אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20714/07

החלטה בתיק בש 20714/07

תאריך פרסום : 13/12/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר-שבע
20714-07
20/05/2007
בפני השופט:
רויטל יפה-כ"ץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רננה לוי
הנתבע:
1. סאמי אבו אליקעאן
2. אחמד גאבלי
3. איברהים אזברגה

עו"ד שפיק אבו האני
החלטה

1.         כנגד המשיב מס 1 (להלן: "המשיב") הוגש כתב אישום בו יוחסו לו ולשניים אחרים עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות וחבלה בכוונה מחמירה. בכתב האישום נטען, כי בתאריך 29/12/06, בסמוך לשעה 13:00, בקניון "הנגב" בבאר-שבע, התפתח ויכוח בין המשיב וחברו לבין שני צעירים ממשפחת אלעטאונה (הם המתלוננים). המתלוננים עזבו את המקום והמשיב וחברו הלכו אחריהם, כשבכוונתם לתקוף את המתלוננים. בדרך הצטרף שותף נוסף למשיב ולחברו, כשבמקביל התקשר אחד המתלוננים לשניים מאחיו ואמר להם שעומדים לתקוף אותם. בסמוך לאחר מכן התפתחה קטטה בין המשיב ושני שותפיו לבין ארבעה אחים ממשפחת אלעטאונה, במהלכה דקר אחד משותפיו של המשיב את אחד מהאחים (שריף) בגבו (שתי דקירות) באמצעות סכין שהחביא קודם בגרבו, והשותף האחר דקר אח נוסף (עבד) בראשו ונשך את אצבעו. עוד נטען, כי בצוותא חדא דקרו המשיב ושותפיו את אחד האחים (עבד) בגבו ובזרועו השמאלית וכן דקרו אח נוסף (סלאח) בשכמו וכי כתוצאה ממעשיהם נזקקו שלושה מהאחים לטיפול רפואי בביה"ח ואף אושפזו לצורך כך.

יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרם של המשיב ושותפיו עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדם (ב"ש 20046/07), ובהחלטה מיום 25/01/07 קבעתי, כי יש ראיות לכאורה כנגד המשיב ושני שותפיו וכי קמה עילת מעצר כנגדם וזאת בשים לב למהות העבירות המיוחסות למשיב ושותפיו, לדרך  ביצוען, לשימוש בסכין ולניסיון הימלטותם לאחר מעשה.

2.         כדי לבחון אפשרות שחרורם של המשיב ושותפיו לחלופת מעצר, נתבקש שרות המבחן להגיש עליהם תסקיר. בעניינו של המשיב ציין שרות המבחן, כי " הסיכון לפגיעה הדדית (בין המשפחות היריבות) קיים בשלב זה ברמה גבוהה" ולכן סבר, כי לא ניתן לשחרר את המשיב עד לעריכת סולחה בין המשפחות היריבות. ובכל מקרה, שרות המבחן המליץ על שחרור המשיבים הרחק מאזור מגוריהם, הקרוב למקום מגורי המשפחה היריבה.

            בהעדר חלופה אשר תענה על הצעות שרות המבחן, הוריתי על הארכת מעצרו של המשיב, אך לאור גילו הצעיר נדחה הדיון כדי לאפשר לו להציג חלופת הולמת יותר.

            הדיון נדחה שוב ושוב והוגשו מספר תסקירים מטעם שרות המבחן עד שסוף סוף נערכה סולחה בין המשפחות היריבות ונמצאה חלופה מרוחקת, בטייבה. לכן, ובתאריך 19/2/07, שוחרר המשיב יחד עם אחד משותפיו, ל"מעצר בית" מלא בביתו של איברהים אזברגה בטייבה, כאשר מר אזברגה ואדם נוסף, מר ג'אבלי, חתמו כערבות להבטחת תנאי השחרור של המשיב על סך 40,000 ש"ח כל אחד. כן הוטלו על המשיב תנאי שחרור נוספים.

3.         חרף האמור בהחלטה האמורה נתפס המשיב בתאריך 04/04/07 בסמוך לשעה 11:55 ברכב מסוג טנדר בכפר-סבא יחד עם שניים אחרים. לטענתו, לא ידע שעליו להיות במעצר בית מלא אלא סבר, "שמדובר בהרחקה מכל באר-שבע לתקופה של עד תום ההליכים", והוסיף, כי לא היה צמוד באותו יום לערבים, כי איברהים אזברגה נסע לירדן ומר ג'באלי היה בביתו שבטייבה, ובלא ידיעתו נסע לכפר-סבא, לתקן את מכשיר האורנג' שלו. המשיב הוסיף, כי ידע שעל אחד מהערבים להיות צמוד אליו בכל עת, וגם הודה שמר ג'באלי לא ידע שעזב את הבית ונסע לכפר-סבא.

מחקירת המשטרה עלה עוד, כי המשיב ושותפו עברו להתגורר בביתו של מר ג'באלי לאחר נסיעתו של איברהים אזברגה (שבביתו היו אמורים לשהות)לירדן, וכי המשיב עזב את ביתו של מר ג'באלי שעה שהערב יצא מהבית והותיר את המשיב ושותפו ללא השגחה.

