החלטה בתיק בש 3320/05

1.                   בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט ארגמן)  במ 1002/05 מתאריך 7.12.05, לפיה הורה על מעצרם של העוררים עד ליום 12.12.05.

2.                   ביום 7.12.05 הגישה המשיבה בקשה לעצור את העוררים למשך 7 ימים. בבקשה נטען כי העוררים חשודים כי ביום 6.11.05 היו מעורבים בתאונת פגע וברח, שלאחריה נמלטו עם הרכב הפוגע תוך הפקרת פצוע, ובהמשך הציתו את הרכב על מנת למנוע ראיות ולשבש הליכי חקירה ומשפט. עוד נטען כי קיים חשש סביר כי אי מעצרם יביא להעלמת ראיות ושיבוש הליכי חקירה בדרך של השפעה על עדים, כי קיים יסוד סביר לחשש כי החשודים עלולים לסכן את בטחונו של אדם ובטחון הציבור וכי יש לבצע פעולות חקירה שלא ניתן לבצען אלא כאשר העוררים נתונים במעצר.

3.                   העורר מס' 1 נעצר כבר ביום 6.11.05, אך שוחרר באותו היום.

4.                   הסניגור טען בדיון בפני בימ"ש קמא כי אינו יודע איזה ראיות יש כנגד העוררים והוא מבקש מבית המשפט להיות סניגורם של העוררים ולבחון את הראיות. הסניגור טען כי חלף חודש ממועד ביצוע העבירות המיוחסות לעוררים ולכן אין לאמר כי הם יכולים לשבש הליכי חקירה לאחר שעמדה להם שהות של חודש לעשות כן - לו חפצו בכך. באשר לעורר מס' 1 נטען על ידי הסניגור כי הוא כבר נעצר ושוחרר ולפיכך אין מקום להורות על מעצר מחודש שלו וכי גם לא ניתן לייחס לו עבירה של קשירת קשר להצתה, כיון שמדובר ברכבו שלו. לטענת הסניגור כל החקירה שהמשיבה מבקשת לעשות היא "חקירת מחשבות" לאור שתיקת העוררים.

5.                   בהחלטה מיום 7.12.05 קבע כבוד השופט ארגמן כי מהחומר שעמד לעיונו הוא הגיע למסקנה כי קיימות ראיות הקושרות לכאורה את העוררים לעבירות המיוחסות להם, כי פעולות החקירה המפורטות במסמך שהוגש לו על ידי המשיבה קשורות לעוררים עצמם ולאחרים וכי התנהגות העוררים, כפי שעולה מחומר הראיות, היא כזו ששיחרורם עלול לשבש את המשך פעולות החקירה, שהרי אם הרכב הוצת על מנת להעלים ראיות יש להניח כי שחרורם יכול לגרום לפעולות נוספות במטרה לשבש את המשך החקירה.

6.                   החלטה זו היא נשוא הערר בפני.הסניגורים חזרו על טענותיהם דלעיל, כאשר הם מוסיפים כי בית משפט קמא לא בחן את חומר הראיות עצמו אלא רק תמציות שהוגשו לו על ידי המשיבה וכי התעלם ממרבית טענותיהם, במיוחד לענין עילת המעצר. עוד טענו כי בכל מקרה היה על בית משפט קמא לבחון אפשרות של חלופת מעצר.

7.                   המשיבה טענה כי בית משפט קמא שקל את כל הטענות לגופן ואין להתערב בהחלטתו.

8.                   בחנתי את תיק החקירה שהועמד לעיוני על יד המשיבה והגעתי למסקנה כי לעשות אבחנה בין העוררים. באשר לעורר מס' 1 ניתן לאמר בוודאות כי קיימות נגדו ראיות לכאורה הקושרות אותו לביצוע העבירות המיוחסות לו. באשר לעוררים מס' 2 ו- 3 הראיות בנוגע למעורבותם בתאונה קלושות.

9.                   בחנתי גם את הפעולות שמבקשת המשיבה להמשיך ולבצע, כאשר לצורך כך היא טוענת כי שחרור העוררים עשוי לסכל את החקירה. גם בענין זה אני סבורה כי יש לעשות אבחנה בין העורר מס' 1 לעניינם של העוררים מס' 2 ו- 3 , כאשר לאור פעולות החקירה שיש לבצע בעניינם של האחרונים אין הצדקה למעצרם למשך 5 ימים. לעוררים אלה אמנם מיוחסת עבירה של הצתת רכוש לשם העלמת ראיות ושיבוש הליכי  חקירה , שיכולה להשליך על מהימנותם ועל המשך פעולתם בכיון זה אך מאידך לא ניתן להתעלם מן העובדה כי הם נעצרו רק לאחר חלוף חודש ממועד ביצוע העבירה המיוחסות להם. שיקול זה  נכון גם בעניינו של העורר מס' 1, אך כאמור אני סבורה כי מהחומר שבפני  פעולות החקירה שמבקשת המשיבה לבצע - מצדיקות מעצרו.

10.               אוסיף כי העובדה שהעורר מס' 1 נעצר ביום התאונה ושוחרר אינה יכולה למנוע מעצרו מחדש וכפי שנאמר בבש"פ 11224/05 כהן נ. מדינת ישראל (לא פורסם - החלטה מיום 7.12.05) "נוכח מסוכנותו של ניר, כפי שנלמדת ממכלול פרטי העבירות שלכאורה היה עמורב בהן, עניינו הוא אחד מאותם מקרים יוצאי דופן בהם השחרור לתקופה קצרה אין בו כדי להוות נימוק מכריע להימנע ממעצרו עד תום ההליכים", והדברים יפים גם במקרה זה.

11.               אשר על כן אני דוחה את עררו של העורר מס' 1.

12.                באשר לעוררים מס' 2 ו- 3  אני מורה על מעצרם עד יום 9.12.05 שעה 1200 מועד בו ישוחררו למעצר בית מלא בביתם עד ליום 12.12.05 שעה 1200. נאסר בזאת על העוררים ליצור כל קשר עם מי מהעורבים בעבירות המיוחסות להם. תנאי לשחרור הוא כי העוררים 2 ו- 3  יחתמו על ערבות עצמית על סך 5,000 ש"ח להבטחת התייצבותם במשטרה לצרכי חקירה, מיד לכשידרשו לעשות כן וכי ימלאו את התנאים שנקבעו לעיל.

ניתנה היום ז' בכסלו, תשס"ו (8 בדצמבר 2005) בנוכחות הצדדים.

קלדנית-עדי שיטרית