החלטה בתיק בשא 1512/05

1.         המבקשת עותרת לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבה לעשות שימוש בסימן המסחר או בשם "אירית" או "IRIT" או בשם דומה הכולל השם אירית.

2.         המבקשת הינה חברה שנוסדה בשנת 2001 ועוסקת בעיצוב, יצור ושיווק של בגדי נשים. בחנויות המנוהלות על ידה, וכן מוכרת את מוצריה לחנויות אופנה נוספות ברחבי הארץ, תחת השם המסחרי המותג "אירית". משנת 2003 המבקשת הינה בעלים של סימן מסחרי רשום "א י ר י ת" סימון בע"מ. בין השאר משווקת המבקשת את מוצריה לחנות בגדי אופנה בשם "switch" בקניון בשכונת פסגת זאב בירושלים (להלן - הקניון).

המשיבה הינה בחורה צעירה, בת 23, אשר במשך מספר שנים עבדה בחנויות בגדים, ובחודש אפריל השנה החליטה לפתוח באותו קניון חנות בגדים שתישא את שמה כדלקמן: "R IT men & women _אירית I".

רקע עובדתי

3.         המבקשת עוסקת בעיצוב פריטי לבוש לנשים ועושה שימוש במותג א י ר י ת מאז שנת 2001. בשנת 2003 נרשם כאמור שם מסחרי בשם המבקשת. היקף המכירות של המבקשת הינו כ-10 מליון ש"ח בשנה. המבקשת השקיעה בשנים 2004-2005 כ- 1.9 מליון ש"ח בפרסום ושיווק. למבקשת מספר חנויות בשליטתה והיא מוכרת תוצרתה לשלושה ספקים, המספקים את מוצריה לחנויות שונות בארץ שאינן נושאות השם "אירית" (עמ' 7 לפרוטוקול).

4.         המבקשת מוכרת מוצריה גם לחנות אופנה בשם SWITCH, השייכת לעינב בן משה. בחנות זו נמכרים מוצרי אופנה שונים וגם מוצריה של המבקשת (עמ' 5-6 לפרוטוקול).

5.         המשיבה עבדה במכירות בחנויות אופנה, ובשנת 2005 החליטה להגשים את שאיפתה ולפתוח חנות אופנה שתישא את שמה הפרטי. המשיבה שכרה ביום 1.4.2005 חנות בקניון והחלה בשיפוצה, במהלך השיפוצים התוודעה לגב' בן משה וכן לרועי שהם הבעלים של חנות SWITCH שהגיבו בחומרה על פתיחת חנות על ידי המשיבה בעיקר בשל העובדה כי בשם החנות יהיה גם השם אירית. בשלב זה, ולצורך הדיון בבקשה זו, מקובלת עלי תשובתה של המשיבה, כי בעת ששכרה את החנות לא היתה מודעת כי בחנות SWITCH נמכרת אופנת אירית וכי לא היתה מודעת כי "א י ר י ת סימון בע"מ" הוא שם מסחרי מוגן או מותג. מודעתה לכך באה לאחר ששכרה החנות, במהלך השיפוצים, עקב שיחה והתראות שקיבלה כאמור מהגב' עינב בן משה ורועי.

6.         המשיבה מוכרת בחנותה בגדים הן לנשים והן לגברים של מותגים שונים, כגון: קסטרו, גריפ, רדזד ועוד.

7.         אציין כי מדובר בהליך ביניים בו נקבעת תשתית ראייתית לכאורית (תקנה 362(א) לתקנות סדר דין אזרחי), ולפיכך כל קביעה עובדתית בהליך זה אינה אלא במסגרת ראיות לכאורה בלבד.

