אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 607/07

החלטה בתיק בשא 607/07

תאריך פרסום : 12/07/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
607-07
28/10/2007
בפני השופט:
הרשמת לאה גליקסמן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה
הנתבע:
הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בישראל
החלטה

1.      בפני בקשה לקבוע כי הערעור הוגש במועד, ולחלופין - בקשה להארכת מועד.

2.       העובדות הדרושות להכרעה בבקשה יפורטו להלן:

2.1.   לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים הוגשה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי בעניין תנאי הסף שנקבעו במכרז פנימי לתפקיד "ממונה (חומרים מסוכנים וטרור בלתי קונבנציונאלי)" במחוז ירושלים (להלן - המכרז).

2.2.   כאמור, ההליך הוגש כבקשת צד בסכסוך קיבוצי. המדינה טענה כי אין המדובר כלל בסכסוך קיבוצי, ולכן יש לדחות הבקשה על הסף בשל העדר עילה ובשל העדר סכסוך קיבוצי בין הצדדים. לעניין זה קבע בית הדין האזורי כי אכן עולה תמיהה מסוימת אם אין כאן למעשה בקשה של עובד אחד ורק שלו לצו מניעה, אולם היות ודרך המלך בבתי הדין לעבודה היא הכרעה לגופו של עניין במחלוקת, ולנוכח העובדה כי לפסק הדין השלכה על עניינם של עובדים אחרים שהמשיבה היא הארגון היציג שלהם, יעדיף בית הדין לדון בבקשה לגופה.

2.3.  לגופו של עניין, השאלה שהייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים היא סבירות דרישת המכרז להשכלה אקדמאית בהנדסה או במדעי הטבע. לטענת המשיבה, צעד זה של הגבלת מי שאינו אקדמאי, אף אם יש לו כישורים מקצועיים, יוצר תנאי סף בלתי סביר לגבי משרת הממונה, ומביא לחסימה שרירותית של ציבור ההנדסאים. בית הדין קיבל את טענת המשיבה, וקבע כי לא נשקלו מלוא השיקולים הרלוונטיים בקביעת תנאי המכרז, ובמיוחד לא נשקלה חלופת התואר האקדמאי להנדסאים, ובכך יש להוות פגם מהותי המצדיק את פסילת המכרז.  בשולי פסק הדין קבע בית הדין כי "ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידי הצד המבקש לערער".

2.4.   פסק הדין מושא הבקשה הומצא לפרקליטות ביום 26.8.2007.

2.5.   ביום 16.9.2007 ביקשה המדינה להגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, וביקשה ארכה להגשת נימוקי הערעור. המשיבה טענה כי המועד להגשת ערעור חלף, וכי פסק הדין הפך לפסק דין חלוט. המדינה טענה כי יש לדחות את טענות המשיבה, ולחלופין עתרה למתן הארכת מועד להגשת ערעור. 

3.       הוראות התקנות הרלוונטיות:

3.1.    תקנה 20(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי) תשכ"ט 1969 (להלן - תקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי) הקובעת כי המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי שניתן בסכסוך קיבוצי הוא 14 יום מיום שימוע פסק הדין או מיום המצאת פסק הדין לבעל הדין.

3.2.    תקנה 2(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ"ד -  1984 (להלן - תקנות הפגרות) הקובעת כי "במשך הפגרה - ידון בית הדין הארצי בסכסוך קיבוצי ובכל עניין אחר אשר לגביו החליט נשיאו או שופט שהוא מינה לכך, שהעניין אינו סובל דחייה", ותקנה 2(א)(2) לתקנות הפגרות הקובעת כי במשך הפגרה ידון בית דין אזורי " בסכסוך קיבוצי, בבקשות לסעד ביניים, בתובענות על שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, אם השכר אינו עולה על הסכום שנקבע לעניין סעיף 27(ב) לחוק, ובכל עניין אחר אשר לגביו החליט שופט שהעניין אינו סובל דחייה".

3.3.  תקנה 126 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 (להלן - תקנות סדר הדין)   הקובעת כי "תקופת פגרה של בית הדין לא תבוא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית הדין או הרשם, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם, לפי העניין, אחרת".

3.4.   תקנה 125 לתקנות סדר הדין הקובעת כי בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי " מטעמים מיוחדים שיירשמו".

טענות הצדדים

3.5.   לטענת המדינה, בית הדין האזורי קבע בפסק דינו כי ניתן להגיש ערעור בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, וקביעה זו עולה בקנה אחד עם עמדת המדינה כי לאמיתו של דבר ההליך שנדון בבית הדין האזורי לא היה הליך בסכסוך קיבוצי. לפיכך, המועד להגשת ערעור הוא 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למדינה. עוד טענה המדינה, כי אין להביא במניין הימים להגשת ערעור את פגרת בתי המשפט, ולכן בכל מקרה המועד האחרון להגשת ערעור היה יום 16.9.2007 (לנוכח העובדה שביום 14.9.2007 חל חג ראש השנה וביום 15.9.2007 חל יום שבת). המדינה טענה כי יש להחיל את תקנה 126 לתקנות סדר הדין מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, ולכן אין להביא את ימי הפגרה במניין הימים להגשת ערעור. כן טענה כי הוראת תקנה 2(א)(1) לתקנות הפגרות מתייחסת לדיונים אשר יתנהלו בפני בית הדין במהלך הפגרה, והיא אינה מתייחסת למועדים להגשת הליך ערעורי. לשם הזהירות, טענה המדינה כי ככל שחלף המועד להגשת ערעור, הרי שטעותה של המדינה נובעת מהקביעה בפסק הדין, ולכן מתקיים "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור.

