בפני בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב.
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד - עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן:"
פקודת הסמים המסוכנים"), נסיון להשמדת ראייה - עבירה לפי סעיף 242 + סעיף 25 לחוק העונשין, השתל"ז-1977 (להלן: "
חוק העונשין") ושיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
על פי עובדות כתב האישום עובר ליום 6.8.07, החזיק המשיב ברשותו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של כ- 100 גר' נטו (להלן: "
הסם"). בסמוך לשעה 13:00 הגיע המשיב במונית מנצרת לשיכון ד' בטבריה (להלן: "
המונית"). במהלך נסיעת המשיב במונית כשהסם עימו, בהיותם ברח' דדו בשיכון ד' בטבריה, נחסמה המונית על ידי רכבי משטרה. בראות המשיב את רכבי המשטרה, הוא השליך מן המונית את הסם.
ראיות לכאורה
על פי תיק החקירה האירועים נשוא כתב האישום החלו ממידע מודיעיני לפיו ישנו בחור ערבי שאמור להגיע לשיכון ד' בטבריה ולספק סמים לסוחרי סמים מקומיים, כאשר אותו בחור היה אמור להגיע למקום במונית או ברכב אחר. כאשר תיאור אותו בחור הינו - בריא עם זקן.
בעקבות מידע זה הוצאה תצפית לאיזור המדובר; על פי דו"ח התצפית של השוטר יפתח גדמי הגיע המונית לאיזור בסביבות השעה 13:00, כאשר המונית נעצרה וירד ממנה בחור לבוש בחולצת טריקו שחורה ומכנס דגמ"ח חום, כאשר אותו בחור הינו מזוקן ומקריח. יש לציין כי תיאור זה דומה לתיאורו של המשיב, כפי שעולה מתמונות שלו שצולמו בסמוך למעצרו, אשר גם הן מופיעות בתיק החקירה. אותו בחור נצפה מדבר במכשיר סלולארי ומתקרב לפח ירוק גדול (צפרדע), כאשר בהגיעו לפח התכופף והרים "דבר מה" ושם אותו בכיס, לאחר מכן חזר למונית והתיישב בצד של הנוסע במושב הקדמי.
עוד עולה מחומר החקירה כי לאחר שאותו בחור עלה בחזרה על המונית עם החומר שאסף ליד הפח, המונית המשיכה בנסיעה, ולאור דיווחו של השוטר התצפיתן החלו השוטרים האחרים במהלך של מעקב אחר המונית במטרה לעוצרה.
מ.ר של המונית אותה ראה התצפיתן תואם את המונית שנעצרה על ידי החוקרים ובה נמצאו המשיב ונהג המונית. המעקב אחר המונית, לאחר קבלת המידע מהשוטר התצפיתן, אף הוא מפורט בפירוט רב ולא משאיר ספק בדבר זהות הרכב והנוסעים בו, מאחר ועולה מתוך התיק כי החוקרים עקבו אחר המשיב מהשלב הראשון בו ירד מן המונית כדי להרים את "הדבר" ועד שנעצר על ידי השוטרים.
לעניין השלכת "דבר מה" מחלון הנוסע שליד הנהג; ראשית, אין חולק כי המשיב הוא זה שישב ליד הנהג. שנית, על פי דו"ח הפעולה של אייל גביש, נראה הנוסע שליד הנהג "מבצע תנועת יד מהחלון הקידמי של זריקה", אולם בד בבד השוטר מציין כי בשל זווית הראייה בינו לבין המשיב הוא לא יכול היה להבחין, מה נזרק מהחלון. דו"ח פעולה נוסף המתאר דברים דומים הינו של רס"ל דני בריידין - על פי דו"ח זה רס"ל בריידין הבחין כי מחלון הנוסע במושב הקידמי של מונית יוצאת יד של גבר עם שרוול קצר בצבע שחור ומשליך דבר מה שצבעו בהיר. בשלב הזה היה רס"ל בריידין כבר מחוץ לניידת ואז הבחין ב"גוש עגול עטוף בניילון נצמד" מתגלגל לרגלו - לעניין זה מציין כי היה בקשר עין רציף מרגע הזריקה ועד לרגע שראה את אותו גוש עגול עטוף בניילון מתגלגל לרגלו. דו"חות נוספים המתייחסים לאירוע של זריקה חפץ מחלון הנוסע במושב הקדמי הינם של שרון דגן ושימי מנטל, כאשר על פי שרון דגן הוא ראה "דבר מה" שנזרק מהחלון ואשר התפרק לשניים, חלק אחד קופסת סיגריות וחלק שני גוש עגול שעטוף בניילון נצמד.
אותו "דבר מה" סגול ועטוף נשלח לבדיקה ונמצא כי מדובר בסם הרואין.
דו"חות הפעולה ותצפית השוטרים השונים עולה תמונה חדה של ראיות מצטברות הקושרות את המשיב לעבירות המיוחסות לו.
הסניגור טוען כי יש ראיות בתיק שנזרקה
גם קופסת סיגריות, ויתכן כי מה שזרק המשיב הן הסיגריות ולא הסמים. אכן קיימת עדות בדבר קופסת סיגריות שאף היא נזרקה מהחלון, אך נוכח קיומה של ראיה לכאורה ברורה הקושרת את המשיב לזריקת הסמים, די בכך לצורך שלב זה.
אין בסיס לטענת המשיב לפיה אבן היסוד של הראיות כנגדו הינו רק הדו"ח של רס"ל דני בריידין, שכן כאמור לעיל מס' שוטרים ראו שנזרק "דבר מה" מחלון מושב הנוסע שליד הנהג ואשר לכאורה בו ישב המשיב. אמת, היה ראוי כי תיערך בדיקה של טביעות אצבעות על החפצים שנתפסו, אולם הדבר לא נעשה וכיום גם לא ניתן לביצוע. אין במחדל זה כדי להפחית מכמות הראיות לכאורה שיש כנגד המשיב. לא מדובר על עדות יחיד, אלא על מספר שוטרים אשר לכאורה מספרים סיפור קוהרנטי ותואם. לאור האמור ולצד העובדה כי בעת מעצרו של המשיב נתפסו גם 3,400 ש"ח ו- 1,000 $ במזומן בכיסיו שלמשיב לא היה הסבר סביר לגביהם. עולה כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב.
גם טענת המשיב לפיה המשטרה לא עושה מאמצים לבחון גרסתו, אין בה כדי לסייע לו נוכח הראיות לכאורה, מעבר לכך שהמשטרה לפי החומר בתיק פנתה מספר פעמים למעבידו, לצורך בירור טענת המשיב בדבר הכסף שנמצא ברשותו, אולם זה נמנע מלהגיע לחקירה, ואף טען על פי חומר החקירה, כי המשיב לא עבד אצל בשלוש שנים האחרונות.
ומכאן לעילת מעצר
העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום מקימות את חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "
חוק המעצרים"), שכן כמות הסם שנתפסה אצל המשיב (כ- 100 גר' של סם מסוכן מסוג הרואין) מקימה את החזקה כי הסם לא נועד לשימוש עצמי אלא לסחר, כאמור בפקודת הסמים המסוכנים, והמשיב לא סתר חזקה זו. לכך יש להוסיף את העובדה כי המשיב נתפס כאשר הוא נמצא בשלהי ביצוע עבודות של"צ שנגזרו עליו בתיק פלילי אחר, אשר נסתיים אומנם ללא הרשעה, אך מהותו חמורה שכן מדובר בהחזקת סכין אסורה.
אומנם, למרות חזקת המסוכנות הסטטוטורית, מצווה בית המשפט לבחון את שאלת חלופת המעצר, אולם הלכת בית המשפט העליון בדבר מעצר עד תום ההליכים בעבירות כגון אלה בהם מואשם המשיב הינה ברורה. ראה כדוג' בש"פ 8915/00 מיקי בן אלישע נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]:
"
הכלל הוא כי בהעדר נסיבות מיוחדות מן הדין להורות על מעצרם של המואשמים בסחר בסמים מסוכנים או בהחזקת סמים מסוכנים בכמויות מסחריות.
חלופת מעצר המשחררת את הנאשם לביתו, בדרך כלל אין בה תועלת, באותם מקרים בהם מבצע הנאשם את העבירות בביתו או מתוך
ביתו. ואף במקרה זה אין מדובר בהחזקה מזדמנת של סם מסוכן בכמות קטנה לצריכה עצמית, כי אם בהחזקה של כמות רבה של הסם בביתו של העורר ובהעברה של כמויות ממשיות של סמים מסוכנים, מסוגים שונים, ממקום למקום."
לטענת המשיב מדובר במשיב שהינו מחוסר עבר פלילי ואף אין לחובתו כל הרשעה בפלילים, לחובת המשיב קיים אישום פלילי אחד ללא הרשעה בגין החזקת סכין, אשר בגין עבירה זו נשפט והוטלו עליו 200 שע' של"צ, והוא התמיד בביצוען, ועל כן לא מדובר בעבריין שאינו מכבד את החוק.
נסיבות ביצוע העבירה תוך כדי ביצוע עבודות של"צ לאחר אי הרשעה, דווקא מלמדות כי המשיב לא הפנים את הלקח כשהיה עליו ללמוד מן התיק הקודם ומורא החוק אינו מרתיעו מלבצע עבירה חמורה עשות מונים מן העבירה הקודמת.