1. בפני התנגדות להתראת פשיטת רגל.
2. ביום 25/9/07 הוצאה נגד המשיב התראת פשיטת רגל על יסוד פסק דין חלוט שניתן ביום 24/5/04 בתמ"ש 28240/03 בראשון לציון (להלן: פסק הדין), המחייב את המשיב לשלם לאחיו המבקש סך של 207,000 ש"ח כערכם ביום הגשת התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, וכן שכר טירחת עו"ד. חובו של המשיב בתיק הוצאה לפועל מס' 6-04-07417-18 בלשכת ההוצל"פ בראשון לציון, עמד ביום 23/4/07 על 331,067 ש"ח.
3. ביום 5/11/07 הוגשה התנגדות המשיב להתראה. לטענתו, המבקש פעל בחוסר תום לב ובחוסר נקיון כפיים בהעלמת עובדות מבית המשפט, ואילו היה המבקש פונה לחייב ומודיע לו כי החל לשלם את חובות בתיק שנפתח נגדו, היה החייב ממשיך לשלם את הסכום שנפסק לו בחקירת יכולת. עוד טען החייב כי לא תצמח למבקש כל תועלת מהכרזתו של המשיב פושט רגל עקב המצב הכספי בו הוא נתון.
4. טענות הצדדים התבררו בדיון, בו טען המשיב, כי תוצאות ההליך בו ניתן פסק הדין הושפעו מהתנהגות חסרת תום לב של המבקש, אשר חזר בו מערעור שהגיש נגד צד שלישי, ואשר היה עשוי להשפיע על תוצאות ההליך שהתנהל ביניהם.
המבקש הסביר כי חזר בו מהערעור, לאחר שבית המשפט המחוזי בת"א הבהיר לו שסיכויי הערעור קלושים, והוא עלול להתחייב בהוצאות גבוהות.
באשר לטענות המשיב כי הוא חסר כל, התברר כי במועד בו ניתן פסק הדין, היו בבעלות המשיב זכויות במחציתה של דירת המגורים המשפחתית וברכב, זכויות אשר הועברו לאחרים זמן קצר לאחר מכן. לפיכך, נחקר המשיב בדיון על דירת המגורים שהיתה בבעלותו ובבעלות אשתו, ואשר המשיב העביר בה את זכויותיו לאשתו סמוך לאחר מתן פסק הדין, ללא תמורה, במסגרת הסכם גירושין, זאת לאחר שהדירה עוקלה על ידי המבקש.
המשיב טען כי אין קשר בין ההליך לגירושיו, וכי חיי הנישואין שלו היו גרועים 10 שנים לפני פסק הדין. משנשאל מדוע רכש בשנת 99' דירה חדשה ביחד עם אשתו, תוך נטילת משכנתא, עבר לגור באותה דירה בשנת 02', ואף התחייב לשלם את המשכנתא לאחר הגירושין, לאחר שהעביר את כל זכויותיו בדירה לאשתו, ומדוע הסכימה להקצות לו חדר באותה דירה, הסביר כי רצה להתקדם, לאחר שחמותו הציעה לו עזרה כספית, כי אשתו ריחמה עליו, וכי הסכים לשלם את המשכנתא, מאחר שאשתו ויתרה על מזונות בתם הקטינה.
דיון
5. דין הבקשה להדחות.
סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל מעניק את הזכות לנושה להגיש התראת פשיטת רגל, וכך קובע הסעיף:
"נושה שהשיג נגד חייב פסק דין חלוט לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין, זכאי לבקש להמציא לחייב בישראל, או ברשות בית המשפט בחוץ לארץ, התראת פשיטת רגל".
אחת ממטרות התראת פשיטת הרגל, הנה מתן הזדמנות אחרונה לחייב להסדיר את חובו בטרם פתיחת ההליך של פשיטת רגל על כל המשתמע מכך.
הימנעות החייב מלמלא אחר הדרישות שבהתראה, מהווה מעשה פשיטת רגל וזאת מכח סעיף 5(6) לפקודה הקובע:
"מעשה פשיטת רגל הוא לחייב, אם עשה או נעשתה לו אחת מאלה:
...
(6) לא מילא אחר הדרישות שבהתראת פשיטת רגל לפי פקודה זו תוך שבעה ימים לאחר שהומצאה לו בישראל, או תוך הזמן שנקבע לכך בצו בית המשפט שהתיר את ההמצאה אם הומצאה בחוץ לארץ, ולא הניח את דעת בית המשפט כי יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה פסק הדין...".
5129371
המבקש מבסס, כאמור, את ההתראה על פסק דין חלוט, שניתן לגופו של ענין, לאחר שמיעת ראיות, ולאחר שבית המשפט לענייני משפחה העדיף את גרסת המבקש על פני גרסת המשיב. המשיב בחר שלא לערער על פסק הדין, בטוענו לחסרון כיס. דא עקא, שטענותיו של המשיב כנגד פסק הדין, מקומן היה כאמור בערעור על פסק הדין ולא בהליך שבפניי. טענות הצדדים לגבי ההליכים הנוספים שהתנהלו בין הצדדים לצד שלישי אינם ממין העניין, ומכל מקום, הסבריו של המבקש לגבי שיקוליו לא נסתרו.
לעניין זה יפים הדברים שנקבעו בפש"ר (באר-שבע) 9029/99
בנק הפועלים בע"מ נ' בן ברוך, תק-מח 99(3), 7215: