אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 20089/07

החלטה בתיק בש 20089/07

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20089-07
27/03/2007
בפני השופט:
צלקובניק יורם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רננה לוי
הנתבע:
אבו רקייק מוחמד
עו"ד בר-ציון אסתר
החלטה

1.                   בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו.

2.                   נגד המשיב הוגש כתב אישום (פ 8022/07) המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שיבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, המשיב נסע ביום 21.3.2006, באישון לילה, בבאר שבע, ברכב מסוג מיצובישי (להלן: "הרכב"), שאחד מפנסיו לא פעל. אין חולקין כי הרכב מצוי בבעלות המשיב.

ברכב נהג  אדם אחר, שזהותו אינה ידועה.

נוכח אי תקינות אחד מפנסי הרכב, החלה ניידת משטרה, בה נמצאו השוטרים נועם אלעזר ויוסף דהאן, לנסוע בעקבות הרכב, ועצרה במקביל לרכב, בצומת בו דלק אור אדום ברמזור. השוטרים הורו לנהג לעצור, וזה סימן כאילו הוא עומד לציית להוראת השוטרים, ואולם עם התחלפות האור ברמזור, ביצע פנית פרסה והחל לפנות לכיוון היציאה מבאר שבע, בנסיעה מהירה. נהג הרכב לא שעה להוראות השוטרים לעצור, חרף הפעלת מערכת כריזה, אורות מהבהבים. הרכב הנמלט סטה מנתיב לנתיב, ואילץ את נהג הניידת המשטרתית לבלום פעמים רבות כדי להימנע מהתנגשות ברכב הסוטה לעברו. הרכב חצה שני צמתים באור אדום, בנסיעה פראית, וסטה פעמים נוספות לעבר הניידת שניסתה לעקפו, באופן שאילץ את נהגה פעם נוספת, לבלום בלימת חירום כדי להימנע מפגיעה.

במהלך הנסיעה, מוקמה ניידת נוספת על ציר הנסיעה כדי לבצע חסימה, ואז עלה נהג הרכב על מדרכה ואי תנועה, ומשם עבר לנתיב הנסיעה הנגדי, תוך שנהגו של רכב שהגיע בנתיב זה נאלץ לבלום בלימת חירום ולסטות סטיה חדה ימינה. נהג הרכב לא שעה  להוראה נוספת לעצור, שניתנה לו בשלב זה, על ידי  השוטר אלעזר שירד מהניידת ועמד בנתיב נסיעתו של הרכב הנמלט,  שבסופו של דבר, הצליח לחמוק מידי השוטרים.

3.       התביעה מייחסת למשיב עבירה של סיכון חיי אדם, בצוותא עם נהג הרכב.  בנוסף מיוחסת למשיב עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לאחר שנטען, כי המשיב התבקש לחקירה מספר רב של פעמים, מאז שנמלט, ואולם הוא נמנע מלהתייצב במשטרה, במטרה למנוע או להכשיל החקירה הפלילית, ורק ביום 10.1.2007 נעצר ונחקר.

4.       חומר הראיות בו עיינתי מעלה תשתית נאותה, לכאורה, להוכחת מעורבותו של המשיב בעבירה של סיכון חיי אדם. תיאור נהיגת הרכב ואירועי המרדף, מפורטים במזכרים של השוטרים דהאן, אלעזר, וכן של יוחנן שמואל, אחד משוטרי הניידת החוסמת. 

מהודעתו של השוטר יוסף דהאן מיום 27.3.2006, עולה, כי בעת שהניידת עמדה במקביל לרכב, עם תחילת האירוע, נבדק מספר הרכב במסוף והסתבר לשוטרים כי המשיב רשום כבעליו. בו זמנית, זיהה דהאן "בוודאות של 100%", כניסוחו, את פניו של המשיב, כמי שישב לידי נהג הרכב, לאחר שתמונתו של המשיב הופיעה על צג המחשב, בעת שנעשתה פעולת האיתור במסוף המשטרתי. עניין זיהויו של המשיב צויין על ידי דהאן, גם במזכר שערך לעניין אירועי המרדף ביום 23.3.2007. על פי המזכר, הזיהוי התאפשר, לאחר שבמקום שררה תאורת רחוב חזקה, והרכב המשטרתי עמד במרחק של כחצי מ' מהרכב האחר.ב"כ המשיב טענה כי הכנת הדוח של ידי דהאן רק יומיים לאחר האירוע, מעלה סימני שאלה לגבי מידת דיוקו, ואולם תהיה זו אמורה להתברר במסגרת הדיון בתיק העיקרי. לא למותר לציין בעניין זה, כי על אף שהרכב היה בבעלותו של המשיב, לא טען דהאן כי המשיב הוא שנהג ברכב, ויש בכך כדי להצביע לכאורה, על יכולתו של השוטר, להבחין בתווי פניהם של נוסעי הרכב. 

המשיב מכחיש אומנם בהודעתו מיום 10.1.2007 כי נסע ברכב ביום האירוע, וטען כי אם אכן היה יושב ברכב לצד הנהג, לא היה מאפשר את בריחתו מהמקום, כי "הרכב רשום על שמו". עוד טען כי על אף בעלותו על הרכב, אין הוא משתמש בו, וכי כל "המשפחה משתמשת ברכב".

