החלטה בתיק בש 6963/04

כנגד המשיב הוגש ביום 19.8.04 כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית בכך שהפר את מעצר הבית שהוטל עליו עוד ביום 15.2.04 על ידי כב' השופטת בית אור. כמו כן הואשם המשיב בכך שבשני תאריכים שונים ביצע עבירות של גניבה.

לא היתה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה, אך ב"כ המשיב ביקש מבית המשפט לבחון אפשרות של שילובו של המשיב בטיפול גמילה, כאשר דובר על שחרור לקהילה טיפולית סגורה.

למרות עמדת התביעה בתחילה שהתנגדה לבקשת ב"כ המשיב וטענה כי  עניין הגמילה אין מקומו להבחן בשלב המעצר, הוריתי על הגשת תסקיר שירות מבחן, שיבחן אפשרות כאמור.

שירות המבחן בתסקירו מיום 14.9.04 תיאר את התמכרותו רבת השנים של המשיב לסמים והתייחס אף למצבו הבריאותי של המשיב וניסיונות הגמילה שנעשו עמו בשנה האחרונה וכשלו אחד לאחד.

שירות מבחן ציין כי במהלך השנה הראשונה נערכו על ידי שירות מבחן מספר רב של ניסיונות טיפוליים כאשר המשיב שולב שלוש פעמים באשפוזית, ובכל פעם הורחק מחדש. זאת ועוד, ניסיונות טיפוליים נוספים בטיפול ובמרכז יום כשלו אף הם.

לאור האמור היה שירות מבחן ספקני ביחס ליכולתו של המשיב להתמיד בטיפול גמילה והדגיש כי קיימת רמת סיכון גבוהה שהמשיב יפעל כמתואר בכתב האישום, משמע ימשיך ויבצע עבירות כאשר הניסיון הטיפולי האחרון שנכשל נערך רק חודש קודם לכן.

לאור כל האמור ציין שירות מבחן כי במצבו של המשיב כפי שתואר, הן ביחס להתמכרותו הקשה לסמים והן ביחס למצבו הבריאותי, הרי רק מסגרת טיפולית סגורה תוכל להתמודד עם הסיכון שתואר, כאשר גם לגביה היה שירות מבחן ספקני.

למרות האמור לעיל הוריתי על הגשת תסקיר משלים שיבחן אפשרות שילובו של המשיב בקהילה טיפולית סגורה ולאחר מספר ניסיונות נמצאה קהילה טיפולית סגורה אשר היתה מוכנה לקלוט את המשיב.

לאור האמור הוריתי ביום 06.12.04 על שחרור של המשיב לאשפוזית ומשם "מדלת לדלת" לקהילה טיפולית סגורה .

לא חלפו אלא מספר שבועות והתקבלה בבית המשפט בקשת שירות מבחן להקדים את הדיון  ולהסיר את פיקוח המעצר בעניינו של המשיב, זאת לאור העובדה כי המשיב עזב את הקהילה הטיפולית על דעתו.

בתסקיר צוין כי מדיווח שנתקבל בשירות המבחן עולה כי המשיב הציב דרישות נוקשות בקהילה ולמרות ניסיונות להשארתו בקהילה החליט מיוזמתו לאחר עשרה ימים בלבד לעוזבה.

לאור האמור ולאור כשלון הניסיונות הטיפוליים שנערכו עמו במהלך השנה וחצי האחרונות ביקש שירות המבחן הקדמת הדיון והסרת פיקוח המעצר.

ב"כ המבקשת טען בפני כי לאור הפרת תנאי השחרור על ידי המשיב ולאור כל ניסיונות הגמילה שכשלו וכאשר המשיב הפר את האמון שניתן בו  יש להורות על מעצרו. ב"כ המבקשת ציין עוד כי כל ניסיון לגמילה אין מקומו בשלב המעצר ובוודאי הדבר נכון לאור כל ההזדמנויות שניתנו למשיב אשר נכשלו.

אציין כי במעמד הדיון התקבל תסקיר נוסף בו ציין שירות מבחן כי המשיב פנה על דעת עצמו לטיפול יום במרכז חוסן והוחלט על ידי הצוות שם לשלבו בטיפול כאשר מצוות המטפלים נמסר על שיתוף פעולה.

שירות מבחן מציין במפורש כי שילובו של המשיב בטיפול האמור לאחר שעזב את הקהילה הטיפולית לא נעשה בתמיכתם.

ב"כ המשיב טען בפני כי למרות שהמשיב עזב את הקהילה הטיפולית והפר את תנאי השחרור הרי יש להורות על שחרורו ועל בית המשפט ללכת לקראת המשיב ולאפשר לו להשתלב בטיפול הגמילה.

גמילה בשלב המעצר הינה החריג ובמקרה זה הלך בית המשפט כברת דרך ארוכה לקראת המשיב ואף שירות המבחן הגיש מספר תסקירים על מנת לנסות ולמצות את האפשרויות הטיפוליות לגמילת המשיב מסמים.

למרות שבמשך תקופה של יותר משנה הניסיונות הטיפוליים עם המשיב כשלו, ולמרות עמדת שירות המבחן שהייתה ספקנית, שחרר בית המשפט את המשיב לטיפול גמילה.

המשיב לא רק שלא ניצל את ההזדמנות שנתנה לו אלא הפר את האמון שניתן בו, הפר את תנאי השחרור שנקבע בהחלטתי ועזב על דעת עצמו את הקהילה הטיפולית.