אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3356/06

החלטה בתיק בשא 3356/06

תאריך פרסום : 23/10/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
3356-06
17/03/2006
בפני השופט:
מוניץ נחמה

- נגד -
התובע:
מינהל מקרקעי ישראל - מחוז הצפון נצרת עילית
עו"ד ברכה לחמן
הנתבע:
בן הגיא דקל
עו"ד ח. נועם ואח'
החלטה
 
בפני בקשת מינהל מקרקעי ישראל (המשיב בתובענה העיקרית שייקרא להלן - " המינהל"), למחוק ו/או לדחות על הסף את התביעה שהגיש המשיב (התובע בתובענה העיקרית שיקרא להלן - " המשיב"), וזאת בשל חוסר סמכות. לחילופין, מבקש המינהל להורות על שינוי כותרת התובענה ולהעבירה לדיון בפסים של הליך רגיל, כן מבקש המינהל לקבוע כי, התובענה מוקדמת והוגשה טרם זמנה.

א.         רקע עובדתי :

תובענה זו נסובה סביב הוראות האגף החקלאי 31 (להלן - " הוראות האגף") של מינהל מקרקעי ישראל (להלן - " ממ"י"), אשר קבעה כללים במסירת זכויות של נחלה פנויה למתיישב ראשון, במסגרת אגודות ההתיישבות במושבים. הוראות האגף הוקפאה, על פי החלטת המינהל מיום 30/4/03 (להלן - " החלטת ההקפאה 863"), לפיה הוקפא איוש נחלות פנויות במושבים, בכל אזורי הארץ, (למעט אזור קו עימות) וזאת עד לגיבוש עמדת המינהל והבאת הנושא לדיון במועצת ממ"י.

בתובענה שבפני ביקש המשיב להצהיר כי, הוא זכאי להירשם כחוכר של משק מס' 69 במושב אלמגור, בשטח של כ- 35 דונם (להלן - " הנחלה"), וכי הימנעות המשיב מלהשלים את ההקצאה על שמו נעשתה שלא כדין.

המשיב עוד טוען בתובענה כי, המינהל הקצה 16 נחלות במושב אלמגור, לאחר החלטת ההקפאה, בלא שנחלות אלה הוקצו עוד קודם להחלטת ההקפאה. למרות זאת, נמנע מלהשלים את הקצאת נחלת המשיב. עוד הוא טוען כי, מחדלי המינהל הם שגרמו לאי השלמת ההקצאה של הנחלה שיועדו לו.

בכתב התובענה טוען עוד המשיב כי, יש לדחות ניסיון המינהל לסמוך הימנעותו מהשלמת ההקצאה על החלטת ההקפאה 863 מיום 30/1/03, לפיה אין לאייש נחלות פנויות, מכמה טעמים. תחילה מהטעם כי, החלטה 863, נעשתה בחוסר סמכות שכן הגוף המוסמך להחליט בנושא מדיניות ניהול ממ"י הוא מועצת ממ"י. תפקוד המינהל מתמצה בביצוע המדיניות אשר נקבעת על ידי המועצה. הטעם הנוסף הוא כי, מאחר והמשיב השלים את כל דרישות המינהל לשם השלמת ההקצאה, והחלטת ההקפאה 863 איננה ברת תחולה רטרואקטיבית, לכן היא חלה רק לגבי הליכי הקצאה שהחלו אחרי קבלתה.

עוד טעם באמתחתו של המשיב, כאשר הוא טוען כי, המינהל המשיך וטיפל בהליכי ההקצאה, דרש וקיבל דמי חכירה, לא הודיע כי אין בכוונתו להשלים את הליכי ההקצאה, בכך יצר המינהל מצג כלפי המשיב ולפיו הוא יבצע את הקצאת הנחלה על שם המשיב וישלימה, ירשום הנחלה על שם המשיב. המשיב סמך על מצג זה ופעל על פיו.

המשיב טוען כי, המינהל פעל בחוסר תום לב ובחוסר סבירות, תוך אפליה פסולה שלו כלפי אחרים שלגביהם הושלמה ההקצאה לאחר החלטת ההקפאה, ו/או אף הוקצו נחלות לאחר אותה החלטה.

ב.         טענות הצדדים :

המבקש - המינהל

(1)        המינהל טוען, כטענה עיקרית, כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בתובענה וכי, ענינה של התביעה במישור המינהלי והסמכות לדון בה מסורה לבית המשפט הגבוה לצדק. הואיל והמשיב מבקש לתקוף החלטה מינהלית אשר נעשתה על ידי רשות מינהלית, הרי שהסמכות מסורה לבית המשפט הגבוה לצדק. השגות המשיב על שיקול הדעת של המינהל ודרך פעולתו כרשות מינהלית, צריך שיבחנו על ידי בית המשפט הגבוה לצדק.

מטענותיו של המשיב בתובענה עולה כי, הוא תוקף את חוקיות ההחלטות המינהליות. כך למשל טוען המשיב כי, הימנעות המינהל מהשלמת הקצאת הנחלה למשיב נעשתה שלא כדין. החלטת ההקפאה 863, נעשתה בחוסר סמכות, ועוד טענות כנגד המעשה המינהלי.

המינהל הוא זרוע של המדינה הפועל על פי מדיניות שנקבעה על ידי מועצת המינהל, הכל על פי ובהתאם לחוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ק - 1960.

המשיב בתובענתו ביקש להעמיד לבחינה את תקיפות החלטה המינהלית המקפיאה את הוראות האגף, הקשורה קשר ישיר להפעלת שיקול הדעת של המינהל, וככזו ניתנה לבחינת בג"צ בלבד. הסעד העיקרי אשר נתבע על ידי המשיב איננו אלה ביטול הנחיה פנימית של המינהל וכמוה כתקיפה ישירה של המעשה והמינהל, והינו בעל השלכות רוחב משמעותית, ככזה ראוי שיביא בשער בג"צ.

(2)        המינהל טוען עוד כי התובענה מוקדמת.

בקשת המשיב להשלמת ההקצאה לא נענתה בשל הוראות ההקפאה 863, שהינה הוראה "זמנית". אולם, מאחר וטרם נקבעה מדיניות חדשה, לא ניתן לדון בבקשת המשיב לעת הזאת. לפיכך התביעה מוקדמת. על המשיב להמתין עד שתתקבל החלטה המסדירה את מדיניות ניהול מקרקעי המדינה. ענינו של המשיב לא ייפגע עד שתתקבל החלטה הקובעת מדיניות. כל עוד לא הסתיים הליך קביעת המדיניות על ידי מועצת מינהל מקרקעי ישראל, אין מקום לדון בתובענה.

(3)        התובענה איננה ראויה להתברר בדרך של המרצת פתיחה, בשל כך שהמינהל יבקש לחקור את המצהיר על תצהירו, להשמיע עדים ולהביא ראיות נוספות בתמיכה לטיעוניו. היריעה  העובדתית שיש לפרוש בפני בית המשפט הינה ארוכת שנים ורצופה התפתחויות ושינוים. על כן, יש להורות על העברת התובענה לשמיעה בפסים רגילים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