אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 2172/06

החלטה בתיק בש 2172/06

תאריך פרסום : 12/09/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
2172-06
18/05/2006
בפני השופט:
יצחק כהן

- נגד -
התובע:
ודיע אבו מסעוד
עו"ד ע' בויראת
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד גב' אפרת
החלטה

1.       העורר אדם אלים, ובעברו חמש הרשעות קודמות בעבירות אלימות. בהרשעתו האחרונה, מתאריך 23.6.03 (המתייחסת לעבירה שבוצעה בתאריך 23.9.00), הורשע העורר, בין היתר, בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, ונדון לארבעה חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים.

2.       בתאריך 5.4.06 הוגש נגד העורר כתב אישום לבית משפט השלום בחדרה, ובכתב האישום שלושה אישומים. באישומים הראשון והשלישי מואשם העורר בתקיפת אשתו, בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיף 382(ג) בצירוף סעיף 380 לחוק העונשין, ובאישום השני מואשם העורר בתקיפת בתו הקטינה (ילידת שנת 1999) "בכך שאחז בשערות ראשה והדף את ראשה לרצפה ובהמשך הרים אותה מהמותניים והשליך אותה לעבר הרצפה" וראשה נחבט.

3.       לצד כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.

          קודם שבית המשפט קמא נתן החלטתו, הורה בית המשפט קמא לערוך תסקיר מעצר בעניינו של העורר, ושירות המבחן המליץ לשחררו לחלופת מעצר, כך שירותק באופן מלא (24 שעות ביממה) לבית אחותו בישוב זלפה, ויהיה נתון לפיקוח אחותו וגיסו.

          בית המשפט קמא (כב' השופט א' גופמן) לא קיבל את המלצת שירות המבחן, ובהחלטה מפורטת ומנומקת כדבעי דחה את האפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר, והורה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.

          מכאן הערר שלפני.

4.       ב"כ העורר אינו חולק על כך שקיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום, אך לטענתו יש להתייחס לראיות אלה בחשדנות, שכן הן באות מפי אשתו של העורר ומפיה בלבד. לטענת ב"כ העורר, שגה בית המשפט קמא בכך שהורה לעצור את העורר עד לתום ההליכים, במיוחד לאור המלצת שירות המבחן. ב"כ העורר גורס, כי חלופת המעצר המוצעת היא חלופה ראויה, המאיינת את מסוכנותו של העורר, ובנוסף לה ניתן להבטיח את מטרת המעצר בהוספת פיקוח אלקטרוני על העורר.

          בטיעונו הניח ב"כ העורר על שולחני החלטות שונות, שניתנו בבית משפט זה בעבר ובבית המשפט העליון, ולטענת ב"כ העורר, מקרים אלה חמורים ממקרהו של העורר, ובתי המשפט שחררו בהם את הנאשמים לחלופת מעצר.

5.       לעומת טענות העורר טענה ב"כ המשיבה, כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. לטענת ב"כ המשיבה, העורר אדם אלים, בעל הרשעות קודמות בעבירות אלימות, ואפילו המאסר המותנה שהוטל עליו לא גרם לו לשנות את אורחותיו ולא הרתיע אותו מלנקוט באלימות כלפי אשתו, המצויה בחודשי הריונה הראשונים, ובתו הקטינה. ב"כ המשיבה הוסיפה וטענה, כי על פי תסקיר המעצר, העורר מאבד שליטה על עצמו, ועל כן בדין קבע בית המשפט קמא כי אינו ראוי לאמון, והורה על מעצרו.

          ב"כ המשיבה סבורה אפוא, כי רק מעצר במתקן מעצר, תנטרל את מסוכנותו של העורר.

6.       הגם שאין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בשלושת האישומים שבכתב האישום, נטלתי לידי את תיק החקירה על מנת לעמוד על טיב המעשים המיוחסים לעורר.

