בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
17382-06
18/01/2007
|
בפני השופט:
איתן אורנשטיין
|
| - נגד - |
התובע:
1. אליהו חברה לביטוח בעמ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
עו"ד עידו אמגור
|
הנתבע:
1. פפיא לי
2. פפיא יעל
3. פפיא דוד
עו"ד אבנר אמודאי
|
| החלטה |
1. המבקשים הגישו תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים בהתאם לאמור בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "
חוק הפיצויים").
ביום 29.6.2006 מינה בית המשפט מומחים רפואיים, על מנת שיחוו דעתם המקצועית בכל הנוגע לנכויותיה הרפואיות של מבקשת 1 כדלקמן:
בתחום העיניים עיניים והפלסטיקה מונה דר' נחום רוזן.
בתחום הנוירולוגי מונה דר' רפאל וייץ.
עתה מבקשות הנתבעות כי בית המשפט יאסור על המשיבים להגיש למומחים הרפואיים שמונו מסמכים רפואיים, המהווים חוות דעת, שאסורה להצגה בפני מומחה רפואי, כאמור בתקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986. (להלן: "
תקנות המומחים"). ואלו המסמכים:
א. מסמכים מטעם המוסד לביטוח לאומי - טפסי דיווח על ילד נכה - אבחון רפואי.
ב. מכתב מאת הפסיכולוגית פרידה ארניאס מיום 19.10.2004, המופנה לב"כ המשיבים, אשר מסכם את מהלך הטיפולים שניתנו על ידה, למשיבה 1.
ג. סיכום טיפול פסיכולוגי החתום על ידי הפסיכולוגיות אריאלה אבן ושושי פלמור, המהווה סיכום של 11 פגישות וטיפולים, בינן לבין משיבה 1.
2. המצאת מסמכים למומחה רפואי בתביעה לפי חוק הפיצויים הוסדר בתקנה 8 לתקנות המומחים שזו לשונה:
"8 (א). תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית."
בהתאם ללשון התקנה, סוגיו המסמכים שהמצאתם הותרה בשלושה סייגים:
א. עליהם להיות "בדבר הטיפול הרפואי", לרבות בדיקות לצורך הטיפול.
ב. עליהם להיות "נוגעים לעניין שבמחלוקת".
ג. נאסרה הגשת חוות דעת רפואית.
מטרתם של הסייגים בתקנות היא לאפשר למומחה רפואי להתרשם בעצמו ממצבו הנוכחי של התובע, תוך שהוא רשאי לעיין במסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי שניתן לתובע מיום התאונה, בעקבות הפגיעה. זאת להבדיל מפרשנות ומסקנות של רופא אחר, שאינם בגדר מידע ראשוני שכזה ואינם מכלי ראשון.מטרתו של הסייג היא לאפשר למומחה לגבש חוות דעת עצמאית ואובייקטיבית, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו לבדו.
כדי להחליט אם מסמך מותר להצגה למומחה, יש לבדוק האם מדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, ולצורך הטיפול בתובע. כמו כן, יש לבדוק האם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי והאם יש באבחנות ובהערכות שבו כדי לסייע למומחה באופן אובייקטיבי לגבש עמדתו או שמא יש במסמכים כדי לפגוע באי תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות דעתו. (ראה לעניין זה רע"א 2339/96
אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529).
3. המשיבים טוענים כי מסמכי המל"ל הינם מסמכי אבחון, המציגים תמונה עובדתית באשר למצבה הרפואי של משיבה 1, ואין מדובר בהערכות רפואיות או בקביעת אחוזי נכות, ומכאן שיש להתיר הגשתם.
לא אחת אסרה הפסיקה על הצגת חוות דעת רפואיות של המל"ל, ומבחינת המסמכים אותם ביקשו המשיבים להעביר למומחה, עולה כי המסמך המסומן כנספח א' 4 שכותרתו חוות דעת רפואית, הינו מסמך אסור להצגה למומחים.
שאר המסמכים הינם מסמכי אבחון, המסכמים עובדות ידועות, ואין בהם כדי להוות חוות דעת רפואית אסורה להגשה. תוכנם של המסמכים מגלה כי מדובר בדיווח על בדיקות אובייקטיביות, שאינן מהוות חוות דעת. עוד אציין כי מדובר במסמכים שנערכו על ידי המוסד לביטוח לאומי, שהינו גוף נייטראלי, שערך את המסמכים לצורך הטיפול במשיבה 1 ומכאן שמותרת הגשתם.