אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 22360/07

החלטה בתיק בש 22360/07

תאריך פרסום : 10/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
22360-07,1022-07
23/12/2007
בפני השופט:
ר. אבידע - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
עאמר אלזוק
עו"ד קעואר
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה
  1. נגד המבקש הוגש כתב אישום בו ייחסה לו המשיבה עבירות של מגע עם סוכן חוץ, פעולה ברכוש טרור, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, נסיון סיוע לאויב במלחמה, מתן אמצעים לביצוע פשע, נסיון עבירות נשק (סיוע ליצור נשק), איסור עשיית פעולה ברכוש לקידום מטרות טרור. בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום המבקש היה בעל חברה למסחר בברזל ברצועת עזה. המבקש נהג לרכוש ברזל בישראל מחברות ישראליות ולהעבירן לרצועת עזה ולשווקו שם. את העבירות האמורות ייחסה המשיבה למבקש משנטען באישום הראשון לכתב האישום, כי במועד כלשהו בראשית שנת 2006, ברצועת עזה, פנה אל המבקש פעיל הג'יהאד מרוואן אל בנא (להלן: "מרוואן"), וביקש מהמבקש לרכוש ממנו ברזל. המבקש, למרות שידע שמרוואן בעל מסגריה המספק נשק לג'יהאד, נעתר לבקשתו למסור ברזל לארגון הטרור.

המבקש, בשני מקרים שונים, סיפק ברזל למרוואן. בדצמבר 2006 נפגש המבקש עם פעיל הג'יהאד שאכר ג'עברי (להלן: "שאכר"). שאכר הנחה את המבקש לומר למרוואן לא להגיע יותר למקום עסקו של המבקש.                                                                                               

באישום השני לכתב האישום נטען כי במועד כלשהו בסוף דצמבר 2006, תחילת ינואר 2007, פנה אל המבקש פעיל ארגון גדודי חללי אלאקצא (להלן: "הארגון") ג'בר סאלמה סעיד (להלן: "ג'בר"), וביקש לרכוש ממנו צינורות ברזל. המבקש מכר לג'בר שלושה מטר צינורות ברזל. 

באישום השלישי לכתב האישום נטען כי במועד כלשהו בשנת 2004 או בסמוך לכך, קשר המבקש קשר עם פעיל החמא"ס מואמן פרחאת (להלן: "מואמן"), למסור לו ברזל. המבקש ומואמן סיכמו כי המבקש ימסור את הברזל למי שיישלח אליו מואמן, ומואמן ערב לכך שהמבקש יקבל תשלום עבור הברזל. בשני המקרים שלח מואמן אל המבקש את וליד אל שמאלי על מנת שימכור לו ברזל. המבקש מכר לוליד 300 ק"ג ברזל. המבקש במספר מקרים מכר למואמן ולחברו של מואמן, פעיל חמא"ס חדר ג'נדיה (להלן: "חדר"), כמויות גדולות של ברזל. המבקש מכר למואמן ולחדר בכל פעם 200 ק"ג ברזל, ובמקרה אחד אף מכר להם 400 ק"ג ברזל. המבקש גם מכר למואמן פרופילים וזויות של ברזל לגדר וצינורות ברזל. מואמן וחדר ביקשו לרכוש מהמבקש מתכת כבדה, מאחר ולא היה ברשות המבקש מתכת כבדה מהסוג שביקשו, הפנה אותם המבקש לסוחר ברזל אחר.

נטען כי המבקש מכר למואמן ולחדר את הברזל הנ"ל למרות שידע כי הם פעילי חמא"ס, וכי קיימת אפשרות קרובה לוודאי כי הברזל ישמש את החמא"ס ליצור נשק שיכוון נגד ישראל.

באישום הרביעי לכתב האישום נטען כי המבקש, לאחר סוף שנת 2000, ברצועת עזה, מכר למוחמד ודיב אל פסיח (להלן: "מוחמד ודיב"), שהם  אחים בעלי מחרטה ברצועת עזה, העוסקים ביצור נשק, כמויות בלתי ידועות של ברזל. המבקש מכר להם את הברזל בידיעה כי קיימת אפשרות קרובה לוודאי כי הברזל ישמש ליצור נשק ללחימה נגד ישראל.

