כנגד המשיבים הוגש כתב אישום בו נטען כי עיסוקם במתן הלוואות לאנשים פרטיים ובפריטת שיקים וכי במסגרת עיסוקם זה הלוו לעזרא לוי (להלן: עזרא), המתגורר באור יהודה, סכום של 80,000 ש"ח.
כן נאמר בכתב האישום כי בתאריך 18.6.05, אושפז עזרא בבית חולים שיבא, עקב חבלה ברגלו, דבר שמנע ממנו לשלם את חובו למשיבים.
עוד נטען בכתב האישום כי בחודש מרס 2006, קשרו המשיבים קשר לגבות את החוב מעזרא, תוך שימוש בכוח ואיומים, הכל כדי להניעו לשלם את חובו. במסגרת הקשר התקשרו פעמים רבות לטלפון של עזרא ולטלפון בביתו ובבית הוריו והשמיעו איומים לרוב, בפגיעה שלא כדין בעזרא, מתוך כוונה להטיל אימה עליו ועל משפחתו, ולהניעו לשלם את חובו הכספי. מתוך חשש מאותם איומים ניתקו עזרא ובני משפחתו את הטלפונים בביתם.
בנוסף נטען, כי ביום 5.3.06 נפגשו אחיו ואשתו של עזרא עם משיב 1, בסמוך לביתו של עזרא וביקשוהו שיחדל מלסחוט את עזרא. בתגובה איים משיב 1 על אשתו של עזרא במילים: "מעכשיו יש מלחמה". בסמוך לאחר מכן, הגיעו המשיבים, בצוותא, עם אחר, לבית הוריו של עזרא, וכאשר ראה אותם עזרא, ששהה שם, ברח מפניהם מבית הוריו לבית השכנים, ואז רדפו אחריו המשיבים, תפסוהו והיכוהו במכות ובאגרופים, קרעו את חולצתו וגרמו לו חבלה ברגלו, הכל כדי להניעו לשלם את החוב. המשיבים נמלטו משם לאחר ששכן הזעיק שוטרים למקום.
כמו כן, נטען, כי ביום 11.5.06, ניסה עזרא לשים קץ לחייו, לאור המצוקה אליה נקלע. אשר לנסיון האובדני מצויים מסמכים מ.פ./10, שהוא מכתב שהשאיר עזרא לאשתו וכן דו"ח סיעודי מבית חולים שיבא, מתאריך 12.5.06, לפיו עזרא ביצע נסיון התאבדות על ידי נטילת כדורי אקמול ואופטלגין (סומן - מ- 34).
בגין אלה יוחסו למשיבים, בכתב האישום עבירות שהינן קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, סחיטה בכח, הטרדה באמצעות מתקן בזק ותקיפה בנסיבות מחמירות.
המבקשת טוענת כי מצויה תשתית ראייתית לכאורית, שיש בה לבסס את העבירות המיוחסות למשיבים והכוללת גם הודעותיהם של עדי ראיה לארוע התקיפה, ועדויות מוקלטות של עזרא ובני משפחתו, בה בעת שהמשיבים בחרו לשמור על זכות השתיקה.
לעניין עילת המעצר נטען, כי זו קמה, מתוך חשש לסיכון בטחונם של המתלוננים וכן לאור החשש הקיים לשיבוש מהלכי משפט. על כן נטען כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר, נוכח האמור לעיל.
יש להוסיף כי לחובתו של משיב 1 רשומה הרשעה, משנת 2000, בגין עבירה של קשירת קשר לפשע, בגינה נידון לשנת מאסר בפועל. אין לחובת משיב 2 עבר פלילי.
לעניין קיומן של ראיות לכאורה, ניטשת מחלוקת עזה בין המדינה - המבקשת, מזה והמשיבים מזה, כאשר סנגוריהם, עו"ד הלוי ועו"ד סוחמי, טוענים כי הראיות שנאספו בתיק החקירה, אין בהן, כדי להצביע על מעורבותם של המשיבים, כנטען כלפיהם בכתב האישום, הגם שאין מוכחש כי עזרא קיבל מהם הלוואה של 80,000 ש"ח ולא החזירה, וכי היו אליו פניות לשלם את החוב, אך לא מעבר לכך, והכל מבלי שהופעלה כלפיו אלימות או איומים מצד המשיבים. מכל מקום, נטען, כי מדובר בראיות שבכללותן עוצמתן אינה מספקת על מנת להותיר את המשיבים במעצר.
