הנתבעת מבקשת להורות על
זימון אחד עשר עדים לדיוני ההוכחות בתיק זה.
לטענת הנתבעת, פניותיה לגורמים אלה לא נענו כלל, וחלף זאת התקבל אצלה מכתב מאת ב"כ התובעת, במסגרתו הודיע כי חלק מאותם אנשים אותם מבקשת הנתבעת להעיד, צפויים במידה גבוהה של וודאות לשמש כעדים מטעמה, אך טרם התקבלה החלטה סופית בדבר זהותם. בנוסף, הודיע ב"כ התובעת כי ככל שלאחר שיוגשו תצהירי התשובה תבקש הנתבעת לזמן לעדות גורם מסויים שלא ייתן תצהיר מטעם הנתבעת או יזומן לעדות מטעמה, הרי שהנתבעת תוכל לבקש את זימונו, והתובעת לא תתנגד לכך. הנתבעת טוענת, כי בפועל, לא הוגשו כל תצהיריהם של הגורמים שהעדתם מבוקשת מצד הנתבעת, ומכאן הבקשה הנוכחית.
התובעת וצדדי ג' טוענים בתגובתם, כטענה מקדמית, כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהוגשה באיחור, שכן על פי ההחלטה מיום 30/11/06 יש להגיש בקשה לזימון עדים יחד עם תצהירי עדות ראשית, בעוד שהנתבעת הגישה את בקשתה באיחור של כעשרה חודשים. מבחינה טכנית, התובעת וצדדי ג' צודקים בטענה זו, אלא שאיני רואה לנכון למנוע את העדתם של העדים המבוקשים, רק מטעמים פורמליים.
נחיצותם של העדים המבוקשים, אמורה להיבחן על רקע הטענה שביסוד התביעה, לפיה הנתבעת העבירה לחברת Swiss Re Life & Health Limited הצעה לביטוח משנה עבור המנוח (מר שלום שטיינברג ז"ל), לצורך הבטחת השקעת המשקיעים בתובעת במקרה שהמנוח ילך לעולמו. בכתב התביעה, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום הכספים על פי הפוליסה.
(א) זימונם של המשקיעים בתובעת- הנתבעת טוענת, כי עובר למועד חיתום הפוליסה נשוא התביעה, הוצג בפני הנתבעת מצג בדבר ביצוע השקעות בתובעת, בסכום של 2,000,000$, עובר למועד החיתום. לטענת הנתבעת, אלה היו מצגי שווא, שלא תאמו את המציאות האמיתית אודות מצבה של התובעת, והנתבעת הוטעתה למעשה לגבי מצבה הכלכלי של התובעת, פעילותה ואופי ההשקעות בה. לטענתה, לא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם כל המשקיעים בתובעת, ולפיכך קיימת חשיבות להעדתם של המשקיעים המאוזכרים בסעיפים 1.1-1.5 לבקשה (מר שלמה פרלמן, מר זאב ינקוביץ', מר אוריאל זלזניק, מר חיים שלום קרישבסקי והרב ברוך הגר). עיינתי בתיק בית המשפט ונוכחתי כי אכן לא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם נתבעים אלה. בתגובתה, טוענת התובעת כי אין לה התנגדות לזימונו של מר שלמה פרלמן, אך היא מתנגדת לזימונם של ארבעת המשקיעים האחרים. לשיטתה, עדותם של ארבעת המשקיעים האחרים אינה רלוונטית, שכן השקעותיהם בוצעו זמן רב לאחר חיתום הפוליסה (ביום 26/3/02, לכל המאוחר), וממילא לא ניתן להציגן כהשקעות שבוצעו עובר למועד החיתום. מטעם זה, טוענת התובעת כי היא לא ראתה לנכון להגיש תצהירי עדות מטעם משקיעים אלה, ולכן גם אין רלוונטיות, לשיטתה, להעדתם. בתשובה לתגובה, לא מצאתי התייחסות עניינית מצד הנתבעת למשמעותם של תאריכי ההשקעה לעומת תאריכי החיתום, ולכן הנחתי היא, שכפי שטוענת התובעת, ההשקעות בוצעו לאחר חיתום הפוליסה. מכל מקום, עיינתי בתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעם התובעת ונערכו על ידי משקיעים מסויימים, ונוכחתי כי חלק מאותם משקיעים השקיעו בתובעת לאחר המועד שנטען מצידה כמועד חיתום הפוליסה. כך לדוגמה, טען מר שלום יוסף גלבר, כי הוא חתם על הסכם ההשקעה ביום 8/7/02 (לאחר מועד החיתום הנטען), מר מרדכי אורנשטיין טען כי הוא חתם על הסכם ההשקעה בחודש יולי שנת 2002 ומר יהודה מרק טען כי העביר כספים לטובת התובעת ביום 1/2/02 (סמוך למועד החיתום). לאור זאת, לא ברור מדוע סבורה התובעת כי יש להגביל את מתן העדות מצד הנתבעת לגורמים שהשקיעו בתובעת לפני מועד החיתום. מאחר שלא ניתן לשלול את רלוונטיות עדויותיהם של גורמים אלה, מתקבלת הבקשה להעדת חמשת המשקיעים, תוך שהמשקל שיש לייחס לעדותם, יידון בשלב עתידי של ההליך.
