החלטה בתיק בשא 819/07

1.      לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (סגנית הנשיאה השופטת דיתה פרוז'ינין; בש"א 1564/07). ההחלטה ניתנה ביום 31.10.07, והומצאה לב"כ המבקשים ביום 8.11.07. לפיכך, המועד להגשת בקשת רשות ערעור היה ביום 25.11.07. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 12.12.07.

2.       הרקע לבקשה:

2.1.   בבית הדין האזורי נדונה תביעתו של המשיב כנגד המבקשים ו-7 נתבעים נוספים (חלקם אנשים פרטים וחלקם חברות), לתשלום זכויות הנובעות מיחסי העבודה בין הצדדים. בין היתר התבקש בית הדין האזורי להרים את מסך ההתאגדות של החברות,  ולחייב את המבקשים בחובות של החברות כלפי המשיב.

2.2.   המבקשים ביקשו להורות על דחיית התביעה כנגדם על הסף, מחמת היעדר יריבות והיעדר עילת תביעה נגדם.

2.3.   בהחלטה מושא הבקשה דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקשים לדחיית התביעה על הסף, בקובעו כך: סעד של מחיקה על הסף ניתן ביד קמוצה ובמשורה; על מנת שכתב תביעה יימחק או יידחה על הסף, חייב בית הדין להיות בטוח שגם אם יוכיח התובע את כל אשר הוא טוען בכתב התביעה, לא יהיה בכך כדי להועיל לו; משהמשיב טוען בתביעתו כי המבקשים הם בעלי מניות והמנהלים בפועל של החברות הנתבעות, ועשו שימוש בחברות על מנת להתחמק מחובותיהם ועל מנת לבצע מעשי הונאה ומרמה, אזי אין מדובר בתביעה אשר העובדות בה אינן יוצרות עילת תביעה כלפי המבקשים.

3.       נימוקי הבקשה הם:

3.1.   ביום 3.12.07 ביקש ב"כ המבקשים למסור את בקשת רשות הערעור במזכירות בית הדין הארצי, אולם המזכירות לא קיבלה את הבקשה, משלא צורפה לה בקשה להארכת מועד.

3.2.   מדובר באיחור קל שנגרם כתוצאה מכך שהיה על ב"כ המבקשים לקבל את עמדת המבקשים באשר להגשת בקשת רשות ערעור. עם קבלת עמדתם, הוחלט על הגשת הבקשה.

3.3.   סיכויי בקשת רשות הערעור טובים.

4.       המשיב התנגד לבקשה,  מנימוקים אלה:

4.1.   לא צורף לבקשה תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות המועלות בה.

4.2.   בבקשה אין נימוק המצדיק להאריך את המועד.

4.3.   הבקשה אינה מנומקת ומפורטת כלל.

4.4.   סיכויי הערעור קלושים.

5.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לפסיקה,

אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא.

[עא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 23.5.2005].

6.      לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק, מצאתי כי אין מקום להאריך את המועד, מנימוקים שיפורטו להלן.

7.      במקרה הנדון, לא הובא כל טעם מיוחד המצדיק להאריך את המועד להגשת ערעור. כל שנטען הוא כי האיחור בהגשת הבקשה נבע מכך שהיה על ב"כ המבקשים לקבל את עמדת המבקשים לעניין הגשת בקשת רשות ערעור. ואולם, כבר נפסק כי מערכת היחסים בין בעל דין לבין בא כוחו, לרבות תקלות במערכת יחסים זו, אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד [עא"ח 3/99 פרומקין ולדימיר -  ב.נ.ל. סחר בינלאומי ונכסים בע"מ, פד"ע לד 271].  במקרה הנדון, על ב"כ המבקשים היה לפעול לקבלת עמדתם בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור, או, לכל הפחות, להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור בתוך המועד. לפיכך, אין לראות בנסיבות אלה טעם מיוחד להארכת מועד.