החלטה בתיק בשא 157805/08

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביום 11.2.08, בהעדר הגנה.

2.         רקע עובדתי

ביום 27.2.2006 הגישה התובעת (להלן: "המשיבה") תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לה,  לטענתה, כאשר נפגעה בתאונת דרכים מיום 6.7.2000, בהיותה נוסעת באוטובוס   שהתהפך. התביעה הוגשה נגד המבקשת, שהינה הנתבעת 1, אשר ביטחה את האוטובוס בו נסעה המשיבה בעת התאונה, וכן נגד קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אבנר אגידו לביטוח נפגעי רכב ונגד נהג האוטובוס.

משלא הוגש על ידי המבקשת כתב הגנה במועד ואף לא הוגשה בקשה כלשהי להארכת המועד להגשת כתב הגנה, והואיל והמשיבה קיבלה התראה מבית המשפט למחיקת התביעה מפאת חוסר מעש כבר ביום 18.6.2006, הגישה המשיבה, ביום 17.10.2006, בקשה במעמד צד אחד למינוי מומחים ולמתן פסק דין כנגד המבקשת ביחד עם הנתבעים 2 ו-3.

בשלב כלשהו הודיעה קרנית למשיבה כי המבקשת נטלה על עצמה האחריות.

ד"ר טנצמן, אשר מונה כמומחה בתחום האורטופדי, קבע בחוות דעתו מיום 7.9.2000 כי למשיבה 20% נכות כתוצאה מן הפגיעה בתאונה.

ביום 4.11.2007 הוגשה על ידי המשיבה בקשה חוזרת למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקשת, לאחר שלטענתה כתב התביעה נמסר למבקשת בפעם השלישית ביום 19.7.2006, ועד למועד הגשת הבקשה לא הוגש כתב הגנה מטעם המבקשת. לבקשתה צורף תצהיר לאימות פרטי התביעה וחישוב הנזק.

ביום 11.2.2008 נחתמה על ידי פסיקתא המחייבת את המבקשת לשלם לתובעת סך של 608,152 ש"ח בצרוף שכר טרחת עו"ד, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, על יסוד חוות הדעת ותצהיר המשיבה.

ביום 17.3.2008 הגישה המבקשת את בקשתה דנן לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ולמתן ארכה להגשת כתב הגנה מטעמה.

3.         טענות הצדדים

המבקשת טוענת בבקשתה כי אי הגשת כתב הגנה במועד נבע מתקלה טכנית שארעה במשרדה ואשר גרמה לשיהוי בטיפול בתיק. המבקשת מסבירה כי מדובר בתאונה רבת נפגעים, בגינה הוגשו פניות רבות לחברת הביטוח. עורך דין שהתביעה היתה בטיפולו, סיים את עבודתו אצל המבקשת בחודש ינואר 2007, והטיפול בתביעות ובדרישות הרבות  שהגיעו לחברת הביטוח בגין התאונה דנן הועבר לעובדים אחרים במחלקה, ובשל העומס הרב שבמשרדי המבקשת, הטיפול בתיק זה "נפל בין הכסאות".

בנסיבות אלו טוענת המבקשת כי מדובר בטעות אנוש או תקלה ולא חלילה בזלזול בבית המשפט, על כן יש לבטל את פסק הדין וליתן לה את יומה בבית המשפט מטעמי צדק והפעלת שיקול דעת.

באשר לסיכויי הגנתה, טוענת המבקשת כי סיכויים אלו טובים שכן הסכום שנפסק למשיבה עולה לאין שיעור על גובה הנזק האמיתי שנגרם לה.

עוד טוענת המבקשת כי בהתאם להלכה הפסוקה היה על המשיבה לפעול להקטנת ניזקה, וכחלק מחובה זו היה עליה לפנות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") ולמצות זכויותיה שם ע"י הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות, היות והתאונה הוכרה כתאונת עבודה.

על כן טוענת המבקשת כי יש להפחית מהפיצוי שנפסק למשיבה את התקבולים שהיתה המשיבה זכאית לקבל אילו היתה פונה למל"ל בתביעת נכות. המבקשת צרפה לבקשתה חוות דעת אקטוארית לפיה שווי תקבולי המל"ל עומד על 124,457 ש"ח.

כן, לטענת המבקשת, יש לנכות מהפיצוי שנפסק למשיבה את דמי הפגיעה שקבלה בגין התאונה בסך 13,307 ש"ח.

באשר לקביעת שיעור נכותה של המשיבה, טוענת המבקשת כי הנכות שנקבעה ע"י המומחה אינה קשורה לתאונה נשוא כתב התביעה ואילו היה בפני המומחה מלוא התיעוד הנוגע לעברה הרפואי של המשיבה, יתכן והיה בכך בכדי לשנות את מסקנות חוות הדעת.

לחלופין, טוענת המבקשת כי נכותה של המשיבה אינה משפיעה על תפקודה שכן מתלושי השכר אשר צרפה עולה כי אפילו השביחה את שכרה הריאלי מאז התאונה ועד היום.

באשר לראש הנזק המפצה בגין עזרת צד שלישי, טוענת המבקשת כי המשיבה לא הוכיחה את ראש הנזק כנדרש ולא צרפה כל אסמכתא להוצאות שלטענתה הוציאה בגין עזרת צד שלישי.