אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 18975/07

החלטה בתיק בשא 18975/07

תאריך פרסום : 11/10/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
18975-07,17762-07
03/01/2008
בפני השופט:
הרשם אבישי רובס

- נגד -
התובע:
ס.א.ל.א.א. הנדסה בע''מ
עו"ד ברנט רון
הנתבע:
אמיר אקוסטיקה בע''מ
עו"ד זלסקי ארז
החלטה

1.         בפני בקשה לביטול צו עיקול זמני שהוטל על זכויותיה של המבקשת, במעמד צד אחד, במסגרת בש"א 16585/07 ובש"א 18353/07.

2.         המשיבה, הגישה כנגד המבקשת תביעה כספית על סך של 312,018 ש"ח, בגין עבודות שביצעה עבור המבקשת כקבלנית משנה בפרויקט בנייה באשדוד, על פי הסכם מיום 8/8/2006 שנחתם בין הצדדים. בהתאם להוראות סעיף 9 להסכם, על המבקשת לשלם למשיבה בתמורה לעבודותיה, סך של 360,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

            כפי שעולה מכתב התביעה, והצדדים אינם חלוקים על כך, הרי שבמהלך התקדמות ביצוע העבודות שילמה המבקשת למשיבה סך של 160,528 ש"ח על חשבון התמורה, כאשר מתוך סכום זה שולם סך של 22,148 ש"ח על ידי המבקשת, ישירות לספק של המשיבה, עבור רכישת ציוד שנועד לביצוע העבודות.

            לטענת המשיבה, הרי שעם השלמת ביצוע העבודות הוגש למבקשת חשבון סופי הכולל את התמורה בגין העבודות המוסכמות וכן תמורה בגין עבודות נוספות שלא נכללו בתוכנית העבודה. החשבון הסופי עמד על סך של 415,803 ש"ח, מהם 360,000 ש"ח בגין עבודות מוסכמות מראש וסך של 55,803 ש"ח בגין עבודות נוספות. בניכוי הסכום ששולם על ידי המבקשת עד לאותו מועד, עמדה יתרת התמורה לתשלום על סך של 255,274 ש"ח (לפני מע"מ).

            החשבון הסופי הוגש למשיבה ביום 22/1/2007 ורק ביום 6/5/2007, בחלוף שלושה חודשים וחצי מהגשת החשבון הסופי על ידי המשיבה, הגיבה המבקשת בחשבון סופי משלה, במסגרתו אישרה לתשלום סך של 238,244 ש"ח ומנגד, קיזזה סכומים שונים המגיעים כדי סך של 398,166 ש"ח, מתוכם סכום של 280,000 ש"ח בגין קנסות שונים שלטענתה יש לקזז מהתמורה בשל פיגור בביצוע העבודות. על פי החשבון המאושר שהוצע על ידי המבקשת, נדרשה המשיבה להשיב לידיה סך של 159,922 ש"ח.

3.         בד בבד עם הגשת התביעה, הוגשה על ידי המשיבה בקשה לעיקול זמני על כספים של המבקשת אצל צד שלישי - חברת בונייך לבניה לעמי בע"מ.

ביום 23.10.2007 נעתרתי חלקית לבקשת המשיבה, ובשים לב לאמור בנספח ה' לכתב התביעה, המפרט את טענות הקיזוז של המבקשת, ניתן עיקול זמני, עד לסך של 100,000 ש"ח בלבד. צו זה הורחב בהחלטתי מיום 19/11/2007 כך שיכלול גם את המחזיקה - בניני ישקו לבניין ומקרקעין בע"מ, לאחר שהמחזיקה הראשונה הודיעה כי אין בידיה כספים כלשהם השייכים למבקשת.

4.         המבקשת הגישה בקשה לביטולו של צו העיקול זמני. בקשתה של המבקשת נתמכה בשני תצהירים. האחד - תצהירו של מר אביב אבירן, מנכ"ל המבקשת (להלן "המנכ"ל"), אשר עסק בעניין טענותיה של המבקשת, בנוגע לחוסנה הכלכלי, בתמיכה לטענותיה של המבקשת לפיהן, לא נתקיים תנאי ההכבדה הנדרש לצורך מתן צו עיקול זמני. השני - תצהירו של מר שמואל אורפז, ששימש כמנהל הפרוייקט אצל המבקשת (להלן "מנהל הפרוייקט"), בנוגע לעילת התביעה לגופה, בתמיכה לטענותיה של המבקשת בדבר העדר תשתית ראייתית המבססת עילת תביעה.

5.         במהלך הדיון שהתקיים בפני, נחקרו המצהירים מטעם שני הצדדים על תצהירים, הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב ומכאן החלטתי.

6.         תקנה 362 הוספת תקנה 361(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת כי בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

             תקנה 374(ב) קובעת כי בית המשפט רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

התקנות קובעות, אפוא, שתי דרישות, בהן על מבקש צו העיקול הזמני לעמוד. האחת - על מבקש צו העיקול להראות קיומה של עילת תביעה הנתמכת בראיות מהימנות.  השניה - המבקש נדרש להראות כי אי מתן צו העיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין. במידה וחולף מבקש העיקול שתי משוכות אלה, הרי שעל בית המשפט לערוך איזון אינטרסים, בהתאם לתקנה 362(ב), ולשקול שיקולים של מאזן הנוחות, תום לב, צדק ומידתיות.

7.         נטל השכנוע בבקשה מסוג זה, רובץ על שכמו של המשיב (מבקש צו העיקול) ובית המשפט דן בבקשה לצו העיקול, כאילו הוזמנו הצדדים מלכתחילה לדיון בבקשה בצו המקורי שניתן במעמד צד אחד (ראה רע"א 8420/96 דן מרגלית נגד משכן, פ"ד נא(3) 789). עם זאת, במהלך הדיון בבקשה, נע נטל הראיה כמטוטלת מצד לצד. כך, בעל דין המעלה טענה עובדתית כלשהי בתצהירו, נטל הראיה והשכנוע להוכחתה מוטל על כתפיו הוא ולא משנה אם הוא מבקש צו העיקול או הצד המבקש להסירו. יתירה מזאת, בית המשפט קובע האם מבקש העיקול עמד בנטל השכנוע המוטל עליו, לאור מכלול הראיות והעדויות שהוצגו בפניו, לרבות חקירתם הנגדית של המצהירים מטעם מבקש הסרת צו העיקול. לכן, גם אם נדמה כי בשלב הראשון, לאחר חקירתו הנגדית של המבקש הוא לא עמד בנטל הרובץ לפתחו, יש להמתין לתוצאות החקירה הנגדית של מבקש הסרת העיקול, על מנת להכריע בשאלת העמידה בנטל השכנוע.

            כפי שיפורט להלן, אני סבור כי המשיבה עמדה בנטל השכנוע הרובץ על שכמה, גם אם עשתה כן, באמצעות חקירה נגדית של המצהירים מטעם המבקשת ולפיכך, יש להותיר את צו העיקול על כנו. ניתן לומר כבר בשלב זה, כי עדויות המצהירים מטעם המבקשת בפני, בחקירתם הנגדית, סתרו את האמור בתצהיריהם, תשובותיהם היו מגומגמות, מתחמקות והגדיל אף מנכ"ל המבקשת לעשות משסרב לענות על שאלות ישירות.

8.         באשר לעילת התביעה - המבקשת הקדישה חלק בלתי מבוטל מבקשתה בעניין סיכויי התביעה ותמכה טענותיה בעניין זה בתצהירו של מנהל הפרוייקט. במסגרת התצהיר טען הנ"ל, כי לא רק שהמבקשת אינה חבה דבר למשיבה, אלא, שהמשיבה חייבת לפצותה ולשפותה בסכומים כוללים בסך של 587,825 ש"ח, תוך שהוא מפרט שורה ארוכה של קיזוזים, להם זכאית, לטענתו, המבקשת, מכח ההסכם בין הצדדים והפרתו על ידי המשיבה. למקרא סיכומיו של ב"כ המבקשת, עולה כי המבקשת זנחה לחלוטין את כל טענותיה לעניין עילת התביעה (ראה סעיף 12 לסיכומים). חרף חזרתה של המבקשת מטענותיה בעניין זה, מצאתי לנכון להתייחס לטענות שהועלו על ידה בבקשתה המקורית, כחלק מהתייחסות כוללת להתנהלותה של המבקשת והלך טעוניה.