באישום החמישי לכתב האישום נטען כי המבקש, בשנת 2002, סיכם עם יאסין מאהון (להלן:"יאסין"), שהוא בעל מפעל ברזל בג'בלייה שברצועת עזה, לספק לו ברזל, והמבקש סיפק  ליאסין 10 טון ברזל. בשנת 2004 סיפק המבקש ליאסין 5 טון פלדה. בשנת 2007 סיפק המבקש ליאסין גם ברזל ליצור מיטות לאוהלים, סורגים ונירוסטה ומגשי אוכל, ביודעו שיאסין מוכר את המתכות לארגוני טרור, וכי קיימת אפשרות קרובה לוודאי כי ישמש ליצור נשק וטילים נגד ישראל.

המבקש סיפק את המתכות הנ"ל ליאסין ישירות או באמצעות עובדיו מוחמד קרייה וגמאל אל כורד, פעילי חמא"ס.

  1. עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. נטען בבקשה, בין היתר, כי קיים חשש שהמבקש  יסכן את בטחון הציבור והמדינה באם ישוחרר. כן נטען כי קיים חשש להישנות מעשי העבירות ולהתחמקות המבקש מהליכי שפיטה. לטענת המשיבה, לא ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך של חלופה.
  1. בדיון שנערך ביום 04.03.07, הודיע ב"כ המבקש על הסכמת מרשו למתן החלטה על פיה יעצר עד תום ההליכים, תוך שמירה על זכותו לפנות בבקשה לקיים דיון בשאלת קיום ראיות לכאורה, והצעת חלופת מעצר. לנוכח הסכמת המבקש, טענת המשיבה כי יש בידיה ראיות לכאורה והמיוחס למבקש בכתב האישום, נעצר המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, כאשר ניתנה לו האפשרות לפנות בשנית לבית המשפט בבקשה לקיים דיון בשאלת קיומן של הראיות או היה ותימצא חלופה למעצרו.                                                                                                                    

ביום 29.11.07 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר.

  1. לטענת ב"כ המבקש כתב האישום נוסח באופן מטעה אשר אינו משקף נכונה את העובדות כהווייתן וכי הסכום בסך 80,000 ש"ח אשר נתפס ברשותו של המבקש וחולט, הינו בגדר ערבות כספית לצורך שחרורו. ב"כ המבקש טען כי מרשו מוכר ברזל הן ליחידים והן לחברות וקניותיו מתבצעות מחברות ישראליות בישראל, כאשר כניסתו לישראל נעשתה בכפוף לאישורים הנדרשים ולא נמנעה בעבר. לטענתו, המבקש מכר אך ורק את הסחורה אשר אושרה בכניסה לעזה. לטענת ב"כ המבקש, מרשו מכר ברזל לפלוני ואלמוני וכי לגבי חלק מהם היה לו יסוד סביר להניח כי הם קשורים לפת"ח ולמשרדו של אבו-מאזן. כן טען ב"כ המבקש כי היו מקרים בהם מרשו נמנע מלמכור ברזל לפעילים צבאיים בטענות שונות. המבקש לא יכול היה לדעת, לטענת בא כוחו, כי הברזל אותו מכר ינוצל כנגד המדינה. המבקש אף טען באמרותיו כי מכר לפלוני זוויות וברזל לצורך בניית סככות בים ולולי תרנגולות. עוד טען ב"כ המבקש כי החברות אשר מכרו למבקש את הברזל תיארו אותו כאדם מכובד אשר רכש מהם את הברזל המוצע על ידן ולא דרש אף פעם סוג מסויים של ברזל, ומכאן ביקש ב"כ המבקש ללמוד כי למבקש לא היתה כוונה למכור צינורות ודומיהן דווקא. ב"כ המבקש אף טען כי אין זה סביר לדרוש מסוחר ברזל המתגורר בעזה, בה אחוז גבוה מהאוכלוסייה קשור בצורה זו או אחרת לארגונים שונים, שלא למכור לאף אדם שהוא חושב כי יש לו קשר לאגון הפת"ח, אחרת התוצאה תהיה כי לא ימכור לאף אחד. לטענת ב"כ המבקש, לא היה למרשו חשד סביר להניח שהברזל אותו מכר, ישמש לצרכים הנטענים בכתב האישום. לאור הנטען, ביקש ב"כ המבקש לשחרר את מרשו למעצר בית מלא בפיקוח איזוק אלקטרוני, תחת פיקוחו של מר עבד אלסלאם רזיק אבו חמאד.
  1. לטענת ב"כ המשיבה בידי המשיבה ראיות המוכיחות את המיוחס למבקש בכתב האישום. ב"כ המשיבה טענה כי העבירות המיוחסות למבקש הינן חמורות, ביניהן עבירה של נסיון לסיוע לאויב במלחמה, אשר העונש בגינה הינו מאסר עולם או מיתה. לטענת ב"כ המשיבה אין במקרה זה חלופה למעצר הולמת, לאור העובדה כי המבקש הינו תושב עזה וכי לאור העונשים הצפויים לו, יש חשש כי ינסה לברוח.
  1. מעיון בתיקי החקירה עולה כי יש בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.
  1. המבקש הודה באמרותיו כי מכר ברזל לפעילים בארגוני טרור או לבעלי מחרטות העובדים עם פעילים כאמור.

