אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 21218/05

החלטה בתיק בש 21218/05

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
21218-05,22056-05
31/01/2006
בפני השופט:
סגן הנשיא ידין טימור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד יריב צרי
הנתבע:
גרמיזה יחזקאל
עו"ד דייויס
החלטה
  1. מדובר בשתי בקשות שאוחד הדיון בהן בב.ש. 21218/05 מתבקש ביהמ"ש להורות על חילוט ההפקדה וערבויות בשל הפרת תנאי שחרור על ידי המשיב. בב.ש. 22056/05 מתבקש ביהמ"ש לעיין מחדש בתנאי שחרורו של המשיב.
  1. ביום 26.5.05 הורה ביהמ"ש על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. נקבע, כי המשיב ישהה בישיבת ארזי הלבנון במעלה אפרים בפיקוח הרב זאב שרון. בימים בהם הישיבה סגורה נקבע, כי המשיב יהיה במעצר בית בבית הוריו אברהם וברוניה גרמיזא בדרך מנחם בגין 27 גבעת שמואל. המשיב חוייב להפקיד סך 3000 ש"ח וכן התחייבות עצמית על סך 30,000 ש"ח. הרב זאב שרון ואביו של המשיב חוייבו גם הם להמציא ערבות צד ג' על סך 30,000 ש"ח, כל זאת על מנת להבטיח תנאי השחרור שנקבעו והמנעותו של המשיב מלהשתתף בהפגנות כלשהן שלא ניתן להן היתר כחוק.
  1. ביום 2.8.05 הוגשה הבקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המשיב בב.ש. 21171/05. ביהמ"ש נתבקש לאפשר התגייסותו של המשיב לאחר שהמשיב קיבל צו גיוס. בפועל המשיב התגייס כבר ב- 1.8.05 עוד קודם שנדונה הבקשה. ביהמ"ש סבר, כי בכך שהמשיב התגייס לצה"ל בלי שביקש קודם לכן לשנות תנאי שחרורו היה בכך משום הפרת תנאי השחרור והבקשה נדחתה.
  1. ביום 10.8.05 הגישה המבקשת את בקשתה לחילוט ההפקדה והערבויות בב.ש. 21218/05. נטען, כי בהתגייסות המשיב לצה"ל הוא הפר את תנאי שחרורו ובשל כך יש לחלט את ההפקדה והערובות הנ"ל.

המשיב הגיש תצהיר לביהמ"ש ובו טען, כי המשיבים בבקשה הם הרב ואביו לא ידעו כלל כי יצא את ביתו על מנת להתגייס לצה"ל. טוען ב"כ המשיב, כי המשיב קיבל צו גיוס באופן מפתיע ביום 31.7.05 ולא ידע כיצד לנהוג כאשר מחד לא רצה להפר צו גיוס ומאידך לא רצה גם להפר את תנאי שחרורו. הוא התקשר לסניגורו אשר הציע להגיש בקשה לעיון חוזר לביהמ"ש.

  1. בב.ש. 22056/05 שהוגשה ביום 25.12.05 עותר המשיב לשינוי תנאי שחרורו ומבקש הוא להסתפק בכך שידרש לדווח על כל שינוי במקום מגוריו ויחוייב להתייצב בביהמ"ש בכל עת שידרש ומבקש לשהות הן בבית הוריו בכתובת הנ"ל הן בישיבה במעלה אפרים ומתחייב שלא להשתתף בהפגנה בלתי חוקית כלשהי.
  1. סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו 1996 מעניק לביהמ"ש את הסמכות להורות על חילוט ערובה במקרה של הפרת תנאי שחרור. עפ"י ההלכה הפסוקה אין ביהמ"ש מחוייב לחלט את הערובות במלואן אלא מוסמך הוא לחלט אותן במקצתן הכל עפ"י הנסיבות המוכחות בפניו.
  1. המשיב יחד עם אחרים הואשמו בעבירות של התפרעות, הפרעה לשוטרים במילוי תפקידם, תקיפת שוטרים, חבלה בכוונה מחמירה והעלבת עובד ציבור. התיק העיקרי עדיין מתנהל.

מדובר בעבירות אשר בוצעו על רקע ההתנתקות מעזה. אף שהעבירות המיוחסות למשיב על פניהן חמורות אין לומר כי מדובר בנסיבות מפליגות בחומרתן והעובדה היא שביהמ"ש מצא לנכון להורות על שחרור המשיב משהסיק ביהמ"ש כי אין עולה עוד מסוכנות ממשית מהתנהגותו.

אין מחלוקת לגבי העובדה שהמשיב קיים כל תנאי השחרור עד אשר בחר להתייצב לשירות צבאי בעקבות קבלת צו גיוס בלי שהדבר הותר לו על ידי ביהמ"ש. אין להתעלם מכך שהמשיב לכאורה נקלע למצוקה כאשר מחד ראה עצמו מחוייב לפעול עפ"י צו גיוס ומאידך ידע שעליו לקיים תנאי שחרורו. כמובן שנכון היה נוהג המשיב לו היה פונה מידית לביהמ"ש בבקשה דחופה לשינוי תנאי מעצרו ולא היה עושה דין לעצמו. עדיין, משהמשיב פעל על פי צו של רשות המדינה ונראה, כי אין מדובר בהפרה גסה של תנאי שחרורו. יתר על כן כל מטרת תנאי השחרור היתה למנוע מהמשיב לבצע עבירות דומות ובקיום צו הגיוס לא היה בכך לכאורה כדי לסכל אותה מטרה. 

  1. תקופת ההתנתקות היא כבר מאחורנו ולכאורה לא תקיים עוד אותו מניע אשר גרם למשיב לבצע אותן עבירות המיוחסות לו לכאורה. אין להתעלם מכך שיתכן ויישנו מצבים דומים אלא שיש לקוות, כי המשיב למד את לקחו והראייה היא שעד כה קיים תנאי שחרורו בכפוף לאירוע בגינו מבקשים לחלט את הערובות. בהתחשב בנסיבות אלה, נראה, כי ניתן להקל בתנאי שחרורו של המשיב.
  1. בהתחשב בנסיבות כולן, סבור אני, כי אין למצות את הדין עם המשיב, אם כי אין להתעלם מהפרת תנאי השחרור אותם מן הנכון לקיים באופן דווקני. סופו של דבר, הנני מחליט כדלקמן:

9.1   הנני מחליט להורות על חילוט של סך 2000 ש"ח מתוך הסכום שהופקד לקופת המדינה.

9.2   הנני מחליט לשנות תנאי שחרורו של המשיב בכך שהוא יהיה מוגבל להתגורר בבית אביו בדרך מנחם בגין 27 בגבעת שמואל ולחילופין בישיבה ארזי הלבנון במעלה אפרים. על המשיב להתייצב בביהמ"ש או בכל מקום עליו יורה ביהמ"ש כאשר הוא מלווה על ידי מי מהערבים לו. נאסר על המשיב להשתתף בהפגנה כלשהי אשר לא ניתן לה היתר על פי חוק. לקיום תנאי השחרור הנ"ל יעמדו בתוקפם הערובות אשר הופקדו בביהמ"ש בכפוף לאמור לעיל.

ניתנה והודעה היום 31.1.2006 במעמד הצדדים.                                                                                 

ידין טימור - שופט

סגן נשיא

021218/05בש 055 שולי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