ההליך והרקע העובדתי
1. לפני סכסוך הנוגע למכירתו של נכס בגוש 30063, חלקה 171, שברחוב חוני המעגל 8, בשכונת מאה שערים, בירושלים (להלן -
"הנכס"). לנכס מספר בעלים. בזמנו ניתן פסק דין לפירוק השיתוף במקרקעין בבית משפט השלום בירושלים (ת"א 6623/03). בעקבות פסק הדין התקיימו הליכים נוספים בין הצדדים, אשר אין להם חשיבות לצורך החלטה זו, שכן ביום 28.6.2005 הגיעו הצדדים להסכם, אשר קיבל תוקף של החלטה באותו היום, לפיו פסק הדין האמור יישאר בתוקף למעט הליכי המכירה שיבוטלו.
בהתאם להסכם, תעשה התמחרות בין הצדדים, בהינתן שתי הנחות: האחת, כי הנכס מוגן בכללותו, והשניה כי הנכס פנוי בחלקו הואיל ומחזיק בו דייר מוגן. ההתמחרות תהיה פומבית ותפורסם על כך הודעה בשני עיתונים. כמו כן, הוסכם כי על המבקשת להפקיד בקופת בית המשפט סך של 50,000 דולר, בשער היציג ביום ההפקדה, כ"דמי רצינות", תוך 45 יום מיום מתן ההחלטה. היה והמבקשת לא תשתתף בהתמחרות הוסכם כי הסכום יחולט. עוד הוסכם כי אם המבקשת לא תפקיד את הסך הנ"ל תוך המועד האמור, היא תשלם לנתבעים 1-3 בהליך העיקרי ולמשיב 1 בבקשה דנן, הוצאות בסך 150,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
בנוסף, עו"ד עמית פורת מונה ככונס נוסף יחד עם עו"ד אריה יעקב, לביצוע הליכי המכירה (להלן -
"כונסי הנכסים").
2. המבקשת הפקידה את הסכום האמור בקופת בית המשפט והשתתפה בהתמחרות, במסגרתה הציעה המבקשת ההצעה הגבוהה ביותר. בהתאם לפרוטוקול ההתמחרות מיום 25.8.2005, היה על המבקשת להפקיד סך של 400,000 דולר בקופת בית המשפט תוך 60 ימים, היינו עד ליום 25.10.2005.
ביום 2.10.2005 הגישו כונסי הנכסים בקשה לאישור מכירת הנכס למבקשת.
3. המבקשת לא הפקידה את הסכום האמור במועד ותחת זאת הקדימה והגישה ביום 23.10.2005 בקשה לדחיית מועד התשלום.
בתגובה מיום 30.10.2005, עתרו הנתבעים 1-3, בהליך העיקרי - ישראל קרויס, צבי יוזנט ובן ציון יוזנט - לביטול הסכם המכר בין המבקשת לכונסי הנכסים בבקשם כי בית המשפט יורה כי המבקשת אינה רשאית ליטול חלק בכל מכירה נוספת של הנכס. כמו כן, עתרו הנתבעים לחילוט הערבון, אשר הופקד על-ידי המבקשת בקופת בית המשפט. בתגובת המשיב 3 בבקשה דנן, ישראל קרויס (להלן -
"המשיב 3") מיום 31.10.2005, אשר נטל חלק בהתמחרות, הלה הסכים, לפנים משורת הדין, ליתן בידי המבקשת ארכה של 30 ימים לביצוע התשלום ובהתאם להורות על אישור מכר הנכס בין המבקשת לכונסי הנכסים.
4. בדיון שהתקיים לפני ביום 17.11.2005, במסגרתו הודע תחילה כי עו"ד עודד רביבי החליף את עו"ד עמית פורת ככונס נכסים בנכס, הוסכם כי ניתנה למבקשת ארכה לתשלום סך של 400,000 דולר עד ליום 8.12.2005, אשר מיד עם ביצועו יפנו כונסי הנכסים לבית המשפט לאישור המכירה. כמו כן, הוסכם כי היה והמבקשת לא תעמוד בביצוע התשלום עד למועד המוסכם, יהא עליה לשלם הוצאות המשיב 3 בסך 10,000 ש"ח. ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה באותו היום.
5. ביום 8.12.2005 הגישו הנתבעים 1-3 בהליך העיקרי, בקשה להורות הן על ביטול מכר הנכס, הן כי המבקשת לא תהא רשאית ליטול חלק בכל מכירה נוספת של הנכס והן על חילוט הערבון, אשר הופקד על-ידי המבקשת בבית המשפט, לטובת ההוצאות, שנפסקו למשיב 3 בהחלטה מיום 17.11.2005, ובנוסף סכום השווה ל-10% מהצעת המבקשת, מכוח תנאי ההתמחרות ולנוכח חזרת המבקשת מהצעתה.
6. בהודעה לבית המשפט מיום 13.12.2005, הודיעו כונסי הנכסים כי ביום 8.12.2005 מסרה המבקשת בידי כונס הנכסים עו"ד רביבי המחאה בסך 400,000 דולר, אשר לא כובדה על-ידי הבנק. לפיכך, עתרו כונסי הנכסים לביטול המכירה ולחילוט סך של 50,000 דולר, אשר הופקד בקופת בית המשפט, לטובת כונסי הנכסים. כן עתרו כונסי הנכסים להורות על קיום מכירה נוספת של הנכס ולהורות כי המבקשת לא תהא רשאית ליטול בה חלק.
