בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
174333-04
08/05/2005
|
בפני השופט:
הרשמת עפרון אראלה
|
| - נגד - |
התובע:
אמבז בע"מ
|
הנתבע:
איי.סי.אי ציוד סלולרי בינלאומי בע"מ
|
| החלטה |
1. זוהי בקשה לביטול פסק דין שניתן בתאריך 27.5.04 בהעדר כתב הגנה.
2. המחלוקת הינה האם בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה . לטענת המבקשת, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, בשל פגמים בהליך. התצהיר אשר ניתן על ידי מר אלברט חורי, לאימות העובדות המפורטות בכתב התביעה, לשם קבלת פסק דין, נחזה להיות שקרי, כתמיכה למסקנה זו, מוצאת המבקשת בעובדה שמר חורי נמנע מלהתייצב בבית המשפט ולהחקר על תצהירו ותצהירו נמשך מתגובת המשיבה.
3. עובדות ביצוע המסירה הינן כדלקמן: המשיבה ביצעה מסירה של כתב התביעה לב"כ המבקשת בתאריך 9.2.04 אולם הלה החזיר את כתב התביעה למשיבה בטענה שאין הוא מייצג אותה בהליך זה בשל חילוקי דעות הקיימים ביניהם. כמו כן ביצעה המשיבה מסירה של כתב התביעה בכתובת הרשומה של המבקשת כפי שהיא מופיעה ברשם החברות. לאחר מתן פסק דין הוגשה הבקשה לביטולו על ידי ב"כ המבקשת, אשר בזמנו דחה את קבלת כתב התביעה.
4. טענת המבקשת כי לא בוצעה מסירה כדין נדחית. כפי העולה הגישה המבקשת תביעה קודמת לתביעה זו, כנגד המשיבה ת.א. 38666/03 בבית משפט זה. (להלן
"תביעה ראשונה") בתביעה הראשונה, מייצג את המבקשת ב"כ, אשר כאמור סרב לקבל את כתב תביעה זה. בתביעה הראשונה שם הכתובת היחידה המופיעה ככתובת המבקשת הינה כתובת ב"כ. הטענה כי הוא לא ייצג את המבקשת באותה עת, ולכן אין הוא אמור לקבל את כתב התביעה עבורה, נדחית.
יש להבדיל בין קבלה לייצוג. עצם קבלת כתב התביעה איננה מצביעה בהכרח על כך שהמקבל אמור גם לייצג את הנתבעת אולם אם ב"כ מייצג את המבקשת בהליך אחר, יכול משרדו לשמש ככתובת לקבלת כתבי בי-דין עבור מרשתו.
ראה ע.א. 23/83 ריטה יוחימק ואח' נ' תרז קדם ואח' פדי לח (4) 309.
"
ל
גבי עורך דין, אין התקנה דורשת שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי בי-דין". די שהוא פועל אותה עת כעורך דין של הנמען, כדי שיראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי בי-דין בשמו".
כאמור בתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן "התקנות")
"מורשה לקבל כתבי בי דין" ראה ספרו של כב' הנשיא א.גורן "התקנות - תקנות סדר הדין האזרחי". סיגא הוצאה לאור בע"מ - הערה 3 לתקנה הנ"ל.
"לגבי מורשה, דורשת תקנה זו, שיהא "מורשה לקבל כתבי בי-דין". אך אינה דורשת שהיא גם רשאי לייצג את מרשהו בבית המשפט וכשהמדובר בעורך דין, די בכך שהוא פועל באותה עת כעורך דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי בי דין בשמו אפילו לא הוסמך לכך על ידי הלקוח".
5. ההגיון בדבר, כי יש לבצע מסירה למי שנמצא בקשר עם הנתבע ואמור למסור לו את כתב התביעה. כפי שמסירה לאחד מבני משפחה המקבל את כתב התביעה, ראה תקנה 481 לתקנות מהווה מסירה כדין, כך גם מסירה לעורך דין אשר מייצג את הנתבע בהליך אחר, מהווה מסירה כדין. אשר על כן, הטענה כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק נדחית. למעלה מהצורך ביצוע מסירה בכתובתה רשומה של הנתבעת ברשם חברות הינה מסירה כדין. במקרה דנן בוצעה המסירה בכתובת הרשומה, לפיכך הבקשה תדון על פי שיקול הדעת של בית המשפט.
6. במסגרת שיקול הדעת בוחן בית המשפט שתי נקודות: האחת, מה סיבה שלא הוגש כתב הגנה והנקודה השניה החשובה מבין השתיים היא, מה הם סיכויי ההגנה. אם יש לנתבעת סיכויים להגנה, נוטה בית המשפט להעתר לבקשה ולבטל את פסק הדין.
ראה ספרו של כב' הנשיא א.גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 282-283.
ראה ע.א. 276/62 פרידמן נ' פרידמן . ההגנה שעל הנתבעת להראות איננה אמורה להיות איתנה אלא מספיקה הגנה אפשרית.
לענין מהות התביעה וטענות ההגנה:
7. המשיבה הגישה תביעה כספית כנגד המבקשת בסכום של 1,500,000 ש"ח . התביעה שהמבקשת הגישה כנגד המשיבה הינה בסך 900,000 ש"ח . הצדדים חתמו על הסכם לביצוע התחייבויות הדדיות והטענות המועלות בין הצדדים הינן כי הצד שכנגד הוא זה שלא עמד בהסכם והפר אותו. לטענת המשיבה, היה על המבקשת לבצע תשלומים ולא רק להעמיד כתבי אשראי דוקמנטרי שטוענת המבקשת.
טענות המבקשת היא כי המשיבה לא עמדה בלוח הזמנים כפי שנקבע בהסכם שבין הצדדים.
8. סעיף 36 לכתב התביעה נתבע תשלום עבור המשלוח האוירי של המקלדות בסכום של 318,217 ש"ח. לענין זה נשאלה המצהירה מטעם המבקשת ראה עמ' 11 לפרוטוקול:
"נכון שהתחייבתם לשלם או להשתתף בהובלה במלואה או במחצית.
ת. הסכמנו להשתמש (צ.ל. להשתתף) לא זוכרת באיזה חלק. בחלק מהתשלום החלטנו לקזז מנזקים שנגרמו לנו.
ש. האם נכון שהמע"מ שולם על ידי המשיבה.