ההליכים :
1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 20.6.06 בה חויב המבקש לפצות את המשיבה בגין נזקים שאירעו לרכבה בתאונה.
2. פסק הדין ניתן לאחר שהוצג אישור מסירת התביעה וההזמנה לדין בהדבקה בביתו של המבקש בכפר ראמה ולאחר שהשליח אימת את דבר מגורי המבקש במקום עם משפחת גנטוס.
3. המבקש טען בבקשה לביטול פסק דין כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה ונודע לו על ההליכים כתוצאה מנקיטת הליכי הוצל"פ, שאז פנה באמצעות בא-כחו לב"כ המשיבה ורק אז הומצא לו לראשונה כתב התביעה ופסק הדין.
המבקש הבהיר כי אשתו הינה עקרת בית ובד"כ נמצאת בבית, כך שטענת השליח שלא נמצא איש בבית במשך שלושת ביקוריו במקום, אינה מתקבלת על הדעת. כמו כן, משפחתו המורחבת של המבקש מתגוררת בסמוך וספק אם לא ניתן היה למצוא במועד הביקורים, איש מבני משפחתו. לפיכך, שליח המשיבה לא פעל בשקידה ראויה ולכן יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.
למען הזהירות טען המבקש כי גם לגופו של עניין קיימת לו הגנה בפני התובענה, שכן משקיבל את מכתב הדרישה, השיב במכתב תשובה מאת בא-כחו ולגרסתו התאונה נשוא התובענה נגרמה באשמתו של נהג המשיבה שהשתלב בנתיב נסיעתו של המבקש מבלי לתת זכות קדימה. עוד טוען המבקש כי הוא נהג ברכב בזמן התאונה בהיותו נהג שכיר של קבלן שהיה המחזיק והבעלים של הרכב ואשר ביטח את הרכב באמצעות חב' המגן חברה לביטוח בע"מ.
יצוין כי הבקשה לביטול פסק דין נתמכה בתצהיר המבקש ובתצהיר מטעם אשתו.
4. ב"כ המשיבה טען בתגובה שהגיש כי כתב התביעה הודבק בפתח ביתו של המבקש וזאת בהתאם להוראות התקנות, וכי האזהרה נמסרה באותו מקום וממועד קבלתה איחר המבקש בהגשת הבקשה לביטול פסק דין. לגופו של עניין, ב"כ המשיבה מפנה לעדותו של המבקש במשטרת ישראל בו מסר גרסה שונה בנוגע לאירוע.
5. ביום 3.12.06 התקיים בפני דיון בו נחקר מר עמאד פחמאוי, השליח שהדביק את כתב התביעה (להלן : "השליח").
6. יצוין כי ב"כ המשיבה הסכים בהגינותו לביטול פסק הדין אולם התנה את הביטול בכפוף לתשלום הוצאות, דבר שלא הוסכם על המבקש, ועל כן ניתנת החלטתי זו.
דיון :
7. ראשית, בנוגע למועד הגשת הבקשה לביטול פסק דין. עפ"י תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן : "התקנות") ניתן להגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, בתוך 30 יום מיום שהומצאה ההחלטה. מסירת האזהרה היא לצורך העניין מסירת פסק הדין. במקרה דנן נמסרה האזהרה ביום 19.8.06 והבקשה לביטול פסק דין הוגשה רק ביום 24.10.06. ב"כ המבקש טען כי פנה לב"כ המשיבה לצורך בירור העניין (במכתב המצורף כנספח א1 לבקשה) ומשלא נענה נשלחו מכתבים נוספים כמצורף כנספחים א2-א4 לבקשה ורק ביום 9.10.06 נשלחו אליו המסמכים. אמנם במועדים הרלבנטיים, חלו פגרת הקיץ ואף פגרת סוכות שאינן באות במניין הימים, אולם עדיין הוגשה הבקשה באיחור.
עפ"י תקנה 528 לתקנות, ניתן להאריך מועד שנקבע בחיקוק מטעמים מיוחדים שירשמו. בנסיבות העניין, אני סבור שאין לנעול את שערי בית המשפט מפני המבקש נוכח איחור זה ויש מקום להאריך את המועד, מהטעם שאמנם ב"כ המבקש יכול היה לפנות ישירות לבית המשפט, אולם בנסיבות העניין בהן נעשתה פנייה חברית לב"כ המשיבה וזה התמהמה בהמצאת המסמכים, חרף מכתבים נוספים שנשלחו אליו, אין לזקוף את האיחור לחובת המבקש, ויש להכיר באיחור כנובע ממחדל שאינו בשליטתו ולהאריך את המועד.
