1. המבקש עותר בבקשתו מיום 19.1.06 למתן צו שחזור בהתאם להוראות תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), התשמ"ד - 1984, המורה על שחזור תיק אזרחי מס' 725/91 בבית משפט זה, כדי שניתן יהיה להמשיך בניהול ההוכחות בתיק.
2. בנימוקי הבקשה טוען המבקש, כי במסגרת ת.א. 725/91 הגיש תביעה כנגד המשיבות לקבלת דמי ביטוח בגין פריצה לביתו ואשר בה נגנבו פרטים יקרי ערך; במהלך שמיעת התיק התברר, כי התובע, שנסע לגרוזיה, הסתבך על ידי גורם מקומי בנושא מכס ונעצר על ידי השלטונות המקומיים ועזיבתו את הארץ שם נאסרה; לאור כך, הסכים בית המשפט, כך לטענת המבקש, להקפיא את הדיון עד לשובו של התובע ארצה. עוד טוען המבקש, כי בשים לב לעובדה, שמדובר בנזק כספי גדול מאוד, ובכך ששני הצדדים הכינו כבר בעבר את כל ההוכחות והעדויות הנדרשות, הרי שלא ייגרם לאיש נזק מהחייאת התיק ושחזורו, ולתובע יינתן יומו בפני בית המשפט להמשך הוכחת תביעתו.
3. לבקשה לא צורף תצהיר של המבקש, אך צורפו העתקים של כתב התביעה בסדר דין מקוצר (אשר הוגש ביום 6.9.91 - סכום התביעה: 991,767 ש"ח), בקשה למחיקת כותרת או מתן רשות להתגונן (המ' 1854/91), פרטוקול הדיון (שהתנהל בפני כב' השופט (כתוארו אז) מנחם בן דוד) מיום 13.1.93 ומיום 22.5.94, תצהירי עדות ראשית והחלטה מיום 24.4.95. בהחלטה האחרונה החליט כב' השופט בן דוד, כי "לאור העובדות המפורטות בבקשה אני מורה בשלב זה על דחייתה הכללית של התובענה בגדרה של תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי".
4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בבקשה "עקרה"; בנימוקי התגובה טוענת המשיבה, כי בתאריך 6.9.01 ניתנה החלטה לפיה, במידה ועד ליום 15.10.01 לא ינתן טעם ראוי מדוע לא תמחק התובענה, תמחק התובענה; המשיבה מדגישה בתגובתה, כי ישיבת ההוכחות האחרונה בתיק התקיימה ביום 19.6.94, כאשר ההליכים הופסקו עוד בשנת 1998. עוד טוענת המשיבה, כי אין מקום להעתר לבקשה שכן התובענה התיישנה בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981. בנוסף טוענת המשיבה, כי דין התביעה להדחות לגופה בהעדר סיכויי הצלחה. לתגובה לא צורף תצהיר או כל מסמך אחר.
5. בתגובתו משיב המבקש וטוען, כי אין המדובר בהתיישנות, שכן התביעה לא נמחקה מעולם אלא הועמדו בסטטוס של pending על פי תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי. עוד טוען המבקש, כי עובר להגשת בקשתו זו פנה במועדים הרבה יותר מוקדמים (בשנת 2000) בבקשה לקביעת דיון ונענה כי אין תיק ומשכך אין מקום לחישובי שנות ההתיישנות של המשיבה. עוד משיב המבקש, כי אין בפנינו התיישנות שכן ברגע שנפתחת תביעה נפסק מירוץ ההתיישנות.
6. להשלמת התמונה, יצויין, כי מנהל המדור האזרחי במזכרו מיום 13.2.06 אישר, כי התיק בוער.
7. השאלה הראשונה העומדת על הפרק הינה, האם התביעה נמחקה; שאם כן, אין אפשרות להורות על שחזור התיק ותרופתו של המבקש היא בדרך של הגשת תובענה חדשה.
אמנם ב"כ המשיבה טוען בתגובתו, כי ניתנה התראה למחיקת התביעה, אך אינו טוען כי בית המשפט הורה על מחיקתה ולא צירף כל ראיה בעניין זה; משכך, אני קובע, כי לא הוכח בפני, כי התביעה נמחקה.
למותר לציין, כי התביעה נדחתה דחיה כללית ללא מועד בהתאם להוראות תקנה 153(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; דחיה כזו אינה מהווה מעשה בית דין ו"כל בעל דין רשאי לבקש החזרת המשפט לרשימת המשפטים התלויים ועומדים", כפי שנקבע בסיפא של תקנת משנה (א).
8. תקנה 2 לתקנות בית המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), התשמ"ד - 1984 קובעת בהאי לישנא:
"נוכח בית משפט או שופט או רשם של בית משפט, מיוזמתו או על פי פניה של צד נוגע בדבר או בכל דרך אחרת, כי תיק של בית משפט אבד או הושמד, כולו או חלקו, או כי מסמך שבו נעשה בלתי קריא, וכי יש צורך בשחזורו של התיק או של המסמך לשם המשך קיום ההליך או למטרה אחרת, רשאי הוא לצוות על השחזור של התיק או של המסמך (להלן - צו שחזור)".
מכח הוראות תקנה 2 הנ"ל, מוסמך בית המשפט להורות על שחזורו של
תיק בהתקיים שני תנאים מצטברים:
א. אם נוכח כי התיק אבד או הושמד.
ב. אם נוכח כי יש צורך בשחזורו של התיק לשם המשך קיום ההליך או למטרה אחרת.
9. סבורני, כי שני התנאים המצטברים של תקנה 2 הנ"ל מתקיימים במקרה דנן;
א. ממזכרו של מנהל המדור האזרחי ברור כי התיק בוער, היינו, הושמד, ובכך מתקיים התנאי הראשון.
ב. על פי הפרוטוקול שצורף לבקשה, התקיימו בתיק שתי ישיבות הוכחות ונשמעו מספר עדי תביעה אך שמיעת התיק לא הגיעה לתומה. ברי, כי מטרתו של המבקש, היא כי בית המשפט יורה על שחזור התיק לצורך המשך שמיעתו. מטרה זו מקבלת משנה תוקף, מכח זכות הגישה לערכאות וע"מ ליתן למבקש את יומו בבית המשפט.
10. לא למותר לציין, כי ניהול משפט עם הפסקה משמעותית ביותר של למעלה מ- 4 שנים, יש בה כדי להכביד על המשיבה, להסב קשיים בדרכה ולגרום לה הוצאות מיותרות; וזאת מעבר להכבדה היתירה על בית המשפט בהמשך שמיעת התיק לאחר הפסקה כה ארוכה. יש להניח, כי עניינים אלה יובאו בחשבון בעת פסיקת הוצאות משפט בהליך העיקרי.
זאת ועוד; אין במתן צו שחזור כמבוקש כדי לפגוע בטענה כלשהי מטענות המשיבה, לרבות טענת ההתיישנות; פשיטא, שאין זה השלב הנכון לדון בטענה זו או בסיכויי ההצלחה של התובענה. שחזור תיק הוא מעצם טבעו עניין פרוצדוראלי ואינו נוגע לזכויות המהותיות הנטענות על ידי הצדדים.