3.6.    המשיבה טענה כי בהתאם לתקנות הפגרות ימי הפגרה נמנים במניין הימים להגשת ערעור כאשר מדובר בהליך בסכסוך קיבוצי, וכי תקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי אינן מחריגות את ימי הפגרה, בניגוד לתקנה 126 לתקנות סדר הדין. לאור האמור, חלה הוראת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, תשמ"א - 1981, לפיה יש להביא בחשבון במניין הימים להגשת ערעור את ימי הפגרה. עוד נטען כי פרשנות זו מתחייבת ממדינות מתקין תקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי,  לפיה הדיון בסכסוך קיבוצי יהיה מהיר ורצוף.

הכרעה

לאחר בחינת טענות הצדדים, אני קובעת כי הערעור הוגש במועד, ולחלופין - יש להאריך את המועד להגשת ערעור, מנימוקים שיפורטו להלן.

3.7.    כאמור בהחלטתי מיום 16.9.2007, אין לקבל את טענת המדינה כי המועד להגשת ערעור הוא 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, כפי שנקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי. מפסק הדין עולה כי בית הדין דן בהליך של סכסוך קיבוצי, ולפיכך חלות במקרה הנדון תקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי, בהן נקבע כי המועד להגשת ערעור על פסק דין הוא 14 יום ממועד שימוע פסק הדין או המצאתו לצדדים. בית הדין האזורי אינו מוסמך לקבוע מועד אחר מהמועד הקבוע בתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי להגשת ערעור.

3.8.    בכל הנוגע להכללת ימי הפגרה במניין הימים להגשת ערעור, אני מקבלת את עמדת המדינה, וקובעת כי אין להביא את ימי הפגרה במניין הימים להגשת ערעור בהליך קיבוצי. אני סבורה, כי הפירוש הנכון להוראת סעיף 2(א)(1) לתקנות הפגרות הוא כי בית הדין יקיים דיונים בסכסוכים קיבוציים, אולם אין הוראה זו קובעת דבר לעניין המועדים להגשת הליך ערעור. פרשנות זו עולה מכך שהתקנה מתייחסת גם להליכים שאין ספק לגביהם כי חלה עליהם תקנה 126 לתקנות סדר הדין וכי ימי הפגרה אינם באים במניין הימים לעשיית פעולות שבסדר דין - בקשות לסעד ביניים, תביעות לשכר עבודה.

3.9.    מהאמור לעיל עולה כי השאלה הטעונה הכרעה היא אם העובדה שבתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי אין תקנה מקבילה לתקנה 126 לתקנות סדר הדין מהווה "הסדר שלילי". אני סבורה שהתשובה לשאלה זו שלילית. תקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי אינן מסדירות נושאים שונים בסדרי הדין (תיקון כתבי טענות; הארכת מועד), וכבר נקבע בפסיקה כי בעניין שאין בו הוראה מפורשת בתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי, מוסמך בית הדין, מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, לאמץ הוראות מתאימות מסדר הדין הרגיל בבית הדין לעבודה [דב"ע (ארצי) נב/ 6 - 4 מועצת פועלי לוד - טלרד טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ, פד"ע כד' 3]. לדעתי,  מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה יש מקום להחיל גם את תקנה 126, כפי שהוחלו תקנות אחרות מתקנות סדר הדין.

3.10.                                                                                                                                                                                                                                                                    בכל מקרה, מתקיים במקרה הנדון טעם מיוחד להארכת מועד, וזאת מכמה נימוקים: ראשית, המדינה הייתה רשאית להסתמך על פסיקה קודמת של בית הדין, אשר הניחה כמובן מאליו כי ימי הפגרה אינם באים במניין הימים להגשת הליך ערעורי בסכסוך קיבוצי [בש"א 794/06 עיריית לוד - הסתדרות המעו"ף וועד עובדי עיריית לוד]. שנית, כאמור, בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי מניין הימים להגשת ערעור הוא 30 יום, ובכך תרם לטעותה של המדינה לעניין המועד להגשת ערעור ולאיחור בהגשת הערעור (ככל שהערעור הוגש באיחור);  שלישית, בכל הנוגע להארכת מועד להגשת ערעור בסכסוך קיבוצי נקבע בפסיקה כי כאשר מדובר בבקשות להארכת מועד בסכסוך קיבוצי, בשל משמעותו המיוחדת של סכסוך קיבוצי, נטיית בתי הדין לעבודה היא לאפשר לצדדים למצות את טענותיהם עד תומן, וזאת אף במחיר של אי עמידה בסדרי הדין. זאת, מאחר ולהכרעה בסכסוך קיבוצי יש בדרך כלל השלכה לא רק על מערכת היחסים שבין הצדדים להסכם הקיבוצי, אלא גם - ובעיקר - על העובדים עליהם חל ההסכם הקיבוצי. [עא"ח (ארצי) 1025/02 ארגון הסגל האקדמי - אוניברסיטת חיפה - אורנים - בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית, עבודה ארצי כרך לג(57) 34]. בעא"ח (ארצי) 1002/00 TWA - ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י  (לא פורסם, 9.3.2000) נקבע כי בכל מקרה של בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין בסכסוך קיבוצי, יש לבחון את הבקשה על פי תוכנה, הרקע, הקשר הדברים ואופי הסכסוך הנדון. במקרה הנדון, בשל ההשלכות שיש לקביעת בית הדין האזורי, מן הראוי לאפשר למדינה למצות את הליך הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