טענתו זו של המשיב נסתרת לכאורה, בדוח פעולה מיום 4.4.2006 ,שנערך על ידי השוטר תירם אודי, שעולה ממנו כי הרכב נתפס בתל שבע, בסמוך לבית 188, בו מתגוררים בני המשפחה (להלן:"הבית"). עולה מהדוח, כי אחיו של המשיב, עימאד, ציין בפני השוטרים כי המשיב הוא שעושה שימוש ברכב. יצויין כי בבית זה עצמו, נעצר המשיב ביום 10.1.2007, כשהוא מסתתר מפני השוטרים, באחד החדרים. בזכ"ד מיום 10.1.2007 שנערך על ידי השוטר ליאור פלג, עולה, כי בעת שהגיע צוות משטרתי לבית, טען האח, עימאד כי אינו יודע היכן המשיב, וניסה למנוע מהשוטרים להיכנס לאחד החדרים בטענה כוזבת - שנועדה, על פי התרשמות השוטרים,  לעכב את החיפוש -  כי נמצאת שם אישה.  הסתבר כי המשיב הסתתר בחדר אחר, מתחת לערימה של כרים ושמיכות, ואז ונעצר. מהמזכר  עולה כי המשיב קיבל מספר רב של הזמנות לסור למשטרה, ולא נענה. עוד צויין כי עימאד אמר כי מסר למשיב את ההזמנות לסור למשטרה. 

המשיב אינו מתכחש באמרתו לכך שידע על זימונו לחקירה, ואולם טען כי לא "היה לו זמן לבוא" "... אני כל הזמן רציתי ללכת למשטרה, אבל לא היה לי זמן ללכת".

5.       הקשרן הנסיבתי של הראיות המתוארות לעניין זיהויו של המשיב כמי שנכח ברכב, זיקתו של המשיב לרכב כבעליו וכמי שעושה בו שימוש תדיר, ויכולתו לפיכך, לעצור את מהלך המרדף, כפי שהוא עצמו מעיד על כך באמרתו באופן היפותטי, אי מסירת פרטיו של מי שעשה שימוש ברכב, שלמשיב זיקה הדוקה אליו, והתחמקותו מידי השוטרים בעת המרדף, ולאחריו, בעת שנערכו חיפושים לאתרו, מצביע על כך שהמשיב נטל חלק ממשי, לכאורה,  מתוך רציה, כמשתתף בצוותא עם נהגו של הרכב, בביצוע עבירות הסיכון לחיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שנלוותה לכך. המשיב לא העלה כל גירסה שתפריך מסקנה זו העומדת לחובתו נוכח הראיות הנסיבתיות, וטענתו כי לא לקח כלל חלק בנסיעה נשללת, לכאורה, בעדות המזהה. (לעניין אחריות לנהיגה של נוסע ברכב, בהקשר דומה, ראו, ע"פ 7632/05;3506/06, גומעה אלאטרש נ. מ"י, לא פורסם).   

6.       עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מקימה עילת מעצר, כפי שנפסק לא אחת. הזלזול הבוטה בהוראות השוטרים, וההפקרות המוחלטת שנגלתה בדרך הנהיגה, שנוספה לה התחמקות מהגעה לחקירה, בעת שהמשיב היה מודע לזימונים המשטרתיים, ולא "מצא זמן" לציית להם, וניסיונו להסתתר מפני השוטרים המחפשים בביתו- כל אלה עולים כדי שיבוש חקירה - מחזקים את ההתרשמות, כי נשקף סיכון ממשי אם ישוחרר המשיב ממעצר, וכי קיימת אפשרות יותר מסבירה כי יתחמק מלהופיע להליכי הדיון, וכי יימנע מלציית לצווי בית המשפט. הוסף לכך את העובדה כי למשיב עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש הקשורות בכלי רכב, ויימצא כי קיים ספק גדול אם יש מקום מתחילה לבחון אם מתקיימת חלופת מעצר שתצדיק שחרורו של המשיב ממעצר כפי שמבקשים באי כוחו.  (בעניין זה ראו, בש"פ 9701/06, מ"י נ. סלים אלטסד, טרם פורסם).

7.       חרף האמור נעשו מספר נסיונות לבחון, באמצעות שירות המבחן, אם ניתן לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים, ואולם שירות המבחן איתן בדעתו - לאחרונה בתסקיר מיום 22.3.2007 - כי אין מקום לשחרר את המשיב ממעצר, לאחר ש"קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות" נוכח מאפייני אישיותו והתנהגותו של המשיב, וכי ערב מוצע, מר כאמל אבו צולב, יתקשה בהצבת גבולות ברורים למשיב, ואף איזוק אלקטרוני לא יוכל להוות מחסום ממשי לאורך זמן, נוכח האמור.

8.       בנסיבות אלה אין מקום להורות על שחרורו של המשיב ממעצר בתנאים מגבילים, ומורה אני על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו.

ניתנה היום ח' בניסן, תשס"ז (27 במרץ 2007) במעמד הצדדים

                                                                                    _________________

                                                                                                י. צלקובניק - שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