסיבתיות". בית המשפט מצא כי הראיות הנסיבתיות אינן חד-משמעיות.