          חומר הראיות רחוק מלדבר בזכותו של העורר, ועולה ממנו לכאורה, כי הנאשם מפליא מכותיו באשתו מזה תקופה ארוכה. הודעותיה של אשת העורר, וחקירת בתו בפני חוקרת הילדים, מצביעות לכאורה על כך שהעורר משליט טרור בבית עד כי הן חוששות ממנו ומפחדות מפניו. אשת העורר תארה מספר הזדמנויות בהן נאלצה לכלוא עצמה בחדר בבית, ובמקרים אחרים, היה זה העורר שכלא אותה כאמצעי ענישה או כאמצעי אכיפה לקיים את מצוותיו. העורר אף לא עצר מלהכות באשתו כשזו בהריון, ואף לא בחל מהכותה בפני בנותיהן הקטנות. עשר שנים סובלת אשת העורר מנחת זרועו, ואינה פוצה פה ("כי המשפחה שלי לא רוצה"), ועתה סוף סוף נפתחה התיבה והשד יצא לאוויר העולם, ומתברר כי הוא גדול, נורא, מאיים ומפחיד. ומה הפלא, הרי בהודעתה מתאריך 29.3.06 מסרה אשת העורר כי "אמר לי היום שאם אתלונן הוא יגמור אותי, וגם סגר הדלת עלי בשביל [ש]לא אספר לאף אחד".

          העורר לעומת זאת מכחיש טענות אשתו, ולדבריו כלל לא תקף אותה, "היא", לטענתו, "עושה הצגות". "היא", כך טען העורר, "כל הזמן צועקת ואני שותק, יכול להיות שיש לה פיגור". ומהיכן החלון השבור בחדר השינה? חלון זה, כך מסביר העורר, "היא שברה אותו", לפני כשנה, "ואני נתתי לה עונש ואמרתי לה שבגלל ששברה אני לא מתקן אותו". הנה חזרנו לימיה הזוהרים והעתיקים של האימפריה הרומית, שעל פי שיטת המשפט שלה, הבעל היה מוסמך להעניש את אשתו (ואף היה רשאי לגזור עליה עונש מוות ולהוציאה להורג).

7.       שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום, ועוד שוכנעתי, כי העורר אדם אלים מטבעו, ואת רצונו משליט הוא בביתו בכוח הזרוע ובאלימות כלפי אשתו ובנותיו. טענת ב"כ המלומד של העורר, כי ניתן לשחרר את העורר לחלופת מעצר, משום שאשתו אינה חוששת מפניו, אינה מקובלת עלי. התרשמותי מחומר הראיות היא, כי אישתו של העורר, כמו גם בנותיו הקטנות, חוששות מפניו עד מאוד, והן חיות בצל הפחד, הטרור, ההתעללות, הכליאה, המכות, הקללות ומשיכת השערות (עד תלישתן), מזה זמן רב.

          מתקיימת בעורר חזקה כי הוא מסכן בטחונו של אדם, וזאת לפי סעיפים 21(א)(1)(ג)(4) ו-(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996, אך אין אני נזקק לחזקות סטטוטוריות כדי לקבוע כי העורר מסוכן לאשתו ולבנותיו, ומתקיימת על כן עילה למעצרו עד לתום ההליכים.

8.       ועתה לעניין חלופת המעצר.

          הגם שתסקיר המעצר המליץ לשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית אחותו, קבע בית המשפט קמא כי אינו יכול ליתן אמון בעורר, ולדעת בית המשפט קמא "קיים חשש ממשי שאם ישוחרר, ואפילו בתנאים, הרי לא ניתן להבטיח את איון מסוכנותו". בית המשפט קמא הוסיף וקבע, כי התנהגות העורר "היתה פרועה ואלימה, הן כלפי אשתו והן כלפי ילדיו, ובנסיבות אלה אימוץ המלצת שירות המבחן לא יאיין את החשש הממשי לשלום המתלוננת וילדי בני הזוג".

          דעתי כדעת בית המשפט קמא, והנני סבור, כי אין כל מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

          כעולה מהחומר שנאסף במהלך החקירה, העורר, לכאורה, חסר כל מעצורים, וקשה לי להאמין כי אחותו ובעלה יאיינו את מסוכנותו. אף הפיקוח האלקטרוני אינו ישים לדעתי בעניינו של העורר, שכן העורר אוצר בקרבו מסוכנות רבה, והנני סבור, כי אין די באלקטרונים קטנים כדי לאיין את מסוכנותו הגדולה של העורר. כמו בית המשפט קמא, אף אני סבור, כי מקומו של העורר במתקן כליאה, שכן לא ניתן להשיג את מטרת המעצר, ונטרול מסוכנותו של העורר, באמצעים הפוגעים במידה קטנה יותר בחירותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