חקירה ודרישה נוספים העלו, כי אין זו הפעם הראשונה שהערבים נסעו לירדן במהלך התקופה בה היו אמורים לשמור על המשיב, כאשר בתאריך 02/04/07 עברו שני הערבים יחדיו את הגבול לירדן למספר שעות, וממילא היו המשיב ושותפו ללא השגחה באותו הזמן.

4.         נוכח הפרות אלה של הוראות ביהמ"ש, הוגשה בקשת המדינה לעיון חוזר - למעצרו המחודש של המשיב ולחילוט הערבויות. החלטה ראשונה בבקשה זו ניתנה עוד ביום 19/4/07, בה קבעתי, כי אכן המשיב וערביו הפרו את תנאי השחרור ובכך הפרו את האמון שניתן בהם על ידי בתי המשפט. סברתי באותה החלטה, כי הערבים לא יוכלו לשמש עוד בתפקידם, אך יחד עם זאת ולאור גילו הצעיר של המשיב והעדר הרשעות קודמות, קבעתי, כי אין להעתר לבקשת המדינה באותו שלב ועל כן, איפשרתי למשיב להציע ערבים נוספים ושינוי מקום מעצר הבית. עוד הורתי, כי שרות המבחן יגיש תסקיר בו יתייחס לאפשרות "עיבוי" תנאי השחרור כאמור לעיל, ויבדוק אף אפשרות של איזוק אלקטרוני.

5.         בישיבה הנדחית, בתאריך 1/5/07, ביקש שרות המבחן דחיה של שבועיים ימים, אך ב"כ המשיב התנגד לדחיה וביקש להציג את הערב שהביא לביהמ"ש. היה זה דודו של המשיב, מר אבולקיעאן א-רחמן, שהוצע, כי יסייע למר ג'אבלי בשמירה על המשיב. כזכור, המשיב היה אמור לשהות במעצר בית אצל מר אזברגה בטייבה, אך עזב את ביתו ועבר להתגורר אצל מר ג'אבלי, הערב הנוסף, בלא אישור ביהמ"ש. עוד עלינו לזכור, כי מר ג'אבלי לא הודיע לביהמ"ש על הפרת התנאים של המשיב והתייצב בתחנת המשטרה רק לאחר שהוזמן לכך, עם מעצרו של המשיב.

            בנסיבות אלה ולאור העובדה, כי הדוד, הגם שהוא אדם ראוי, הוא בעל משפחה (נשוי ואב ל-9 ילדים) ועובד בחורה בכל יום בין השעה 8.00 לשעה 16.00, דחיתי הצעת חלופה זו וקבעתי, שאין בה כדי לענות על דרישות "העיבוי" של תנאי השחרור של המשיב.

            לפנים משורת הדין, גם הפעם לא נעתרתי לבקשת המדינה כמות שהיא ודחיתי את הדיון פעם נוספת כדי לקבל את התסקיר מטעם שרות המבחן.

6.         הדיון נדחה ליום 8/5/07, אך גם לישיבה זו הוגשה בקשת דחיה מטעם שרות המבחן. שרות המבחן ביקש דחיה נוספת של 10 ימים וציין, כי היה בלבול כלשהו בין המשרדים השונים של שרות המבחן, לאור מעברו של המשיב מטייבה לכלא בבאר-שבע.

            גם הפעם התנגד ב"כ המשיב, עו"ד אבו האני, לדחית הדיון ועמד על מתן החלטה בבקשה גם בלא תסקיר. הסניגור הציג לביהמ"ש שני ערבים חדשים, וגם הפעם לא מסר את שמותיהם מבעוד מועד לב"כ המאשימה כדי שתוכל לבדוק את עברם הפלילי.

            הערב הראשון שהוצע הוא מר סלמאן אזברגה, אשר גר בשכונה ליד טייבה, הוא נשוי ואב לילדים, אך לטענתו הפסיק לעבוד לפני 3 חודשים ובינתיים איננו מחפש עבודה אחרת. יש לציין, כי מקור פרנסתו נותר עלום.

            הערב השני שהוצע הוא מר פריד מחמיד, המתגורר בעין איברהים שליד אום אל-פחם ואשר הציע, כי המשיב יתגורר במפטמה שבבעלותו, באחריותו ובאחריות ילדיו.

            כסיוע לערבים אלה, מי מביניהם שביהמ"ש ימצא לנכון, הציע ב"כ המשיב את אחיו של המשיב - אבולקיעאן אסמעיל, המתגורר בחורה ועובד בכל יום בבאר שבע במכונאות והוא נשוי ואב ל-5 ילדים.

7.         בתום הדיון ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, סברתי שגם הפעם אין מקום לשחרר את המשיב לחלופות שהוצעו מבלי לקבל את תסקיר של שרות המבחן.

כזכור, התסקיר הראשון שהוגש בענינו של המשיב לימד על המסוכנות האפשרית הקמה ממנו ועל " תפיסתו המטשטשת והקורבנית באשר להתנהגותו אל חומרת המיוחס לו...  וכי קיים סיכון לפגיעה בין הצדדים המעורבים בפרשה הנובע מהצורך בנקמה... ".      ואכן, הפרות תנאי השחרור כפי שפורטו לעיל מלמדות על חוסר ההפנמה של המשיב, הן של חומרת מעשיו והן של האחריות המוטלת על מי שמשוחרר בתנאים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