החלטה בתיק בש 008685/04

• 1.         בפני בקשה לתשלום הוצאות הגנה ופיצוי בגין מעצר על פי סעיף 80 (א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק").

2.         כנגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של תקיפת בת זוג בניגוד לסעיפים 379 + 382 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק").

3.         המבקש כפר בעבירות שיוחסו לו והתיק נקבע להוכחות. לאחר ניהול ההוכחות ביום 23.3.04 זוכה הנאשם מחמת הספק מעבירת התקיפה שיוחסה לו.

4.         עקב זיכויו מבקש המבקש החזר הוצאות ההגנה ופיצוי בגין המעצר.

• המסגרת הנורמטיבית:

5.         המסגרת הנורמטיבית לבקשה הוא סעיף 80 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

            סעיף 80 לחוק העונשין שכותרתו "הוצאות מאוצר המדינה"  קובע:

            " א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או

  שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם      

 לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או  בשל 

 אישום שבוטל לפי סעיף 94 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב   - 1982

 בסכום שיראה לבית המשפט. במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט  להטיל על הקובל

  תשלום כאמור.

   ב)  שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת,

סכומי מקסימום להוצאות ופיצויים האמורים.

ג)   החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים"

6.     הוראת חוק זו מאזנת בין אינטרס של נאשם, שהעמדתו לדין נמצאה בלתי מוצדקת, כי המדינה תישא בהוצאות הגנתו ואם נעצר או נאסר - תפצה אותו בשל כך, לבין האינטרס הציבורי, שמירת תקציב המדינה ומניעה של הרתעת יתר מפני הגשת כתבי אישום. (ראה רע"פ 960/99 מקמילן נ. מדינת ישראל פד"י (4), 294).

7.     ב"כ הצדדים המציאו את טיעוניהם המנומקים בכתב לבקשה הנידונה כאשר ב"כ המבקש מפרט את הנימוקים לחיוב המשיבה בהחזר ההוצאות למבקש וב"כ המשיבה מפרט את נימוקיו לדחיית בקשה זו.

8.     בע.פ. 4468/98 ראמי דבש נ. מדינת ישראל פד"י נ"ו (3), 73 (להלן:"פסק הדין בעניין "דבש" או "פרשת דבש") פרש כב' השופט חשין יריעה רחבה של שיקולים, אותם על בית המשפט לשקול עת בא הוא לבחון בקשה של נאשם שזוכה, לתשלום הוצאות הגנתו ולפיצוי בגין מאסרו, מכח סעיף 80 לחוק העונשין.