ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
|
3351-05
13/12/2005
|
בפני השופט:
יעל וילנר
|
| - נגד - |
התובע:
חואלד ערפאת
|
הנתבע:
לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל
|
| החלטה |
1. בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופט זיאד סאלח) מיום 11.12.05 במסגרת בש 6733/05, לפיה הורה בית משפט קמא לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בת.פ. 4044/05 בבית משפט השלום בעכו.
2. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצויות לרכבים וגניבות.
בכתב האישום מפורטים חמישה אישומים שונים שאירעו במהלך לילה אחד, בכולם נטען כי העורר, ביחד עם אחרים (להלן
"השותפים"), פרץ לרכבים ונטל מהם פריטים שונים - רדיו דיסק, דיסקים, ציוד למחשב ועוד, והכל מתוך מטרה לשלול אותם מהבעלים שלילת קבע.
שני השותפים האחרים נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.
3. בית משפט קמא מצא כי קיימות ראיות לכאורה; כי קיימת עילת מעצר וכי לא ניתן להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר ולפיכך הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים הפליליים נגדו. בית משפט קמא ציין, בין היתר, כי עקרון השיוויון והאחידות מחייב להורות על מעצר העורר עד תום ההליכים כנגדו נוכח מעצרם של השותפים.
עוד קבע בית משפט קמא כי התחכום הרב וריבוי המקרים, כמתואר בכתב האישום, מלמדים על מסוכנותו של העורר ואין מקום לחלופת מעצר במקרה כזה.
4. העורר אינו טוען להעדר ראיות לכאורה. טענותיו מתייחסות להעדר עילת מעצר ולחילופין, לקיומה של חלופת מעצר מתאימה.
המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית משפט קמא.
5. דין הערר להתקבל.
הלכה פסוקה היא כי עקרונית, עשויה להתקיים עילת מעצר גם בעבירות רכוש. ראה בש"פ 5431/98
רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל פ"ד נב(4) 268:
"מטעמים אלה ניתן לקבוע כי עבירות רכוש מבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את בטחון האדם ואת בטחון הציבור".
6. בענייננו, שוכנעתי כי קיימת עילת מעצר נוכח התארגנות העורר והשותפים האחרים ביחד לביצוע העבירות; ביצוען באורח שיטתי; בהיקף ניכר; תוך שימוש באמצעים מתוחכמים.
עם זאת, על בית המשפט לבחון בכל מקרה חלופת מעצר. ראה בש"פ 4224/99
מ" נ' כהן, תקדין עליון כרך 99(2) עמ' 10:
"אם תמצא לומר, שבכל מקרה של ביצוע עבירה חמורה מתבקשת מסוכנותו של הנאשם ואין להחליט על חלופת מעצר, נמצאת מרוקן חובת שקילת החלופה מתוכן".
וכן ראה בש"פ 537/95
גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(3) עמ' 355, שם נקבע:
"אפילו משתכללת עילת מעצר, אין לעצור נאשם אם ניתן למנוע את החשש לסיכון הליכי הדיון ואת הסכנה לשלום הציבור הנובעת מהנאשם הספציפי, באמצעות תחליף מעצר.
אפילו קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את שלום הציבור, אם יתהלך חופשי, ניתן לעיתים לסלק חשש זה באמצעים דרסטיים פחות ממעצרו של המשיב".
7. שוכנעתי כי במקרה הנדון חלופת המעצר תשיג את מטרת המעצר.
מסוכנותו של העורר נבחנה כבר בעבר, אם כי בהקשר של מעצר ימים.