1. בפניי בקשה לעיון חוזר על החלטה מיום 29.9.05, בה הוארך מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים.
2. המשיבה הגישה כתב אישום כנגד 28 נאשמים, בו היא מייחסת להם עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, חוק איסור הלבנת הון, סחיטה באיומים, שיבוש הליכי משפט, מרמה, גניבה, עבירות מס ועוד. המעשים נסובים על מהילת דלק, אספקתו ומכירתו. בכתב האישום נטען, כי המבקש הנו ראש ארגון פשיעה, נטל חלק בעסקאות עוקץ בהיקפים של מיליוני שקלים, וכי ארגון הפשע גלגל סכומים של עשרות ואולי אף מאות מיליוני שקלים. כמו-כן נטען, כי המבקש עבר עבירות של סחיטה באיומים, כליאת שווא, שיבוש והדחה, עבירות מס והלבנת הון של עשרות מיליוני שקלים. בהחלטה הנ"ל מיום 29.9.05 נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש. כמו-כן נקבע, כי קיימת עילת מעצר בגין כך שהמבקש נטל לכאורה חלק מרכזי, מכוון ומתכנן בפעילות פשע מאורגן והשתתף בגביית חובות בדרך של סחיטה באיומים, שיבוש חקירה, הדחת עדים והשמדת ראיות. בהחלטה צוין גם, כי על-פי הנתונים הקיימים המבקש מוחזק כראש ארגון וכחלק מ"המוח" שהפעיל מערך עברייני מורכב ומאורגן. אחת הטענות המרכזיות לה טען עו"ד יפתח, ב"כ המבקש, במהלך הדיון הראשון, היתה כי המדובר בתיק רב נאשמים, רב עדים וחומר הראיות רב כל-כך - עשרות אלפי עמודים - דבר שיגרור הימשכות המשפט במשך שנים, וזהו שיקול המצדיק שחרור בערובה.
3. המבקש ערער על ההחלטה לעצרו ובית המשפט העליון (בש"פ 9894/05), מפי כב' השופט א' לוי, דחה את הערר בציינו, כי ההחלטה בדבר מעצר העורר היום צריכה להביא בחשבון שהמשפט יימשך מעבר ל-9 חודשים ולתת לכך משקל נכבד, "
אלא אם יתברר כי בית המשפט המחוזי נערך כדי לתת לו מענה הולם" (סעיפים 4-5 להחלטה). אותה עת היה התיק קבוע לשמיעת ראיות בפני הרכב שופטים לחודש דצמבר 2005. עם זאת, בית המשפט העליון הוסיף ואמר:
"
אולם, אם תתבדה אותה התחזית, ובסוף חודש מרץ 2006 יתברר כי החשש אותו הבעתי בדבר הימשכות ההליכים, עלול להתאמת, כי אז יהיה רשאי העורר לפנות לבית משפט קמא ולבקשו לעיין שוב בשאלת המשך מעצרו".
4. בבקשה הנוכחית טוען המבקש, כי שמיעת הראיות טרם החלה והמועד הראשון הקבוע הנו באמצע חודש יוני, וקיים ספק רב אם ניתן יהיה לקיים אף מועד זה, שכן לחלק מהנאשמים טרם מונו סנגורים, מדובר בחומר ראיות של כ-81,000 עמודים ועוד 400 קלטות וידאו, למעלה מ-300 עדים, וחלק מהסנגורים טרם צילמו החומר כלל ואין סיכוי אמיתי כי המשפט יסתיים בטווח הנראה לעין.
5. מטענות הצדדים ומהנתונים שלפני עולים נתונים עובדתיים כדלקמן בכל הקשור להתקיימות והימשכות ההליכים:
א. המבקש שבפני וכן נאשמים נוספים התקשו במינוי סנגורים. כאשר הוצע להם סנגור מהסנגוריה הציבורית הם לא רצו בשירותיו. המבקש משה גבאי מינה לעצמו סנגור רק לאחר מספר חודשים, אולם זה הביע לאחרונה את רצונו לחדול מהייצוג עקב לוח הזמנים שנקבע וחומר החקירה הרב.
ב. בית המשפט הדן בתיק העיקרי קבע מועד לתחילת שמיעת ראיות לחודש דצמבר 2005, פעמיים בשבוע. על-פי בקשת חלק מהנאשמים, וביניהם המבקש, נדחו מועדי ההוכחות לחודש אפריל 2006. הסנגורים עתרו לדחיות נוספות ובית המשפט נעתר להם וקבע תחילת שמיעת הראיות ליום 18.6.06, כשהוא קובע 35 ימי דיונים, לרבות דיונים במהלך פגרת בתי המשפט. שניים מהסנגורים המייצגים את המבקש ואת הנאשם 1, אברהם גבאי, ביקשו לדחות אף מועדים אלה ומשלא נענו ביקשו להתפטר מהייצוג. לאחר שבקשתם זו נדחתה, פנו הסנגורים לבית הדין הגבוה לצדק בעניין זה.
