החלטה בתיק בשא 384/06

1.         לפנינו בקשת מטעם מר כניפס, הוא המשיב 1 בהליך העיקרי, לביטול פסק דיננו מיום 11.4.2006, שניתן על יסוד הסכמת הצדדים (להלן - הבקשה). כמו כן, מתבקשים אנו להעביר את הדיון בערעור להתברר בפני מותב אחר.

2.         בנימוקיו, טוען המבקש כי נתן את הסכמתו להמלצת בית הדין שניתנה במהלך הדיון לסיום ההליך בהסכמה, משסבר שעמדת המותב גובשה לאור כלל החומר שהיה בפניו טרם הדיון, לרבות עיקרי הטיעון ותיק המוצגים מטעמו. ואולם, כשבועיים לאחר מתן פסק הדין, גילה המבקש, לתדהמתו, כי עיקרי הטיעון שהגיש לבית הדין לא הגיעו ליעדם, אלא הוחזרו אליו על ידי רשות הדואר. משכך, לטעמו, לא יכול היה המותב להיות מודע לעמדתו כפי שהובאה בעיקרי הטיעון, והמלצת בית הדין כפי שהוצעה לצדדים במהלך הדיון ניתנה על יסוד חומר חסר בתיק בית הדין. בנוסף, טוען המבקש כי הסכמתו להמלצת בית הדין מקורה בטעות, שכן אילו היה יודע כי זו ניתנה בלא שהמותב קרא את עיקרי טיעוניו, לא היה נותן את הסכמתו להסדר. טעות זו מהווה, לשיטתו, פגם בהסכם המוביל לביטולו, ובעקבות זאת גם לביטול פסק הדין.  

3.         תגובת המשיבים לבקשה התבקשה והתקבלה. המשיב 1 טוען כי את הסכמתו נתן המבקש לאחר שבא כוחו הציג את עמדתו בפני המותב, כפי שהובאה בעיקרי הטיעון, ולאחר שביקש הפסקה ממושכת על מנת להתייעץ עם מרשו ולשקול עמו את הצעת בית הדין.  המשיב 2 מוסיף כי המבקש התרשל עת לא מילא את חובתו לבדוק האם עיקרי הטיעון שהגיש הגיעו לבית הדין. מעבר לכך, טוען המשיב 2 כי גם למראית פני הצדק, אין מקום להיענות לבקשה. זאת, משטיעוני המבקש בערעור עניינם תקיפת החלטתו של הממונה על השכר, ולגביהם הגיש המבקש תביעה נפרדת התלויה ועומדת בפני בית הדין האזורי בחיפה. לפיכך, יינתן לו יומו בבית הדין גם לגבי טיעונים אלה לגופם.

4.         לאחר שעיינו בכלל החומר שהונח בפנינו, לרבות בתיק הערעור, בכתבי בי-דין ובפרוטוקול הדיון, אנו מחליטים כי דין הבקשה להידחות. להלן נימוקינו.

5.         עם מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, סיים בית הדין את מלאכתו בהליך. הלכה מושרשת היא כי לפסק דין שניתן על יסוד הסכמת הצדדים שני פנים - האחד, הוא יסוד ההסכם שבין הצדדים, ואילו השני הוא הגושפנקא השיפוטית שניתנת להסכמת הצדדים בדמותו של פסק הדין. בנסיבות מסוימות אפשר שתקיפת פסק דין שניתן על יסוד הסכמה, תוביל לביטולו .

6.         במקרה דנא, לא מצאנו כי בהליך השיפוטי נפל פגם ממין הפגמים המצדיקים את ביטול פסק הדין. המותב שישב לדין עיין בכלל החומר שהונח בפניו, לרבות בכתבי הטענות שהוגשו במסגרת ההליך בבית הדין האזורי, ועמדתו של המבקש לא נסתרה מעיניו. את המלצתו נתן בית הדין בניסיון לסייע לצדדים לסיים את הסכסוך בהסכמה, ואין בהמלצה זו כדי להצביע על עמדה בערעור לגופו. זאת ועוד, את המלצתו נתן בית הדין לאחר שמיעת טיעוני בא כוח המבקש, ולאחר שניתנה לצדדים שהות מספקת לשקול את ההמלצה. 

6.         אשר לטענות המבקש בדבר פגם אפשרי ביסוד ההסכמי - המדובר בטענה שאין מקומה בהליך דנא, ומעבר לנדרש נציין כי ממילא אין המדובר בפגם מהותי שיש בו, לטעמנו, להביא לביטולו של ההסכם.

7.         בשולי הדברים יוטעם, כי מעיון בתיק המוצגים שצורף לבקשה עולה כי עיקרי הטיעון ותיק המוצגים נשלחו לבית הדין ביום 31.3.2006, קרי יממה לאחר שאמורים היו להיות מוגשים. עיון בתיק בית הדין אף העלה כי ביום 3.4.2006 נשלחה הודעה לבא כוח המבקש בפקסימיליה, ובה נאמר כי עיקרי הטיעון לא הגיעו ליעדם, ולפנים משורת הדין הוארך המועד להגשתם עד ליום 6.4.2006. יפה היה נוהג בא כוח המבקש לו טרח לברר מבעוד מועד, ובטרם הדיון, מה עלה בגורל עיקרי הטיעון מטעמו. 

8.         סוף דבר - לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בנסיבות המקרה, לא ייעשה צו להוצאות.     

ניתנה בהעדר הצדדים, היום ו' בתמוז, תשס"ו (2 ביולי 2006) ותישלח לצדדים.