להוכחת האמור באישום הראשון לכתב האישום יש בידי המשיבה אמרה של המבקש בה הודאתו כי מכר ברזל למרוואן אל בנא (אמרה מיום 19.02.07, בשעה 16:40). כן הודה המבקש כי ידע שלמרואן היתה מסגריה אשר הופצצה מאחר וייצר "דברים"  עבור ארגון הג'יהד כנגד מדינת ישראל, ולמרות זאת מכר לו ברזל לצורך סורגים (אמרה מיום 08.02.07 בשעה 11:10). אשר לשאכר ג'עברי, הודה המבקש כי ידע שהוא פעיל ג'יהאד וכי ג'עברי הורה לו שלא לקבל בעסקו יותר את מרואן אל בנא (אמרה מיום 14.02.07 בשעה 12:35).

להוכחת האמור באישום השני לכתב האישום, יש בידי המשיבה אמרה של המבקש בה נרשמה הודאתו כי מכר ברזל לג'בר סאלמה (אמרה מיום 19.02.07, בשעה 16:40). המבקש הודה כי ידע, כאשר ג'בר סאלמה הגיע אליו לרכוש צנורות, כי הוא משתייך לתנועת "שוהדא אלאקצה" (אמרה מיום 19.02.07 בשעה 12:35).

להוכחת האמור באישום השלישי לכתב האישום, יש בידי המבקשת הודאה של המבקש כי מכר ברזל למואמן פרחאת (אמרתו מיום 19.02.07, בשעה 16:40). כן הודה כי ידע מזה 8 שנים שמואמן פרחאת הינו פעיל בארגון החמא"ס (אמרה מיום 19.02.07 בשעה 12:35). המבקש טען כי מואמן פרחאת סיכם עימו כי כל אחד שיגיע אליו ויאמר לו שהוא מטעמו, שימכור לו ברזל מבלי להתעניין בתשלום וכי הוא ערב לכסף (אמרה מיום 14.02.07 בשעה 12:35). אשר לחדר ג'נדיה, הודה המבקש כי ידע שהינו פעיל חמא"ס מזה שנתיים כשהגיע לעסקו יחד עם מואמן פרחאת (שם). עוד הודה המבקש כי ידע שוליד אל שמאלי הינו פעיל חמא"ס וכי מכר לו בעבר פלטות ברזל (אמרה מיום 19.02.07 בשעה 12:35 ואמרה מיום 14.02.07 בשעה 12:35).

להוכחת האמור באישום הרביעי לכתב האישום, יש בידי המשיבה הודאת המבקש כי מכר ברזל למחמד ודיב אלפסיח, בעלי מחרטה ששמם מצויין בכתב האישום, ביודעו כי עובד אצלם בחור בשם מנזר אלפסיח אשר עבד, לדבריו של מנזר, בארגון החמא"ס בייצור אמל"ח (אמרתו מיום 19.02.07 בשעה 17:57). כמו כן, הודה המבקש כי השניים סיפרו לו שהם מסייעים לפעילי חמא"ס בייצור נשק מהברזל אותו הם רוכשים (אמרה מיום 14.02.07 בשעה 12:35).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