העתירה הטעונה הכרעתי בשלב זה הינה בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ולחילופין, להעביר התובענה לבית המשפט לענייני משפחה.
אין חולק כי ביום 24.06.03 הגיש המשיב תביעה נגד המבקשת בסדר דין מקוצר, במסגרתה נטען כי המשיב הלווה למבקשת כספים, אותם התחייבה המבקשת להשיב, אך לא עשתה כן ומשכך, נאלץ המשיב להגיש תביעתו.
המבקשת אשר ביקשה ליתן לה הרשות להתגונן, ביקשה להישמע אף בטענה כי ביהמ"ש זה חסר סמכות עניינית לדון בתובענה, מאחר והיא והמשיב נודעו כ"ידועים בציבור" כ-8 שנים, החל משנת 1994.
בהחלטת ביניים מיום 29.10.03 קבעתי, כי גם אם נכונה טענת המבקשת, ביהמ"ש זה אינו רשאי לדחות התובענה, שכן על פי הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מצווה ביהמ"ש להורות על העברת הסכסוך לדיון בפני ביהמ"ש המוסמך.
לפיכך, אפנה עתה לדיון בשאלה האם אכן ניתן להחיל על יחסיהם של המבקשת והמשיב בתקופת התקיימותם, את הכללים והעקרונות שנקבעו באשר ל"ידועים בציבור".
סעיף 1 לפרק ההגדרות של חוק ביהמ"ש לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), מגדיר "בן משפחה" אחד מאלה:
"(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;".
כאן המקום להעיר, כי לנוכח הסיפא, כמצוטט לעיל, אין כל דרישה לקיומם בהווה של יחסים אלו ודי בכך שנושא התובענה נובע מהקשר שהתקיים בתקופה שבה היו, על פי הנטען, "ידועים בציבור". לכן נדחית טענתו הטרומית של ב"כ המשיב, כמפורט בסעיף 1(ה) ו-(ו) לסיכומיו.
המושג "ידועים בציבור"
:
"הפסיקה נוקטת אמת מידה גמישה המרחיבה את האפשרות להיחשב לידועים בציבור. היא הקלה בדרישות הכניסה למצב המוכר כידועים בציבור, כך שצומצמו מאוד המבחנים הפורמליים הנדרשים לצורך זה" (ש' ליפשיץ
"נשואים בעל כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד הידועים בציבור" (עיוני משפט, כה 741).
המושג "ידועים בציבור" אינו מושג ערטילאי ומשורה ארוכה של פסקי דין והחלטות, עולה הגדרה ברורה ומגובשת שניתנה לו. כיום ניתן לומר, כי "ידועים בציבור" נחשבים לכאלה אם הם חיו "חיי משפחה במשק בית משותף".
בע"א 6434/00
רות דנינו נ. משה מנע ו-2 אח', פ"ד נו(3), 683, שב ביהמ"ש העליון, מפי כב' השופט רבלין, ואישר את ההלכה שנקבעה עוד בפרשת
יוסטר:
"ביטוי זה (ידועים בציבור) נתפרש לא אחת על ידי בית משפט זה, והובהר כי הוא כולל שני יסודות: . . . חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה . . .
היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים."
על פי ע"א 621/69
נסיס נ. יוסטר, פד"י כ"ד(1) 617.
המדובר איפוא בשני תנאים
מצטברים. "אין המדובר כאן על שני יסודות מנותקים, שאינם משתלבים זה בזה, אלא על שני מרכיבים השזורים זה בזה."
(ע"א 107/87
אלון נ. מנדלסון, פ"ד מג(1) 431).
ככלל, על הטוען להיותו "ידוע בציבור" להוכיח חיים משותפים כבעל ואישה וניהול משק בית משותף, זאת על פי הכלל של "המוציא מחברו עליו הראייה".
ננסה לבחון נסיבות המקרה דנן לאורם של תנאי הסף הנזכרים לעיל.