טענות המבקשת

8.         לטענת המבקשת, היא עושה שימוש בסימן המסחר והמותג א י ר י ת מאז 2001, השקיעה בו עמל רב וכספים רבים, צברה מוניטין וקידמה מכירותיה בשם זה. עינב בן משה הרוכשת את מוצריה ומוכרת אותם בקניון, הודיעה כי לא תוכל להמשיך ולרכוש את מוצרי המבקשת אם בגדים ימכרו בחנות סמוכה הנושאת השם אירית. המבקשת טוענת, כי המשיבה מפרה את זכויות המבקשת בסימן המסחר והשימוש בשם אירית מהווה גם גניבת עין, ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון המוניטין של המבקשת, תוך הטעיית הלקוחות, כאילו מדובר בחנות המוכרת את מוצרי המבקשת. כל אלה גורמים למבקשת נזקים בלתי הפיכים הן בכסף והן בפגיעה במוניטין שנצבר בעבודת שנים והשקעות כספיות ניכרות.

טענות המשיבה

9.         לטענת המשיבה, הסימן המסחרי הרשום הינו "א י ר י ת סימון בע"מ" (ולא "אירית" לבד) ובו המשיבה אינה עושה שימוש. "אירית" הוא שם גנרי הזוכה להגנה רק במקרים חריגים, שכן אין להפקיע מהציבור שם פרטי נפוץ כמו אירית ולסכל אפשרות שכל בחורה בשם אירית תעשה בו שימוש. עוד טוענת המשיבה, כי חנות האופנה שפתחה נושאת שם "R IT men & women _אירית I" השונה משמעותית מהשם של המבקשת: הכיתוב הינו באנגלית ולא בעברית; יש תוספת לשם אירית; בחירת השם נעשתה בתום לב; אין חשש להטעיית הציבור שכן המבקשת מעצבת בגדים מיוחדים ללקוחות מיוחדים ואילו המשיבה מוכרת בגדים שנקנו מספקים עם שמות היצרן והמותג. לפיכך, השם שונה במראה ובצליל, יש שוני בסוג הסחורות והלקוחות ובנוסף בחינת כל נסיבות הענין, מלמדים שאין חשש להטעיית הציבור. באשר לטענה על "גניבת עין" טוענת המשיבה להגנה על פי הוראת סעיף 1 לחוק העוולות המסחריות, תשנ"ט-1999, כי שימוש של עוסק בשמו בתום לב לא יחשב גניבת עין.

סימן מסחר

10.       בהפרת סימן מסחר בודקים את ה"סימנים" עצמם והאם קיים דמיון מטעה בין סימן מסחר רשום לבין הסימן המפר. לעומת זאת, בעוולת גניבת עין בוחנים את המוצר בשלמותו, והאם מעשי המשיבה מטעים או מבלבלים נוכח המוניטין שצברו המבקשת או מוצריה, באופן שלקוח רגיל עלול לטעות כי הוא רוכש את המוצר המקורי.

סעיף 46(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] מורה: " רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן...". סעיף 1 לפקודה קובע, כי הפרה הינה שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך לענין טובין שלגביהם נרשם סימן המסחר.

בענייננו הטובין לגביהם נרשם הסימן הם "בגדים ומוצרי הנעלה". עם זאת, מתן מונופול רחב מדי או הגנה נרחבת מדי לבעל סימן מסחר עלולים לפגוע בציבור, שכן בכך נשללת מהציבור האפשרות לעשות שימוש במילים ובשמות כלליים ונפוצים, לפיכך סעיף 47 לפקודה מגן על "שימוש אמת" בסימן ומורה: " רישום לפי פקודה זו לא ימנע מאדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו או בשמו הגיאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או בהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותן של טובין שלו".

11.       לאור כללים אלה, השאלות בנוגע לסימן המסחר בעניננו:

א.         האם שימוש בשם "אירית" מהווה הפרה של סימן המסחר והאם שימוש זה שהינו חלק בלבד מסימן המסחר הרשום מהווה הפרה.

ב.         האם עומדת למשיבה הגנת סעיף 47 לפקודה של "שימוש אמת" בשמה "אירית".

12.       המבחנים לקביעה האם סימן מסוים מפר את סימן המסחר הרשום הם מראה הסימן, צליל ההיגוי, סוג הסחורה, חוג הלקוחות ושאר נסיבות הענין (ראה ספרו של עמיר פרידמן, סימני מסחר, עמ' 348).