החלטה בתיק בש 7210/04

בקשה למעצר עד תום ההליכים או לשחרור בתנאים מגבילים.

1.                  העבירות המיוחסות למשיב, יליד 1956, הן שלוש עבירות אינוס, מעשים מגונים ומעשים מגונים בכוח בשכנתו הקטינה ת', ילידת 1987 שנעשו בין ספטמבר 1994 לספטמבר 1996. על פי כתב האישום, התגורר המשיב עם אישתו וילדיו באותו בנין בו גרה הקטינה. המשיב תפס את ת', הכניסה למחסן בבניין, הפשיטה, ליקק את איבר מינה, התחכך בגופה ואחר כך שיחררה. על מעשה זה חזר מספר פעמים. בספטמבר 1995 ביצע המשיב מעשה דומה ובאותו מקרה אף הכניס אצבעו לאיבר מינה של ת'. בין ספטמבר 1995 לספטמבר 1996 מדי שבוע שבועיים ארב המשיב לת' בחדר המדרגות וחרף התנגדותה ובכוח הכניסה למחסן, הפשיטה, פיסק רגליה וליקק איבר מינה ובשני מקרים החדיר אצבעו לאיבר מינה חרף התנגדותה. בספטמבר 1996 ביצע המשיב בדירתו מעשה מגונה בת' בנגיעה. אירוע זה הופסק כיוון שבתו של המשיב נכנסה לדירה.

2.                  ראיות לכאורה: אין מחלוקת על קיום ראיות לכאורה:

א.   אימרתה של ת' שניתנה בשנת 2004 ופרטה מעשי מין רבים שביצע בה המשיב.

ב.   באימרת המשיב במשטרה מיום 21/10/04 יש הודאה במקצת המקרים:

המשיב מודה בגליון 1 במעשים שעשה במתלוננת במחסן: הפשטתה, שכיבה עליה ו"השתפשפתי עליה" (שורות 27-29) וכן "ליקקתי לה את איבר המין" (שורות 39-40). כמו כן המשיב מודה כי הכניסה בכוח לביתו וביצע בה מעשים מגונים (שורה 59). המשיב הכחיש שאר המקרים ובאשר להחדרת אצבעות לאיבר מינה אמר שאינו זוכר (ש' 52). באימרתו המשיב הביע חרטה וביקש סליחה.

ב"כ המשיב הציגה בבית משפט אישור בכתב ממנו עולה, כי המשיב ומשפחתו מתגוררת מאז 27/8/1995 בישוב בת-עין המרוחק מהישוב בו גרה ת' ולפיכך לא יכל לבצע חלק ניכר מהמעשים המיניים המיוחסים לו בין ספטמבר 1995 לבין ספטמבר 1996. במשטרה צולם עימות בין המתלוננת ת' לבין המשיב ובו היא מטיחה בו דברים קשים והמשיב הנכלם מביע צער.

לאור האמור, יש ראיות כנגד המשיב.

עילת מעצר: הצדדים חלוקים בנושא זה. באת כח המבקשת טוענת כי קיימות שתי עילות מעצר: מסוכנות והימלטות מן הדין. מסוכנות הן לקטינה והן לציבור כמתבטא בכתב האישום ומכך שהמשיב לא עבר עד כה תהליך טיפולי כלשהו. ובאשר להמלטות - ב"כ המבקשת טענה, כי המשיב הינו אזרח אמריקאי, המופיע בלהקה מוזיקלית גם בארץ ובחו"ל ויש בו פוטנציאל של אפשרות הימלטות גם עקב העונש הצפוי לו, אם יורשע. יש לציין כי באת-כח המבקשת הצהירה כי תסכים לחלופת מעצר אם יהיו תנאים של פיקוח וליווי מלא והרמטי על המשיב.

באת-כוח המשיב טענה, כי מאז ביצוע העבירות המיוחסות למשיב הוא לא ביצע עבירה כלשהי ולפיכך אין בו מסוכנות. ובאשר לחשש הימלטות, הרי זה פחות מתאורטי, שכן למשיב משפחה בארץ, מרכז חייו בארץ, הוא משוחרר בתנאים שנקבעו בהסכמת המשטרה וקיבלו תוקף החלטת בית משפט השלום, ותנאים אלה נשמרים על ידו בקפדנות מזה מספר חודשים.

3.                  המשיב בן 49, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בישוב בת עין ועובד כנגן בלהקה.

מתסקיר המעצר עולה, כי למשיב בעיה מסוימת בתחום המיני הניתנת לטיפול וכי המשיב הביע נכונות לטיפול שהוצע לו. כמו כן צוין בתסקיר, כי מסוכנותו נמוכה ולכן יש לאפשר לו לצאת לעבודה.

4.                  מאז העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום חלפו 9 שנים, אין תלונות נוספות, שירות המבחן מצא כי פוטנציאל המסוכנות של המשיב נמוך, מה עוד שיש לו כיום מודעות ומוכנות לטיפול. בשל שיקולים אלה, אין מדובר בסכנה מוחשית ומיידית שתצדיק מעצר בכלא או מעצר בית. עילת מעצר קיימת דוקא בשל חשש להימלטות, כיוון שהמשיב הינו אזרח אמריקאי. אולם, גם בכך אין להצדיק מעצר מאחורי סורג ובריח או במעצר בית, שכן ניתן להבטיח התייצבותו לדיון באמצעים אחרים.

5.                  לאור האמור, אלו תנאי השחרור של המשיב:

א.         הפקדת סכום מזומן בסך 5000 ש"ח (הסכום יופקד לא יאוחר מיום 31.1.2005).

ב.         המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 20,000 ש"ח.

ג.          שני ערבים נוספים בעלי מקום מגורים קבוע ומקום עבודה קבוע יערבו להתייצבות המשיב למשפטו בסכום של 20,000 ש"ח כל אחד.

ד.         המשיב יתייצב מדי יום א' בשעה 10:00 בתחנת המשטרה בגוש עציון.

ה.         ניתן בזה צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב.