החלטה בתיק בשא 12329/05

1.         ביום 17.7.05 הגישה המבקשת תביעה לסעד הצהרתי להסרת קיפוח, על פי סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. בתובענה פירטה המבקשת טענות שונות כנגד פעולות שנעשו על ידי המשיב בחברת "קרטינג הרצליה 2003 בע"מ ובחברת "אלפא קרטינג 2003 בע"מ" (להלן: "החברות"). מדובר בחברות אשר בעלי מניותיהן היו המבקשת והמשיב.

2.         בד בבד עם הגשת התביעה הגישה המבקשת עתירה למתן סעדים זמניים למיניהם (בש"א 10319/05). לאחר שניתנו צווים ארעים נקבע הדיון בבקשה לסעדים זמניים ליום 25.7.05.

3.         במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין לסיום כל המחלוקות שביניהם בתיק העיקרי. עיקרו של הסכם הפשרה היה קביעת מנגנון התמחרות להעברת כל הזכויות בחברת לאחד משני בעלי הדין. במסגרת הסכם הפשרה נקבע כי תערך התמחרות, על פי המנגנון שנקבע, ובסופו של דבר ירכוש הזוכה את כל זכויותיו של הצד האחר תמורת המחיר שיסוכם. כן נקבעו הוראות שונות ביחס לנכסים, הזכויות והחובות של החברות.

4.         סעיף 4 להסכם קובע:

            " הזכויות בחברה וניהול החברה יועברו לצד המשלם במועד ביצוע התשלום לידי בא כוחו של הצד האחר.

במידה ומי מהצדדים חתם על ערבויות והתחייבויות בשמה של החברה לבנקים או לגורמים האחרים ידאג הצד הרוכש תוך 5 ימים להמציא אישור על ביטול הערבויות ולשפות את הצד המוכר בגין כל תשלום שיחוייב, אם יחוייב, בגין ערבויות אלה.

אי ביצוע האמור בסעיף זה, מהווה הפרה המזכה בפיצוי המוסכם, המצויין בסעיף 2 לעיל".

בסעיף 2 להסכם נאמר:

" המחיר המוסכם עבור הזכויות ישולם תוך 10 ימים מיום אישור המכירה במזומן לצד האחר שאחרת הצד שלא עומד בתשלום ישלם לצד הנפגע פיצוי בסך של 50,000 דולר כפיצוי מוסכם מראש, ללא צורך בהוכחת נזק.... ".

5.         בהתאם למנגנון שנקבע סוכם כי המבקשת תרכוש את זכויותיו של המשיב תמורת סך של 280,000 ש"ח (להלן: "התמורה"). התמורה הועברה והופקדה על פי ההסכם בידיו של ב"כ המשיב ביום 7.8.05. מניותיו של המשיב בחברות הועברו למבקשת ואלו נרשמו על שמה ברשם החברות ביום 10.8.05. אישור הבנק על ביטול הערבויות ניתן, על פי הנטען בבקשה, רק ביום 19.8.05 וביום 22.8.05 נשלחה הודעה מפורשת בעניין זה לב"כ המשיב.

6.         בשים לב לעובדות הנ"ל טען המשיב כי המבקשת הפרה את התחייבויותיה להמציא את האישור על ביטול הערבויות לבנקים תוך 5 ימים ממועד העברת הזכויות. לפיכך דרש המשיב מהמבקשת לשלוח לו את סכום הפיצויים המוסכמים, בסך של 50,000 $ כאמור בסעיף 2 להסכם הפשרה.

7.         משסרבה המבקשת לשלם למשיב את הפיצוי פנה המשיב ללשכת ההוצאה לפועל והגיש לביצוע את פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה (תיק הוצל"פ 02-28921-05-5). במסגרת זו מבקש המשיב לאכוף על המבקשת לשלם את סכום הפיצוי המוסכם.

8.         בבקשה שבפניי עותרת המבקשת להורות למשיב להמנע מנקיטת הליכי ההוצאה לפועל כנגדה.

9.         למעשה הצדדים חלוקים בשתי שאלות; האחת, האם הופר הסכם הפשרה על ידי המבקשת; השניה, מהם ההליכים המשפטיים הנכונים שהיה על המשיב לנקוט מחד, ועל המבקשת מאידך.

10.        באשר לשאלה הראשונה סבורה המבקשת כי לא הפרה את ההסכם. לשיטתה יש למנות את המועדים כדלקמן: 10 ימים נקבעו כזמן להגשת הצעה, 3 ימים זמן לתגובה, 10 ימים לאחר מכן היה אמור התשלום להשתלם, ו-5 ימים לאחר התשלום היה על הזוכה להמציא את אישור הבנק. סה"כ מדובר ב-28 ימים. הואיל וההסכם נכרת ביום 25.7.05, הרי שהמועד שבו נמסר אישור הבנק (לכל המאוחר 22.8.05) הינו במסגרת התקופה שנקבעה.

            לטענתה אין בעובדה שהתשלומים הוקדמו כדי לשנות את המועד להשגת אישור הבנק.

            מנגד טוען המשיב כי יש למנות את מועד חמשת הימים הקבוע בסעיף 4 להסכם ממועד התשלום והעברת הזכויות בחברה. לטענת המשיב התשלום בוצע ביום 7.8.05 ולכן מניין הימים להמצאת אישור הבנק החל באותו יום.

11.        אוסיף עוד כי למבקשת הסברים לסיבת העיכוב אשר לטענתה אינם נעוצים בה כלל ועיקר אלא במשיב עצמו ובבנק. המבקשת מעלה גם טענות על הפרות מצדו של המשיב ובמיוחד עיכוב בהעברת הנכסים שהיה עליו להשיב לחברה.

12.        כפי שניתן לראות הכרעה בשאלת ההפרה מחייבת קביעת עובדתית וכן הכרעה משפטית שעיקרה פרשנות ההסכם.