אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 091256/05

החלטה בתיק בש 091256/05

תאריך פרסום : 05/04/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
091256-05
10/07/2005
בפני השופט:
שהם אורי

- נגד -
התובע:
1. אפרים קליין
2. רינה קליין

עו"ד מוסקוביץ אריה
הנתבע:
עיריה רמת גן
עו"ד קימל גילה
החלטה

1.         זוהי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור לביהמ"ש המחוזי, על פסק דינו של ביהמ"ש לעניינים מקומיים בר"ג.

            ראשיתה של הפרשה בכתב אישום שהוגש נגד המבקשים, אפרים ורינה קליין, בו יוחסה להם עבירה שעניינה ביצוע עבודות הטעונות היתר בסטייה מההיתר, לפי סעיף 204(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה").

            המבקשים הודו, ביום 8.5.2001, באשמה שיוחסה להם, שמהותה ביצוע חריגות בנייה בנכס השייך להם, בלא קבלת היתר כדין.

            ביהמ"ש הטיל על המבקשים קנס כספי בשיעור של 8,000 ש"ח, כל אחד, וכמו כן ניתן צו הריסה לגבי המבנים אשר נבנו ללא היתר. ביצוע צו ההריסה נדחה ל-6 חודשים, על מנת לאפשר למבקשים לקבל היתר כדין (ת.פ. 4159/00).

            ביום 27.7.2003, הוגש נגד המבקשים כתב אישום נוסף, בו יוחסה להם עבירה של אי קיום צו הריסה שהוטל ע"י בימ"ש, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה. בכתב האישום נטען כי המבקשים חוייבו בתוקף גזר הדין אשר ניתן בת.פ. 4159/00, להרוס את המבנים שנבנו בלא היתר, וזאת עד ליום 22.11.2001.

            עוד נטען, כי ביום 8.3.2002, ערך מפקח בנייה מטעם הועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן, ביקורת בביתם של המבקשים, והסתבר כי הם לא קיימו את צו ההריסה, אשר נקבע בעניינם.

            ביום 2.2.2005, התקיים דיון בביהמ"ש לעניינים מקומיים ברמת גן, בנוגע לכתב האישום הנ"ל. ב"כ המבקשים, עו"ד מוסקוביץ, ציין כי למבקשים ניתן, בסופו של דבר, היתר, לגבי הבנייה שנעשתה על ידם. אין מחלוקת כי אותו היתר ניתן זמן ניכר לאחר שחלפה תקופת הדחייה, אשר נקבעה בגזר הדין בת.פ. 4159/00.

            בפי עו"ד מוסקוביץ נשמעה טרוניה כלפי הועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר ר"ג, על כי השתהתה במתן ההיתר, מבלי שהיתה לכך כל סיבה של ממש.

            ב"כ המבקשים אף רמז כי שיקולים זרים הם שגרמו לשיהוי הבלתי סביר במתן ההיתר. הגם שאין מחלוקת לגבי העובדות הנטענות בכתב האישום, ביקש ב"כ המבקשים להעלות טענה של הגנה מן הצדק, שיש בה, לשיטתו, להביא לביטול כתב האישום.

            בהכרעת דין מפורטת ומנומקת, אשר ניתנה ביום 9.2.2005 (ת.פ. 2163/03 מפי כב' השופט דוד מועלם), נדחתה העתירה לחסות תחת כנפי ההגנה מן הצדק.

            ביהמ"ש קבע כי המבקשים התעלמו מצו ברור וחד-משמעי אשר ניתן ע"י ביהמ"ש, שמשמעו לבצע את צו ההריסה, בחלוף 6 חודשים ממועד מתן גזר הדין.

            העובדה כי ניתן היתר בדיעבד, אינה משחררת את המבקשים מאחריות לביצוע העבירה, ואין הם יכולים להסתתר מאחורי טענה שעניינה התנהגות שערורייתית, כביכול, של הרשות המוסמכת.

            ביהמ"ש מוסיף וקובע "שום 'התנהלות' של רשות אינה משנה דבר מדין זה. לעולם לא יאמר שהרשות, במעשיה, הביאה את הנאשם לידי עבירה". עוד קבע כב' השופט מועלם, כי המבקשים היו רשאים לבקש הארכת מועד לביצוע צו ההריסה, לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבנייה. משלא הוגשה בקשה מעין זו, אין למבקשים אלא להלין על עצמם.

            המבקשים היו מיוצגים ע"י עו"ד מוסקוביץ, אשר יכול היה לייעץ להם כיצד לפעול לדחיית ביצוע צו ההריסה, באורח חוקי.

            לאור האמור, החליט כב' השופט מועלם להרשיע את המבקשים בעבירה שיוחסה להם, היינו - אי קיום צו הריסה שהוטל ע"י ביהמ"ש, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה.

בגזר הדין נקבע כי המבקשים ישלמו קנס בשיעור של 3,000 ש"ח, כל אחד.

הודע למבקשים על זכותם לערער לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום, מיום מתן גזר הדין, 9.2.2005.

2.         ביום 27.3.2005 הגיש ב"כ המבקשים, עו"ד אריה מוסקוביץ, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. יאמר כבר עתה, כי בקשה זו הוגשה לאחר שחלפו 45 הימים להגשת הערעור, מועד אשר חלף ביום ו', 25.3.2005.

            זאת ועוד, עו"ד מוסקוביץ נמנע מלהגיש ערעור ללא נימוקים. בבקשתו ציין עו"ד מוסקוביץ כי מתבקשת ארכה בת 90 ימים להגשת הערעור, שכן יש צורך להעביר "את המסמכים המהווים בסיס להרשעתם" של המבקשים, למומחים בנושאי הנדסה ומדידות "לצורך קבלת עצתם וחוות דעתם".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