א.         מנהל הפרוייקט טען כי המשיבה הפרה התחייבותה להשלים את העבודה עד ליום 22/10/2006 וכי העבודות הושלמו, בסופו של דבר, כארבעה חודשים לאחר מכן. איחור זה גרם לטענתו, להפסד מיידי בסך של 44,499 ש"ח כתוצאה מירידת שער הדולר בתקופת העיכוב וכן, יש לקזז סך של 160,000 ש"ח על פי סעיף 7 ב' להסכם בין שני הצדדים, בגין איחור של כ - 16 שבועות בהשלמת העבודות.

            בחקירתו הנגדית, הודה מנהל הפרוייקט כי ממילא המבקשת לא יכולה היתה להשלים חלקים מעבודתה, בטרם יסיים קבלן האינסטלציה, שהינו קבלן משנה נוסף של המבקשת, את עבודותיו הוא. עוד הודה מנהל הפרוייקט, כי קבלן אינסטלציה ראשון שהועסק על ידי המבקשת, עזב את הפרוייקט והשבית את העבודה במקום (וכדבריו, "חלק מהפרוייקט נתקע" - עמ' 8 לפרוטוקול). הנ"ל לא ידע לומר מתי סיים האינסטלטור המחליף את עבודותיו במקום ומכל מקום, לא יכול היה לשלול כי עבודות האינסטלציה הסתיימו רק בסוף חודש דצמבר 2006. לעניין זה חשיבות בנוגע למועד סיום העבודות על ידי המשיבה שכן, כפי שאשר מנהל הפרוייקט, באזורי בניה בהם יש אינסטלציה, יש צורך לבצע את אותן עבודות ורק לאחר מכן לרצף. לפיכך, ברור מאליו כי המשיבה לא יכלה לסיים את העבודות לפני חודש דצמבר 2006, עת הסתיימו עבודות האינסטלציה. בדומה, אישר מנהל הפרוייקט, כי עבודות הנחת תקרות המגשים על ידי המשיבה, שלובות בעבודות שבוצעו על ידי קבלן החשמל ותלויות בהן (ראה, עמ' 8 לפרוטוקול).

            מחקירתו הנגדית של מנהל הפרוייקט עולה, כי המשיבה לא יכולה היתה לסיים את עבודתה בפרוייקט עד ליום 22/10/2006 ולא בשל מחדליה, אלא, בשל גורמים הקשורים לקבלני משנה אחרים שהתקשרו עם המבקשת (ראוי לציין, כי מר מימון, מנכ"ל המשיבה, נחקר בעניין זה בחקירה נגדית, הבהיר מה היה סדר העבודה בפרוייקט וטענותיו לא נסתרו במאומה). בכך, נסתרה טענת המבקשת לעניין האיחור בסיום העבודות ולמעשה, לפחות בשלב מקדמי זה, נשמט הבסיס תחת טענת הקיזוז בעניין זה.

ב.         במסגרת תצהירו טען מנהל הפרוייקט, כי על פי סעיף 16 א' להסכם היה על המשיבה לעבוד מידי יום ביומו בכח עבודה מיומן ומספיק, כאשר בפועל היא עבדה כ - 120 ימים בכח אדם חסר. לפיכך, לשיטתו, חייבת המשיבה בתשלום פיצוי מוסכם בסך של 1,000 ש"ח עבור כל יום עבודה שבה לא הופיעה בהיקף כח האדם לו היא התחייבה ובסך הכל יש לקזז בגין סעיף זה סך של 120,000 ש"ח. טענתו של מנהל הפרוייקט התבססה על דו"ח נוכחות עובדים, המתעד, לגרסתו, את הרכב העובדים של המשיבה, לפי ימי עבודה, ממנו עולה (לטענתו) כי המשיבה עבדה בכח אדם חסר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