7. בתגובה מיום 19.12.2005, הודיעו הנתבעים 1-3 בהליך העיקרי על הצטרפותם לבקשת כונסי הנכסים.
8. בתגובת המבקשת מיום 20.12.2005, אשר הוגשה על-ידי בא-כוחה הנוכחי של המבקשת, עו"ד ירון רבינוביץ', נטען כי המבקשת לא עמדה בתשלום, הואיל ומשקיעים שעמם היתה בקשר לא עמדו בהבטחתם, באופן שנבצר מן המבקשת להפקיד הסך של 400,000 דולר, כפי שהתחייבה הן בהתאם להסכם המכר במסגרת ההתמחרות והן בהסכם שקיבל תוקף של החלטה מיום 17.11.2005. לדידו, אך לאחרונה עלה בידי המבקשת לאתר משקיעים אחרים (להלן -
"הקונים") ולאור התחייבותם מיום 8.12.2005 לשלם מלוא הסכום האמור, עלה בידי המבקשת להעביר לידי כונס הנכסים שיק פקדון בסך 400,000 דולר, החתום על-ידי הקונים. לטענת ב"כ המבקשת, יש לראות בהתחייבות הקונים לשלם סך של 400,000 דולר, כנלמד מהפקדת שיק הפיקדון, כמילוי חובות המבקשת, בהתאם להסכמות הצדדים דלעיל. לדידו, ההמחאה ניתנה אך כפיקדון ולכן אין באי כיבודה כדי להשליך על רצינות המבקשת וכוונתה לשלם הסכום בסמוך לאחר קבלת אישור מכר הנכס.
דיון ומסקנות
9. ביום 28.6.2005, הגיעו הצדדים להסדר בתיק העיקרי, אשר הביא לסיום חלק הארי של הפלוגתאות בין הצדדים, הסדר אשר קיבל תוקף של החלטה באותו היום (להלן -
"ההסדר"). בהתאם להסדר הוסכם כי תתקיים התמחרות פתוחה לצורך מכירת הנכס, אשר תעשה בפיקוח בית המשפט. כמו כן, הוסכם כי גדר המחלוקת בתיק העיקרי יצומצם לשאלת היות גוטליב דייר מוגן בנכס. הלכה למעשה, משניתנה הכרעה סופית באשר למרבית הסעדים נשוא כתב התביעה, למעט הפלוגתא דלעיל, ההחלטה מיום 28.6.2005 מהווה פסק דין חלקי.
10. כאמור, הצדדים עמדו בהתחייבויותיהם בהתאם להסדר, אלא שהמבקשת הפרה הסכם מאוחר בינה לבין כונסי הנכסים באשר למועד תשלום התמורה בגין רכישת הנכס, כנלמד מפרוטוקול ההתמחרות. חרף ארכה, אשר ניתנה בידי המבקשת לשלם התמורה, כאמור בהחלטתי מיום 17.11.2005, זו לא שילמה התמורה עד ליום דנא.
כונסי הנכסים עתרו, כאמור, לביטול מכר הנכס למבקשת, לרבות חילוט הערבון, אשר הופקד בקופת בית המשפט, לטובתם. המבקשת מצידה העלתה שורה של תואנות בדבר טעמיה לאי תשלום התמורה במועד.
11. סבורני כי המבקשת לא עמדה בהתחייבויותיה הן בהתאם להזמנה של כונסי הנכסים להגיש הצעות לרכישת הנכס, בעקבותיה הציעה המבקשת ההצעה שקובלה על-ידי כונסי הנכסים, כאמור בפרוטוקול ההתמחרות, והן בהתאם להסכם, שקיבל תוקף של החלטה מיום 17.11.2005, שניהם באשר לתשלום סך של 400,000 דולר במועד המוסכם. לפיכך, מצאתי כי המבקשת הפרה ההסכם בינה לבין כונסי הנכסים, בעטיה זכאים כונסי הנכסים לבטל ההסכם באשר למכירת הנכס למבקשת (ראו גם, סעיפים 1, 6 ו-7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970).
מצאתי כי בהתנהלות המבקשת יש כדי לשנות באופן חד צדדי הסכם, שהיתה צד לו, שעה שאין בו, לרבות בהסדר הקודם לו בזמן ואף בהסכמה לאחר מכן למתן ארכה לתשלום התמורה, כל התייחסות לטענה, לפיה המבקשת זקוקה למשקיעים כדי לשלם התמורה עליו הצהירה בעת ההתמחרות. כמו כן, דומה כי אין בהסכם, לרבות בהסדר ובהסכמה המאוחרת למתן ארכה לתשלום התמורה, סעיף המאפשר למבקשת ליתן תשלום מותנה, אשר לא ניתן לפרועו במועד המוסכם. במחדלה עשתה המבקשת דין לעצמה, עת ביקשה לשנות, באופן חד צדדי, ההסכם כאמור למכירת הנכס.