(ב) זימונם של מר רבינוביץ' ומר פרלמן- הנתבעת טוענת, כי בתצהיר הגילוי גולו מסמכים הקשורים לתביעה כספית שהגיש מר פרלמן כנגד עיזבון המנוח בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים במסגרת ת"א 4939/04 בגין חוב כספי מסויים. הנתבעת טוענת, כי העדתם של מר רבינוביץ' ומר פרלמן וחקירתם בנוגע לנסיבות הגשתה של התביעה האמורה, עשויה לשפוך אור על השאלה, האם אכן בוצעו ההשקעות בתובעת, כפי שהוצג בפני הנתבעת עובר לתהליך החיתום, ולכן מבקשת הנתבעת להורות על העדתם, וכן להורות למר פרלמן להביא עימו את כל המסמכים הקשורים לתביעתו. לחלופין, מבקשת הנתבעת לזמן את פקיד בית משפט השלום בירושלים בו מתנהלת תביעת פרלמן, ולהורות לו להביא עימו את תיק בית המשפט בתביעה האמורה. כפי שטוענת התובעת בתגובתה, לא ברור מהי הרלוונטיות של עדויות שני גורמים אלה ולא ברור כיצד הן עשויות להבהיר את סוגיית ההשקעות שניצבת ביסוד ההליך הנוכחי. מכל מקום, כאמור, התובעת הביעה את הסכמתה להעדת מר פרלמן כמשקיע, כך שממילא, היא אינה עתידה להיפגע ממתן התייחסותו לתביעה המקבילה, ולכן אני מאפשר גם את העדתו בעניין זה. לעומת זאת, לא מצאתי כל הסבר ענייני לצורך בהעדתו של מר רבינוביץ' (או למעורבותו במסכת העובדתית נשוא ההליך), והתשובה לתגובה אינה מבהירה את פני הדברים, ולכן איני רואה לנכון להורות על זימונו לעדות.
(ג) זימונו של מר דב קצנלבוגן- הנתבעת טוענת, כי המסמכים והעדויות המצויים ברשותה מעידים על כך שמר קצנלבוגן היה מעורב ונטל חלק בהתנהלות התובעת ומצוי ברשותו מידע שיש בו בכדי לסייע לנתבעת לבסס את הגנתה. אני מסכים עם התובעת בכך שלא הובהר, גם לא במסגרת התשובה לתגובה, אופן מעורבותו של מר קצנלבוגן במסכת העובדתית הנטענת, ובהתאם לכך, אין הצדקה להורות על זימונו לעדות.
(ד) זימון רואי החשבון של התובעת- הנתבעת טוענת, כי במסגרת הליכי הגילוי היא עיינה בדוחו"ת הכספיים ובמסמכי הנהלת החשבונות של התובעת, ונוכחה כי התובעת תיפקדה כגורם דרכו הועברו כספים למנוח ולחברות הקשורות אליו, וכי לא בוצעו השקעות בתובעת, וזאת בניגוד למצג שהוצג בפני הנתבעת עובר לעריכת הפוליסה. לטענת הנתבעת, בחינת המסמכים של רואי החשבון של התובעת תספק לנתבעת תמונה מלאה לגבי הבסיס להכנת הדוחו"ת הכספיים של התובעת, לרבות נאותות הסכומים המוצגים בדוחו"ת הכספיים ואופן סיווגם, כך שתינתן לה האפשרות לבסס את הגנתה בהתאם לכך. הנתבעת מציינת, כי ביום 8/1/08 היא פנתה למשרד רוה"ח ססובר ושות' בבקשה לגבות את עדותם, אך פנייתה לא נענתה. התובעת מתנגדת לזימון רואי החשבון שלה לעדות, בין היתר, בטענה שמדובר בניסיון פסול לעקיפת ההליכים המקדמיים המקיפים שהתנהלו בהליך, וכן בטענה שמסמכים אלה מוגדרים באופן כוללני וסתמי, ולא ברור מהו היחס בין המסמכים החשבונאיים המבוקשים כעת לבין המסמכים שנמסרו לנתבעת במסגרת ההליכים המקדמיים. בתשובתה לתגובה, טוענת הנתבעת, כי במסגרת הליך הגילוי, היא ביקשה לקבל לידיה את מסמכי הנהלת החשבונות של התובעת ושל חברת "תורת חיים", אך לבסוף, טענו התובעת וצד ג' כי אין ברשותן מסמכים מעבר לאלו שנמסרו לנתבעת (ביניהם, לטענת הנתבעת, לא נכללו המסמכים המבוקשים). לטענת הנתבעת, הדרך היחידה הניצבת בפניה לשם קבלת המסמכים היא זימונם לעדות של רואי החשבון עצמם. לכאורה, הצהרת התובעת בדבר אי קיומם של מסמכים נוספים, שניתנה במסגרת הליך הגילוי, מייתרת במידת מה כל ניסיון נוסף לדלות פרטים אודות מסמכים חשבונאיים אלה או לגבי מצבה החשבונאי של התובעת. עם זאת, מאחר שהסוגייה העיקרית השנויה במחלוקת היא ההשקעות בתובעת, הרי שקיימת חשיבות של ממש לכל נתון חשבונאי שקשור לכך, והעדת רואי החשבון של התובעת, על פי תקנה 178(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, עשויה לתרום לבירור העניין. לפיכך, מתקבל רכיב זה של הבקשה. עם זאת, לא אוזכר שמו של רואה חשבון מסויים שהעדתו מבוקשת, ולכן אני מאפשר לתובעת "לבחור" את מי מבין רואי החשבון המטפלים בענייניה היא בוחרת להעיד (ככל הנראה מדובר במשרד רוה"ח ססובר ושות'). רואה החשבון שייבחר להעיד מתבקש להביא עימו את הדוחו"ת החשבונאיים הרלוונטיים.
(ה) זימון רואה החשבון של חברת "תורת חיים"- הנתבעת טוענת, כי התובעת היוותה גורם להעברת הכספים על ידי אותם משקיעים למנוח ולחברת תורת חיים, ולמעשה לא בוצעו בה השקעות, וזאת בניגוד למצג שהוצג בפניה עובר לחיתום על הפוליסה. לטענתה, בחינת הדוחו"ת הכספיים של חברת תורת חיים תאפשר לה לקבל תמונה מלאה וברורה בנוגע לקשרים בין התובעת לבין חברת תורת חיים, ולעמת את הרישומים הקשורים לכך כנגד הרישומים בדוחו"ת הכספיים של התובעת. הנתבעת טוענת, כי היא פנתה לב"כ צד ג' 1 (עיזבון המנוח) בבקשה לקבל את הדוחו"ת הכספיים, אך הוא השיב כי הדוחו"ת הכספיים אינם מצויים ברשותו ואין לו מידע לגביהם. הנתבעת טוענת, כי היא פנתה בנוסף גם לרו"ח אברהם קרויזר, שתיפקד כרוה"ח של חברת תורת חיים, והוא הודיע כי אכן איתר את הדוחו"ת הכספיים, אך הוא מסרב ליתן תצהיר מטעם הנתבעת אלא אם כן יוזמן כדין על ידי בית המשפט. מכאן, לטענת הנתבעת, נובע הצורך בזימון רוה"ח קרויזר לשם הצגת הדוחו"ת הכספיים וספרי החשבונות של חברת תורת חיים. לכאורה, הצגת הדוחו"ת הכספיים של חברת תורת חיים עשויה להעיד על היעד שאליו הועברו כספי ההשקעה. עם זאת, כפי שטוענת התובעת