להלן אדרש לראיות לכאורה ולטיבן.
מתוך הראיות שגובשו בתיק החקירה עולה כי למשטרה הגיע מידע לפיו עזרא ניסה לשים קץ לחייו בתאריך 11.5.06, בעקבות מעשי סחיטה ואיומים של המשיבים ושל אחרים.
בעקבות מידע זה הגיעו בתאריך 23.5.06 השוטרים שרלי ארדן ורוני משיח, לביתו של עזרא. ועמם מכשיר הקלטה, לצורך הקלטת השיחה כולה.
בהגיעם לדירה פגשו באשתו של עזרא, תמי לוי (להלן: תמי), וזו הכניסה אותם לחדר השינה לבל ישמעו ילדיה את דבריה. מתוך דו"ח התשאול שנערך, והמסתמך על אשר נאמר והוקלט בפני השוטרים (מפ/1), עלה כדלקמן:
תמי מסרה כי: "משפחתה נמצאת בפחדים וזאת בשל חובות של בעלה לשוק האפור" וכי החוב קיים לשלושה אנשים המוכרים לה והם המשיבים, ואחד, יעקב אליאס, מאור יהודה. בהמשך מסרה תמי כי אחיו של עזרא, רמי, קבע מפגש בנוכחותה, מאחורי ביתם, עם משיב 1. באותו מפגש אמר רמי למשיב 1, כי אין ביכולתו של אחיו, עזרא, לשלם את החוב, שלטענת תמי תפח עד כדי פי שלושה, ובתגובה לכך אמר משיב 1, שהגיע למפגש בליווי שומר ראש: "מעכשיו חרבו דרב מלחמה", לאמור: "מעכשיו יש מלחמה". עוד פרטה באוזני השוטרים כי שמעה מגיסתה ומאמו של עזרא, כי המשיבים הגיעו לביתם של הוריו של עזרא, שנכח שם, ומשהבחין בהם נמלט על נפשו ואלו רדפו אחריו, היכוהו ונמלטו משהוזמנה המשטרה. כן מסרה: "על טרור טלפוני לטלפון ביתה בכל שעות היום, הן מצד המשיבים והן מצד אליאס. כששהשיחות היו מלוות באיומים, בפגיעה בעזרא ובבני משפחתו אם לא ישולם החוב, והדבר הביאה לניתוק הטלפון לתקופה ממושכת."
במהלך אותו תשאול, שהוקלט ללא ידיעת המוקלטים, נראתה תמי: "מאד מבוהלת", בכתה וספרה על הנסיון האובדני שעשה בעלה, עזרא, והציגה בפני השוטרים את מכתב הפרידה שכתב עובר לנסיון זה (מ.פ./10).
לאחר כשעה הגיע לדירה גם עזרא ונאמר לו על ידי השוטרים כי: "אנו אנשי משטרה וקציני חקירות ביחידה המרכזית ושאלנו אם יודע מדוע באנו. עזרא אמר שנראה לו שכן. אמרנו לו כי תמי סיפרה על הבלאגן, והוא אמר כי כל מה שסיפרה הוא נכון".
עזרא פרט בפני השוטרים כיצד החל לעסוק במתן הלוואות מטעמו, לאנשים שונים, ולשם כך נטל בין השאר הלוואה של 80,000 ש"ח מהמשיבים ו-200,000 ש"ח מאליאס. בהמשך הסתבך בחובות בגין שיקים שחזרו ולמרות ששילם פי 3 ממה שלווה, עדיין נדרש ממנו להחזיר חוב של 700,000 ש"ח.
בנוסף, אישר את קיומו של הארוע: "שבו היה נוכח בבית אימו ולמקום הגיעו ערן נחש ואליקו (הוא כינויו של משיב 2 - מ.פ.) והם פרצו לבית, רדפו אחריו ואף בעטו בו ברגלו הנכה. עזרא סיפר כי ירד לו דם מהרגל ולא ראה מי היכה אותו". כן סיפר על ארוע אחר שבו נלקח, על ידי אחרים, לכפר ענא, שם הוכה, הכל על רקע חובותיו הכספיים. עזרא נראה במהלך תשאולו "מפוחד". בחזרתם למשרדיהם העלו השוטרים את מהלך הדברים במפגש האמור על הכתב (מ.פ./1 הנ"ל) ובנוסף כאמור קיימת הקלטת הדברים כולם.