1. כנגד המשיב, פבל קסקוב, הוגש בתאריך 29.11.06 כתב אישום הכולל שני אישומים, בגין שתי עבירות של עבירות בנשק לפי סעיף 144 (א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, (להלן: "החוק") עבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק. עבירה של ניסיון להרוס נכס בחומר נפץ לפי סעיף 546 לחוק הנ"ל, ועבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק.
2. וזה סיפור המעשה כפי שמתואר בכתב האישום. המשיב בתאריך 14.11.06, סמוך לשעה 01:45, היה ברחוב ההסתדרות בבאר שבע, כשהוא נושא על גופו רימון צהלי (מס' 26), שהינו רימון נפיץ - רסס המכיל 155 גרם חומר נפץ מרסק לרסיסי מתכת. הנאשם שלף את נצרת הרימון וזרק את הרימון לעבר החנות בבניין מס' 90 ברחוב הנ"ל. כתוצאה מהפיצוץ נפער על הכביש מכתש, היו פגיעות מהרסס בגופי תאורה ובסככה של חנות סמוכה וכן נופצו חלונות של החנויות הסמוכות, ביניהם מסגריה, בית קפה, חנות של חלפן למטבע זר ושיפודיה.
המשיב החזיק ברימון שהוא נשק ללא רשות כדין, ועשה את מה שעשה בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, זאת על פי האישום הראשון.
לפי האישום השני, שבעה ימים לאחר מכן, הסתיר הנאשם בדירה ברחוב ביאליק בבאר שבע, בתוך כלי חשמל, אמצעי לחימה, שהוציא מרשות צה"ל ללא רשות, לפי הפירוט הבא:
א. שנים עשר (12) רימוני יד מס' 26 נפיץ/רסס אליפטיים מתכתיים בצבע ירוק.
ב. שלושה (3) רימוני יד מס' 30(הלם) פלסטיים גליליים בצבע כתום.
ג. שני(2) רימוני יד מדוכה מס' 400 מיוחד פלסטיים כדוריים בצבע שחור.
ד. רימון יד מס' 5(עשן) גלילי ירוק.
ה. ארבעה (4) נפצי חבלה מס' 8.
ו. שתי (2) פצצות תאורה ידניות.
לטענת המבקשת בכוחם של אמצעי הלחימה הנ"ל לגרום לחבלה גופנית ואף למוות. כן החזיק המשיב בדירה הנ"ל, מעיל חרמונית, בטנת מעיל צבאי, בורגנים של רובה, שתי מחסניות עבור רובה M16 ערכה לניקוי כלי נשק - ציוד צבאי שהמשיב החזיק בו ללא היתר.
3. המבקשת ביקשה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים, ולדעתה קמה עילת מעצר נגד המשיב מכח סעיף 21 (א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, שכן ביצע עבירה בחומר נפיץ שהוא נשק.
כן נטען בבקשה, כי קמה עילת מעצר גם מכח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק, שכן המשיב מסכן את בטחון הציבור בכך שהוא מחזיק רימון צהלי ברכבו, וזרק את הרימון לרחוב, מתוך ידיעה שמי שעובר ברחוב יכול להיפגע וגם להיהרג.
העובדה שהמשיב החזיק אמל"ח רב בביתו מעידה שהוא יכול לחזור על מעשיו.
4. ב"כ המשיב, עו"ד אזריק, הודה שקיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, וכן הודה שקיימת עילת מעצר, ולפיכך, לדבריו,
"לא נותר בידי בית המשפט זולת מציאת חלופת מעצר אשר תפקח עליו" והוא הציע שאימו של המשיב, גב' סופיה קסקוב, תשמש
"כחלופת מעצר".
5. ב"כ המשיב טען, וגיבה את טענותיו במסמכים שהוגשו לבית המשפט, כי המשיב שירת ביחידה סודית בצה"ל
"והם הביאו פתרון הולם לבעיית הצלפים הפלשתינאים אשר היו איום מתמשך על ההתנחלויות בגוש קטיף" וציין כי בגלל עבודה ממושכת של אותה יחידה
"חלה ירידה חדה בהיקף ירי הצליפה בגזרה. והמשיב התנדב ולחם במלחמת הלבנון האחרונה, ואף שם היה ביחידה מובחרת של צלפים".
ב"כ המשיב הדגיש שאין לו עבר פלילי וכי
"מדובר בבעיה נקודתית ולא ניתן לומר שמדובר בדפוס התנהגות עבריינית שיש בה כדי להביא למעצרו של המשיב עד תום ההליכים".
6. ב"כ המבקשת ציטט מתוך התסקיר של שירות המבחן ממנו עולה שהמשיב סובל מהתנהגות אלימה, ויש אמנזה לאירועים אלה, ולכן לא ניתן לקחת אחריות על מצבו של המשיב ולשחררו לחלופת מעצר, מאחר, ולדבריו, מדובר בפיקוח רופף של אימו ואחותו של המשיב.
ב"כ המבקשת הסכים שאם תהיה הצעה מצד המשיב ושירות המבחן שהוא יועבר למסגרת טיפולית המתאימה למצבו
"מדלת לדלת", הוא יוכל לשקול באהדה את בקשת שירות המבחן לשלוח את המשיב לטיפול.
