החלטה בנוגע למשיב 2
1. בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב מס' 2 (להלן:
"המשיב") עד לתום ההליכים התלויים ועומדים נגדו. כתב האישום, העומד ביסוד הבקשה, מייחס לשני המשיבים עבירות של שוד מזוין לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן:
"החוק") וחבלה חמורה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(1)(2) לחוק. למשיב מס' 2 מיוחסות עבירות נוספות שעניינן שהייה בלתי חוקית, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1951 וכן התחזות והפרעה לשוטר, לפי סעיף 275+441 לחוק.
2. כתב האישום מתאר את מעשי המשיבים, ביחד עם אחרים, בעת הגיעם לנחלתו של מר יוסי בוקובזה (להלן:
"המתלונן") במושב גילת, כדי לרכוש הימנו עופות למכירה, בכמות גדולה, של כ - 10,000 עופות. בתום העמסת העופות על המשאיות, ולאחר תשלום תמורתם, כפתו המשיבים, ביחד עם שני חברים נוספים, את המתלונן והלמו בגופו באמצעות מוט ברזל, זאת, לאחר שטשטשוהו באמצעות גז מדמיע ובתוך כך, גזלו מכיסו סך של 134,000 ש"ח. המשיבים וחבריהם עזבו את המתלונן שותת דם, כפות וחסר ישע. למתלונן נגרמו חתכים בקרקפת ראשו, אשר היה צורך לתפרם וחשד לשבר בברכו. הוא אושפז לטיפול, משך 4 ימים.
3. המבקשת סומכת בקשתה על חומרת המעשים, המלמדים על אופיים האלים והמסוכן של העושים, ביניהם המשיב. לטענתה, די במעשי האלימות האכזריים, המכות הקשות והשימוש בנשק קר, לרבות גז מדמיע, כדי ללמד על הסכנה הנשקפת מהמשיב. בנסיבות אלו, טוענת המבקשת, כי אין חלופה אשר יהא בה כדי להפיג את הסכנה הנשקפת הימנו ולפיכך, יש להורות על מעצרו.
4. הסנגורית טוענת, כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, נוכח דלותן של הראיות התלויות ועומדות נגדו, כמו גם, בהתחשב בעברו הנקי, גילו הצעיר והעובדה שהתייצב מרצונו לחקירה, סמוך לאחר שהוזמן, ללמדך, כי אין בכוונתו לחמוק מאכיפת החוק.
5. באשר למידת עוצמתן של הראיות, טוענת הסנגורית, בהתייחסה לאחת מתוך הודעותיו הרבות של המתלונן - הודעה מיום 17.3.05 - בה גרס, כי הגם שאין ביכולתו להגדיר את חלקו של המשיב בביצוע השוד, ברי לו כי זה נטל חלק בביצועו - כי אל מול גרסה זו, ניצבת גרסתו של סעיד חיר אלדין (להלן:
"סעיד"), אשר לשיטתה, דבריו היו מהימנים על המשטרה, שהרי זו שחררה אותו ללא תנאי, לפיה, המשיב שהה מחוץ למשרדו של המתלונן, בעת שזה נשדד, תוך שימוש בכוח ואלימות, על ידי המשיב מס' 1 ושניים נוספים, אשר בשמותיהם נקב.
6. מתוך הראיות שנצברו במהלך החקירה - תיק עב כרס - עולות העובדות כדלקמן:
- בלילה שבין ה - 19.12.04 ל - 20.12.04 הגיעו למשקו של המתלונן 5 משאיות, על פי תיאום מראש, לצורך רכישת עופות לשם מכירתם. בחור בשם נידל, תיאם עם המתלונן את הגעתן של שלוש מתוך חמש המשאיות, לרכישת כמות גדולה של עופות. נידל הגיע למושב במכונית טרנזיט, נהוגה על ידי סעיד ועמו שניים נוספים, חמזי ומוראד, הוא המשיב מס' 1. המשיב נסע עמם במכונית הטרנזיט חלק מהדרך ולקראת הגעתם למושב גילת, הוא עבר לאחת המשאיות.
- בתום העמסת העופות על המשאיות ולאחר שנידל, שילם למתלונן את מלוא התמורה, נותרו בשטח ארבעה אנשים - נידל, חמזי ושני המשיבים ובנוסף, סעיד אשר המתין במכונית. שניים מתוך הארבעה, נידל והמשיב, היו עם המתלונן במשרדו, הסמוך למשקל, כך על פי הודעותיו של המתלונן. סעיד המתין, כאמור, במכונית הטרנזיט, אשר חנתה בסמוך למשרד ולדבריו, היה עד ראייה למתרחש.
- המתלונן העיד, כי ביקש לצאת מהקראוון. באותה עת היו עמו, כאמור, נידל והמשיב. הוא התקדם לעבר דלת הכניסה, כאשר לפתע הגיח מולו אדם שאינו מוכר לו, אשר בדיעבד התחוור כי שמו רמזי והתיז לעברו גז מדמיע. בה בעת, השניים שנותרו מאחוריו, נידל והמשיב, התנפלו עליו, האחד חנק אותו והשני הכהו באמצעות ברזל בראשו.
המתלונן ציין בשתי הודעותיו הראשונות, אשר נגבו ביום האירוע ולמחרתו כדלקמן:
"אני אומר בוודאות, כי נידל ומחמד ועוד שניים שהיו איתם , הם אלו שתקפו אותי ולקחו לי את הכסף שהיה ברשותי ממכירת העופות"
(הודעה מיום 20.12.04) וכן:
"איך שאני בא לצאת מהקונטיינר, בקונטיינר היו איתי נידל ומוחמד, אני עם הפנים החוצה לצאת מהדלת של הקונטנר, אני מקבל גז מדמיע על הפנים שלי ובמקביל מקבל מכה עם ברזל בראש מאחורה, אני לא יודע מי נתן המכה, או נידל או מחמד...הבחנתי כי היו ארבעה שתקפו אותי, גם השניים האחרים תקפו אותי אבל אותם אני לא מכיר".
בהודעה מיום 13.2.05 אומר המתלונן:
"מורד יחד עם האדם שהיה עם המעיל הם היו מקדימה ונידל ומחמוד (צ"ל מחמד - ו.מ) היו מאחורה כאשר הותקפתי..."