בדיון אחר שהתקיים בפניי היום בעניין מעצרו של הנאשם 1, אברהם גבאי, עולה, כי עו"ד שרמן האמור לייצגו טרם צילם את חומר הראיות וכי הייצוג עצמו טרם הוסדר סופית. יש לציין עוד, כי עו"ד יפתח מייצג את המבקש רק בבקשת המעצר ואילו בתיק העיקרי מייצגו עו"ד מוטי כץ.
6. על רקע הדברים האלה נראה לי, כי דין הבקשה להידחות.
במקרה זה התיישבו להם והשתלבו זה בזה שני נתונים עיקריים: מחד, תיק רחב היקף עם כמות רבה של חומר ראיות, רב נאשמים ורב עדים; ומאידך, נאשמים המתקשים למנות לעצמם עורכי-דין לאורך חודשים ארוכים, וכאשר עורכי הדין התייצבו לדיון הסתבר כי הייצוג איננו מוסדר באופן סופי ועקב כך באות בקשות דחייה חוזרות ונשנות מצד הנאשמים. בית המשפט מצדו עשה מאמץ כדי לקבוע את הדיונים בזמן סביר. לנאשמים ניתנה דחייה של מספר חודשים עד דצמבר 2005 לאחר מכן נקבעו מועדי דיונים החל מאפריל 2006, ולבסוף נקבעו 35 ישיבות החל מיוני 2006. הדחיות והימשכות ההליכים הנה בעטיים של הנאשמים עצמם, אף כי לא ניתן לנתק את בקשותיהם מכמות הראיות הגדולה. עם זאת, הטענות שנשמעות בעניין זה מפי ההגנה הן כלליות מדי. לא שמעתי הסברים על משך הזמן הדרוש ללימוד החומר, אין פרטים על ניסיון לבדיקת החומר כדי להבחין בו בין עיקר לטפל ולא שמעתי כי נעשה ניסיון מצד הסנגוריה לנסות ולמצוא דרך לצמצם מחלוקות עובדתיות. בתיק רב היקף יש צורך בגישה מיוחדת גם של הסנגוריה, שתתבטא בהשקעת זמן ניכר ותשומת לב ייחודית, ויש מקום לשיתוף פעולה שיחסוך בזמן ניכר, הן של בית המשפט וכמובן מתקופת מעצר של המבקש או של נאשמים אחרים.
אף אם מדובר בתיק מורכב וגדול לא ניתן לדחות שוב ושוב, פעם אחר פעם. בחלוף 8 חודשים מהגשת כתב האישום ניתן היה לצפות גם מסנגור עמוס התגייסות מלאה לטיפול בתיק. אם נעתר לבקשה, הרי בכל תיק גדול ועב כרס (וכאלה הפכו לחזון נפרץ) תישמע טענה כי יש לשחרר העצור מהטעם שהמשפט לא החל עקב עיכובים במינוי סנגורים או החלפתם, ולאפשר לכל אחד מהם ללמוד החומר במשך חודשים ואף יותר. במקרה שבפניי הגורם העיקרי לדחיות ועיכוב שמיעת המשפט רובץ דווקא לפתחם של חלק מהנאשמים.
המקרים האופייניים להימשכות הליכים פליליים מעבר למקובל הם בדרך-כלל עקב המתנה לעדים בשל הלכת "
קינזי", או מקום בו מדובר בתיקים רבי נאשמים מרובי ראיות, או לעתים בשל עומס על לוח הדיונים של בתי המשפט. במקרה זה, הימשכות ההליכים בעניינו של המבקש, אף שיש בה כדי לפגוע בזכויותיו, נעוצה הן בהיקף התיק והן בהתנהלות הנאשמים, אולם כנגד זה יש להעמיד את הסיכון הטמון במבקש לשלומו של הציבור. למבקש זה אין אמנם עבר פלילי אולם העבירות המיוחסות לו הן חמורות ביותר, שעיקרן היותו אדם מרכזי בארגון פשיעה שפעל לאורך חודשים ושנים בשוק הדלק בהיקפים כספיים עצומים. מסוכנות של אדם אינה נמדדת רק בסכנה מיידית או עקב עבירות אלימות. סכנה יכולה לנבוע גם מפעילות כלכלית מקיפה, החותרת תחת הפעילות הכלכלית הלגיטימית, ומכאן מסוכנותו של המבקש דנן.
לאור האמור, הבקשה נדחית.