8. ועתה לעצם ביטול פסק הדין. ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות : ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו נתן בית המשפט פסק דין בהיעדר הגנה מקום שהתובענה לא הומצאה כדין לידי המבקש, קמה לו עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; במקרה כזה בית המשפט אינו שוקל אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין. לעומת זאת, מקום שבית המשפט מתבקש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כשהמבקש זומן לדין ולא נפל פגם בהמצאה, דבר הביטול נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, יבדוק בית המשפט האם יש בפי המבקש טעם להצדקת אי הגשת כתב ההגנה, והאם הביטול עשוי להצמיח לו תועלת, היינו האם יש בפי המבקש עילה הגנה בפני התובענה (ראה ע"א 5000/92
בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835-836).
ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לערכאות המשפט, זכות המשקפת הכרה בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט (ראה לעניין זה גם רע"א 8292/00
יוספי נ' לוינסון, תק - על 2001(1) 1121).
ביטול מחובת הצדק
9. כאמור, הלכה היא כי כאשר ניתן פסק דין במעמד צד אחד ע"ס המצאה שאינה כדין, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. הנתבע רשאי לדרוש את ביטולו של פסק דין שניתן שלא כהלכה, מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה (ראה לעניין זה אורי גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003) עמ' 282; ובר"ע (ת"א ) 2411/02
בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי, תק-מח 2003(2) 14605, 14606).
10. במקרה הנדון המבקש טען כי לא קיבל מעולם את כתב התביעה. בחקירת השליח הצליח ב"כ המבקש להעלות מספר תמיהות בנוגע לזיהוי ביתו של המבקש בכפר ראמה. נכון הוא שלא הוצג בפני השליח כל מסמך המאמת את הטענות/ההנחות שהועלו במסגרת החקירה, אולם לא ניתן היה להשתחרר מההרגשה כי קיים ספק ממשי האם אכן בוצעה הדבקה בכתובת הנכס הנכון. זאת ועוד, לבקשה לביטול פסק דין צורף תצהירה של אשתו של המבקש שאף התייצבה לדיון, וב"כ המשיבה בחר שלא לחוקרה. בתצהירה, שלא נסתר, היא טענה כי כעקרת בית היא נמצאת רוב הזמן בביתה לצורך טיפול בילדיה הקטנים ואף בתאריכים הנקובים באישור המסירה וספק אם היא או יתר מבני המשפחה המורחבת המתגוררים באותו מתחם לא היה רואה כי הגיע שליח לביתם. כמו כן, נטען כי לא קיימים בשכנות או בקרבת המקום שכנים בשם משפחת גנטוס כפי שנטען כמי שאימתו את דבר מגורי המבקש במקום.
11. באשר למסירה בדרך ההדבקה, אמנם זו מסירה כדין לפי תקנה 489 לתקנות, אולם על מסירה זו נאמר בספרו הנ"ל של הנשיא אורי גורן בעמ' 535 כי אין בית המשפט חייב להכיר במסירה זו כהמצאה כדין, שכן לגבי מסמך שהומצא בדרך של הדבקתו על הדלת, לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם על ידי מאן-דהו ובשל כך לא הגיע לידי הנמען או בני ביתו (ראה גם : ב"ש 278/84
צאדק נ' טחנת קמח עין חי בע"מ, פ"ד לח(2) 755 וההפניה שם).
12. אשר על כן, אני סבור שיש בנסיבות העניין לאפשר למבקש ליהנות מהספק שניטע בליבי בנוגע לכשרות ההמצאה ולבטל את פסק הדין מחובת הצדק וליתן למבקש את יומו בבית המשפט. בהחלטתי זו לקחתי בחשבון את העובדה שזכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד חוקתית (ראה לדוג' את דברי כב' השופטת דורנר ברע"א 1958/00
נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2) 217, 218) ועל כן הספק בעניין ייזקף לטובת המבקש.
13. שלא לצורך אציין כי אני סבור כי גם אם הייתה נדחית עתירתו של המבקש לביטול מחובת הצדק, היה מקום לבטלו מחמת שיקול דעת בית המשפט. להלן התייחסות קצרה אף לעניין זה.
ביטול בהתאם לשיקול דעת בית המשפט
14. בנסיבות אלה, על מנת שיבוטל פסק הדין על המבקש להראות מהי הסיבה אשר גרמה למחדל שבעטיו ניתן פסק הדין ומה הם סיכויי הצלחתו אם יבוטל פסק הדין, כאשר עפ"י ההלכה הפסוקה יש לייחס משקל רב יותר לסיכויי ההצלחה של הנתבע.ב