החלטה בתיק בשא 11214/04

זוהי בקשה לביטול פס"ד שניתן נגד המבקשים ביום 15.1.04 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמם.

בתיק ביהמ"ש מצוי אישור מסירה למבקש 1 על פיו בוצעה מסירת מסמכי התביעה ברח' הבעל שם טוב 9, חיפה.

מבצע המסירה ביקר במקום שלוש פעמים, ולאחר שלא מצא איש בבית בביקור השלישי, הדביק את מעטפת מסמכי התביעה על דלת הדירה. כמו כן מצוי בתיק ביהמ"ש אישור מסירה למבקש 2 על פיו בוצעה המסירה בשדרות ברק 45 קרית - מוצקין.

גם במקרה זה ערך מבצע המסירה שלושה ביקורים במקום, ולאחר שלא נמצא אדם בבית, הדביק את מעטפת המסמכים על דלת ביתו של המבקש.

בתצהיר התומך בבקשתו של מרק סנופ (להלן: המבקש 1), טוען המבקש כי הוא מעולם לא קיבל את מסמכי התביעה וכי איש מבני ביתו לא מצא הזמנה לדין מודבקת על דלת הבית, וזאת בניגוד לטענתו של הדוור המוסר. המבקש טוען כי הוא מתגורר ברח' הבעל שם טוב 9א', בחיפה ולא ברח' הבעל שם טוב 9 שם כנראה בוצעה המסירה, אך זו אינה כתובתו המדוייקת של המבקש.

מרק רייטר, המבקש 2, טוען אף הוא בתצהיר התומך בבקשתו לביטול פס"ד כי לא מצא את מעטפת התביעה על דלת ביתו. המבקש ציין כי הוא אמנם מתגורר בבניין ברח' ברק 45 בקרית - מוצקין, אך לבנין זה יש 2 כניסות נפרדות. לדבריו כדי להגיע לפתח דלת ביתו "יש צורך לא רק להגיע לכניסה הנכונה (מתוך 2 הכניסות) אלא גם לעבור את שער הברזל ולהיכנס לחצר, וכן לעבור את דלת חדר המדרגות לביתי, ולהיכנס דרכה, דבר שאפשר רק באמצעות מפתח או בשלט רחוק, וזאת, בכפוף למתן הרשאת מי מבני ביתי". המבקש מעלה השערה כי ייתכן שהשליח הגיע לכניסה אחרת; הוא, בכל אופן, לא קיבל את מסמכי התביעה.

מבצע המסירות לשני הנתבעים היה מר אופיר קובליץ אשר הגיש 2 תצהירים בתמיכה לבקשה למתן פסק - דין נגד שני הנתבעים. אמר קופולוביץ אמר כי "כל מה שכתוב בתצהירים נכון, וכל מה שכתוב באישור המסירה - גם נכון ..... הנוהל הוא שמגיעים בפעם השלישית והנמען לא נמצא מדביקים על הדלת את מעטפת התביעה. כשביצעתי את המסירה בפעם השלישית בכתובתו של מר רייטר אני מבחין עכשיו שבאישור המסירה לא ציינתי (איקס) במשבצת הנכונה אבל הדבקתי את הכתבת (צ"ל אולי: מעטפת ש.פ.). על דלת דירתו כי זה הנוהל".

השליח לא התייצב לישיבת בית - המשפט שנקבעה להמשך חקירתו לענין הדבקת מסמכי התביעה בכתובתו של המבקש 1.

הנני סבורה שמבצע המסירות אכן ביצע את עבודתו על פי הנוהלים, ופעל בשקידה ראויה וסבירה לאתר את המבקשים על מנת למסור להם את מסמכי התביעה. דא עקא ששניהם לא נמצאו בבית, ובביקור השלישי הוא הדביק את מעטפת מסמכי התביעה על דלת ביתם. המצאה בדרך של הדבקה על דלת הבית נחשבת אמנם כהמצאה כדין, אך אין בטחון מוחלט שהמבקשים אכן קיבלו את מסמכי התביעה.

ב"כ המשיב נמנע מלחקור את המבקשים על טענותיהם כי לא קיבלו את מסמכי התביעה, והתמקד בחקירת טענות ההגנה שהעלו כנגד תביעת הבנק.

נוכח הספק בכשרות ההמצאה, ומחשש שמא מסמכי התביעה הודבקו שלא על דלת ביתם של המבקשים, אני מחליטה לבטל את פסק - הדין שניתן נגד המבקשים, מחובת הצדק.

על פי תקנה 214(ב) לתסד"א, "ביטל בית - המשפט או הרשם פסק - דין כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא ליתן לנתבע רשות להתגונן בתנאים שייראו לו".

עסקינן בתביעת בנק נגד שני הנתבעים בגין יתרת- חוב בלתי - נפרעת.

לכתב - התביעה צורפו תנאי ניהול חשבון חוזר דביטורי ודפי חשבון. חוב הנתבעים מורכב מיתרת חוב בחשבון החח"ד, יתרת חוב נוספת בחשבון מט"ח, ויתרת - חוב שלישית בחשבון הפיגורים.

טענות ההגנה של המבקשים מופיעות בתצהיר המשלים שהגיש המבקש מס' 1 בשמו ובשם המבקש מס' 2.

אשר לטענה בדבר אי - המצאת מסמכי הבנק. סבורתני שבנדון זה הצדק עם ב"כ המשיב. ב"כ המבקשים לא הגיש בקשה לבית - המשפט להמצאת מסמכי הבנק, כך שבקשה מעין זו לא נדונה. מאחר שנושא זה לא הועלה כלל בדיוני בית - המשפט, רשאי היה ב"כ המשיב להגיב לטענה זו בסיכומיו תוך צירוף מכתבו לב"כ המבקשים מיום 27.10.06 המעמיד, מבחינתו, דברים על דיוקם.

אוכל רק להוסיף שבקשה להמצאת מסמכי בנק חייבת לציין מסמכים ספציפיים שהמבקש זקוק להם לגיבוש טענותיו, ויש לפרט בצד כל מסמך ומסמך מהי הטענה שלצורך העלאתה - נצרך ב"כ המבקשים למסמך מסויים.

מכתבי המבקשים (נספחים א' 1 - א' 2 לתצהיר) אינם עומדים בקריטריונים הנדרשים להמצאת מסמכי הבנק כמוסבר לעיל.

ב"כ המשיב מוסיף ומציין בסיכומיו בצדק כי המבקשים הודו בחקירתם כי קבלו מסמכי בנק לכתובת החברה, בשנים בהן פעלה: המבקש 1 אומר בחקירתו הנגדית: "אנחנו קיבלנו את דפי הבנק של החשבון בשנים שהחב' פעלה, אני חושב שקיבלנו את זה למשרד . כשהתקבלו דפי החשבון, עיינו בהם, ייתכן ששמרנו אותם, וראינו בדפי החשבון את החיובים בדמי השמירה".