בתגובתה, קיימת מניעה מסויימת להורות לרוה"ח של החברה האמורה להציג נתונים הקשורים אליה, ללא הסכמתה. מניעה זו מעוגנת בהוראת תקנה 1א(3) לתקנות רואי החשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה- 1965 לפיה גילוי, שלא בהסכמת הלקוח, של דבר שהובא לידיעת רואה החשבון תוך כדי מתן השירות המקצועי ויש לו קשר ענייני לשירות המקצועי הניתן לאותו לקוח, מהווה "התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע". התובעת, כבעלת הדין שנקטה בהליך, אמורה היתה להביא בחשבון שבמסגרת ההליך תידרש העדתם של גורמים מקצועיים מטעמה, ורואי חשבון בכללם, ותידרש הצגתם של מסמכים חשבונאיים הקשורים אליה, אך לעומת זאת, חברת תורת חיים, למרות מעורבותה הנטענת במסכת העובדתית, היא חיצונית להליך ולכן יש לצמצם את טווח האפשרויות להעדת גורמים מטעמה. הנתבעת מאזכרת בטיעוניה את ההחלטה שניתנה בבש"א (חיפה) 6604/06 ת"א 1092/04
עזבון המנוח
JAIMES HUBER KIBBEN
נ' חג'אזי (29/6/06), במסגרתה נקבע, כי עד שאינו צד להליך, אינו מחוייב בגילוי מסמכים מוקדם ולכן האמצעי לקבל מידע וגישה למסמכים המצויים ברשותו הוא באמצעות זימונו לפי תקנה 178(א) והצגת המסמכים שברשותו במהלך הדיון, וזאת לעומת בעל דין שה"מסגרת הטבעית" לבקש ממנו מסמכים מסויימים היא במסגרת הליכי גילוי ועיון. אני סבור, כי עיקרון זה אינו גובר על האינטרסים של החברה האמורה, כצד ג' להליך, לשמור על חסיונם של נתוניה החשבונאיים. לאור זאת, איני רואה לנכון להעתר לרכיב הנוכחי.
(ו) זימון אלמנת המנוח, גב' נחמה יהודית שטיינברג- הנתבעת טוענת, כי מאחר שהמסמכים החשבונאיים המבוקשים אינם מצויים בידי מנהל עיזבון המנוח, הרי שהגיוני כי הם מצויים בידי גב' שטיינברג. לפיכך, מבקשת הנתבעת להורות על זימונה של גב' שטיינברג לשם הצגת הדוחו"ת הכספיים של חברת תורת חיים. בנוסף, מבקשת הנתבעת להורות לגב' שטיינברג להביא עימה גם את הדוחו"ת הכספיים של חברת "ארץ אבותינו", בטענה שמתצהירי העדות הראשית מטעם התובעת עולה, שהמשקיעים הנטענים קיימו קשרים עסקיים קודמים עם חברה זו (חברה פרטית שהיתה בבעלותו המלאה של המנוח), ולמעשה, ההשקעות שבוצעו על ידי אותם משקיעים, הועברו אליה במקום לתובעת, וזאת בניגוד למצג שהוצג לנתבעת. איני רואה לנכון להעתר לרכיב זה, וזאת מאותו הטעם שאיני רואה לנכון לאפשר את העדת רואה החשבון של חברת תורת חיים.
(ז) זימון חוקר ממשטרת ישראל, תחנת "ציון"- הנתבעת טוענת, כי לאחר מותו של המנוח עלו תהיות רבות בנוגע לנסיבות מותו. הנתבעת טוענת, כי כפי שאוזכר בתצהיר העדות הראשית מטעם מר רן מלכאי, חוקר פרטי מטעמה, משטרת ישראל ניהלה חקירה בנוגע לנסיבות מותו של המנוח, ופניות מצד החוקר הפרטי לתחנת ציון באשר לממצאי החקירה ובבקשה לצלם את חומר העדויות, לא נענו (הנתבעת טוענת, כי החוקר הפרטי פנה למשטרה פעם נוספת, אך פנייתו נדחתה בטענה שתיק המשטרה הרלוונטי לא אותר). כפי שטוענת התובעת בתגובתה, בהחלטתי מיום 1/1/08 קבעתי כי תצהיריהם של החוקרים מטעם התובעים קבילים רק לאמירת הדברים, ולא לאמיתות תוכנם (בש"א 24293/07). בהתאם לכך, איני רואה לנכון לאפשר את העדת חוקר המשטרה, שכן ממילא, לא ניתן לייחס משקל ראייתי של ממש לדבריו, בהתחשב בכך שמדובר בעדות שמיעה. לפיכך, נדחה גם רכיב זה של הבקשה.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום א' באלול, תשס"ח (1 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
|
אבי זמיר, שופט
רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|