בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
12979-05,1747-05
11/07/2005
|
בפני השופט:
יהודה זפט - סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
מרוול קוסמטיקה בע"מ
עו"ד ראובן בילט
|
הנתבע:
פנינה רוזנבלום בע"מ
עו"ד תמיר גליק
עו"ד וטל ליבליך
|
| החלטה |
רקע
המבקשת משווקת מוצרי בשמים ובבעלותה סימן מסחר רשום מס' 162716 "MARVELL" (להלן: "סימן המסחר").
בסמוך לאפריל השנה גילתה המבקשת שהמשיבה מתעתדת לשווק בשמים ומי טואלט בשם "MARVEILLA". ביום 1.4.05 פנתה המבקשת אל המשיבה והתריעה בפניה ששיווק בשמים ומי טואלט תחת השם האמור מפר את סימן המסחר שבבעלותה ומהווה גניבת עין. לפיכך, נדרשה המשיבה להודיע למבקשת כי היא תמנע מלשווק בשמים ומי טואלט בשם "MARVILLA".
ביום 12.4.05 השיבה המשיבה למבקשת שהיא מייבאת בשמים בשם "JOHAN.B MERVEILLE", כי השם המסחרי האמור נרשם כדין והוא שייך לחברה צרפתית ידועה בשם Geparlys וכי היא דוחה את דרישות המשיבה.
ביום 18.4.05 ביקשה המבקשת מהמשיבה להעביר לה צילום מתעודת הרישום של סימן המסחר " JOHAN.B MERVEILLE". בקשה זו לא נענתה.
ביום 2.6.05 רכש סוכן מכירות של המבקשת בושם בשם "MERVEILLE" המשווק על ידי המשיבה.
בת.א 1747/05 תבעה המבקשת צו מניעה קבוע, מתן חשבונות ופיצוי כספי.
בבקשה שלפני עותרת המבקשת לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבה למכור, לשווק ולהפיץ את הבשמים ומי טואלט תחת השם "MERVILLE".
דיון
א. המבקשת מבססת את תביעתה על עילות של הפרת סימן מסחר רשום, גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט.
הפרת סימן מסחר
ב. לטענת המבקשת, המשיבה משווקת בושם הנושא בחזיתו סימן מסחר "MERVILLE" הדומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר.
לטענת המשיבה, "MARVELL" היא מילה השגורה בשפה ומשמעותה "נפלא", לפיכך, אין להעניק למבקשת מונופולין בסימן "MARVELL" ויש לבטל את רישום סימן המסחר.
עוד טוענת המשיבה, כי אין ברישום סימן המסחר כדי לשלול מהמשיבה את הזכות לעשות שימוש בסימן דומה, לנוכח הוראות סעיף 30 (א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972.
המבקשת צירפה לבקשתה תעודת רישום של סימן המסחר. לפיכך, נקודת המוצא בבקשה שלפני היא שסימן המסחר הרשום תקף, ראה סעיף 64 לפקודת סימני מסחר. ככל שיש למשיבה טענות לעניין רישום סימן המסחר עליה לנקוט בהליכים מתאימים הקבועים בפקודת סימני מסחר.
מהשוואה בין סימן המסחר לסימן שבו עושה שימוש המשיבה נמצא דמיון רב המגיע עד כדי חשש הטעיה, בין סימן המסחר לסימן בו עושה המשיבה שימוש. אומנם בסימן של המשיבה נכללות האותיות "E" ו - "I" שאינן מצויות בסימן המסחר, "MARVELL" ואף נוספה האות "E" בסוף הסימן של המשיבה. אלא, ששינויים אלה נבלעים ברושם הדומה שיוצרות שאר האותיות הזהות שבשני הסימנים. לכך, יש להוסיף, שהצליל של שני הסימנים זהה.
מסקנתי היא שהסימן "MERVEILLE" בו עושה שימוש המשיבה, דומה עד כדי חשש הטעיה לסימן המסחר "MARVELL" ולכאורה בשימוש שעושה בו המשיבה היא מפרה את סימן המסחר.
לאור מסקנה זו איני רואה צורך לדון בסיכויי המבקשת לזכות בתביעתה על פי העילה של גניבת עין.
ג. לטענת המשיבה, המבקשת ידעה כבר ביום 1.4.05 על כוונת המשיבה לייבא ולשווק את הבוקשם הנטען להיות מפר את סימן המסחר, והשתהתה כאשר הגישה את בקשתה לסעד זמני רק ביום 7.6.05. בכך יש כדי ללמד שאין כל דחיפות בסעד הזמני המבוקש.
עוד טוענת המבקשת, כי לאחר שמצאה שהמבקשת לא נקטה בהליכים משפטיים מיד ובסמוך לאחר שהמשיבה דחתה את דרישתה שלא לשווק את הבושם "MERVEILLE", סברה כי זו ויתרה על טענותיה, וייבאה את הבושם לארץ ואף כרתה הסכמי הפצה עם רשתות שיווק. בכך הורע מצבה של המשיבה בשל השתהות המבקשת.
על כך משיבה המבקשת כי אמנם בסמוך לאפריל ידעה על כוונת המשיבה לייבא את הבושם המפר, אולם רק ביום 2.6.05 גילתה שהמשיבה אכן משווקת את הבושם המפר. לפיכך, אין כל השתהות בהגשת הבקשה לסעד זמני.
מקובלת עליי טענת המבקשת, לפיה אין שיהוי בהגשת הבקשה לסעד זמני. המשיבה מודה שהחלה למכור את המוצר שלה רק במאי שנה זו (סעיף 7 לתצהיר של פנינה רוזנבלום המצהירה מטעם המשיבה). בנסיבות אלה, אני מקבל את גרסת המשיבה , לפיה גילתה שהמשיבה משווקת את המוצר שלה רק ביום 2.6.05 בעת שסוכן מכירות שלה רכש את המוצר בכל בו יהודה בחדרה.