החלטה בתיק בש 92344/07

1. ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת שרון, ב"ש 3909/07, מיום 28/6/2007) לפיה נדחתה בקשת העוררת לעצור את המשיב עד תום ההליכים הפליליים כנגדו בת.פ. 2897/07, והוחלט לשחררו בתנאים הבאים:

א.      מעצר בית מלא בפיקוח

ב.      הפקדה במזומן בסך 10,000 ש"ח

ג.        ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 15,000 ש"ח

ד.      איסור יצירת קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת או בני משפחתה

בית המשפט קמא עכב את ביצוע ההחלטה עד ליום 29/6/2007 לצורך הגשת הערר.

הערר הגיע אל שולחני, במסגרת תורנות ביום 29/6/2007 (יום שישי), ודחיתי את מתן ההחלטה בו ליום 2/7/2007, על מנת לעיין בתיק ולכתוב החלטה מושכלת ומנומקת.

בינתיים, הארכתי את מעצרו של המשיב עד יום 2/7/2007 בשעה 14:00.

2. נגד המשיב הוגש כתב אישום ובו יוחסו לו עבירות של איומים (מספר אירועים) והדחה בחקירה (מספר אירועים). עם הגשת כתב האישום, הגישה העוררת בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב, על סמך ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב ובהתבסס על עילות המעצר הקבועות בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים").

ביום 6/6/2007 התקיים דיון בבקשת המעצר בבית המשפט קמא, והמשיב נשלח לשם עריכת תסקיר מטעם שירות המבחן.

ביום 13/6/2007 התקיים דיון נוסף בעניינו של המשיב, ובא-כוחו טען שאין ראיות לכאורה לביסוס המיוחס למשיב בכתב האישום.

כב' השופט לוי קבע ב החלטתו מיום 20/6/2007, כי ישנן ראיות לכאורה. בפני ביהמ"ש קמא התייצב ערב, שהציע עצמו כחלופת מעצר, אך הוא לא אושר על ידי ביהמ"ש, והדיון נדחה על מנת לנסות ולמצוא חלופה נוספת.

ביום 28/6/2007 התקיים דיון, הוגש תסקיר שירות המבחן, והתייצבו ערבים מוצעים. אחד מן הערבים לא אושר על ידי ביהמ"ש קמא, אולם בסופו של דבר הוחלט על שחרורו בפיקוח אחת החלופות, ובצירוף התנאים הנוספים הנזכרים מעלה. 

3. במסגרת נימוקי הערר, טענה העוררת כי טעה ביהמ"ש קמא בקובעו כי קיימת חלופת מעצר ראויה בעניינו של המשיב, לאור אופי העבירות, תסקירי שירות המבחן, אמירת המשיב בבית המשפט ועברו הפלילי.

א.      מכתב האישום עולה כי במשך שנים נהג המשיב להטריד את המתלוננת ומשפחתה, לעקוב אחריה ולאיים על כל מי שנמצא עמה בקשרי חברות.           כב' השופט לוי מביהמ"ש קמא, קבע כי הראיות כנגד המשיב מתחזקות נוכח ניסיונו של המשיב להרחיק את עצמו מביצוע העבירות, עד כדי הכחשה בדבר היכרות עם המתלוננת. כמו כן נמצאו לדעתו, ראיות לכאורה לעבירות של הדחה בחקירה, אשר הן שגרמו לשיהוי בהגשת התלונה.

ב.      מתסקיר שירות המבחן מיום 11/6/2007עולה כי המשיב חסר יכולת לקחת אחריות על התנהגותו, ומשליך את רוב קשייו על נסיבות חייו. המשיב טוען אף כי המתלוננת היא שהטרידה אותו במהלך השנים. בשיחה עמו בלטו קווי אישיות בעייתיים וסף תסכול נמוך. שירות המבחן אף שוחח עם המתלוננת והגיע למסקנה כי נשקפת מהמשיב רמת סיכון גבוהה.

ג.        מתסקיר שירות המבחן מיום 27/6/2007נבדקה חלופת המעצר שהוצעה, ושירות המבחן נפגש עם הערבים השונים שהציעו שהמשיב ישהה בביתם. אף ששירות המבחן היה ער לדפוסי אישיותו הבעייתיים וסף תסכולו הנמוך של המשיב, כמו גם חוסר תפקודו במישורים השונים, התרשם שביכולתם של הערבים לספק חלופת מעצר הולמת.

ד.      בתאריך 20/6/2007, במהלך הדיון ולאחר שהחליט כב' השופט לוי מביהמ"ש קמא, שלא לשחרר את המשיב ממעצר ולשולחו לעריכת תסקיר מעצר נוסף, אמר המשיב באולם בית המשפט: "אתה שופט גרמני, נאצי, בית המשפט על הזין שלי, כולכם" . העוררת טוענת כי אמירה זו משקפת את זלזולו של המשיב ברשויות אכיפת החוק ובסיכון העתידי באם ישוחרר.

ה.      לחובת המשיב 6 הרשעות קודמות: בעבירות של איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הפרת הוראה חוקית, התחזות לאחר במטרה להונות והחזקת נשק שלא כדין. כמו כן, כנד המשיב מאסר על תנאי חב הפעלה. לדברי העוררת, הדבר מעיד על כך כי המשיב איננו מסוגל לרסן את התנהגותו העבריינית, גם כאשר עומד ותלוי כנגדו מאסר על תנאי.