1. לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' טובי), בתיק מ"ת 5010-12, מיום 27.9.2012, בגדרה נמצאה חלופת המעצר שהוצעה על-ידי העורר כבלתי ראויה.
עובדות כתב האישום שהוגש נגד העורר
2. בכתב אישום שהוגש נגד העורר לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"פ 5009/12) יוחסו לו עבירות אלו: נשיאה והובלת נשק, לפי סעיף 144(ב) רישא ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2( ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; קשר לפשע (נשיאת נשק וחבלה בכוונה מחמירה), לפי סעיף 499(א)(1) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.
3. על-פי התיאור המופיע בכתב האישום, קיים סכסוך בין משפחת זובידאת לבין משפחת אבו יונס, ועל רקע זה קשר העורר קשר, ביום 28.7.2012, עם עלי זובידאת (להלן: עלי) לפגוע בבני משפחת אבו יונס.
כנטען בכתב האישום, השניים קשרו קשר להגיע לחצר ביתו של אדם בשם רדואן אבו יונס המתגורר בסכנין (להלן: המתלונן) ולבצע ירי באמצעות אקדח בכוונה לפגוע במתלונן ו/או בבני משפחתו, ולגרום להם חבלה חמורה. לשם קידום תוכנית הקשר, הצטיידו העורר ועלי באקדח ובתחמושת, וביום 28.7.2012 בשעות הערב, הגיעו בטנדר אל חצר ביתו של המתלונן, כשברשותם הנשק. תוך כדי נסיעה בטנדר נכנסו העורר ועלי אל חצר ביתו של המתלונן, כאשר הוא עצמו ובני משפחתו נמצאים במרפסת ביתם שבקומת הקרקע.
על-פי הנטען בכתב האישום, ירה העורר מתוך הטנדר מספר יריות לעבר הבית והמרפסת בכוונה לפגוע במתלונן או בבני ביתו ולגרום להם חבלה חמורה. כתוצאה מהירי, פגעו מספר קליעים בקירות הבית ובחלון וגרמו לנזק.
הבקשה למעצר עד תום ההליכים
4. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו. בבקשה נטען כי למשיבה ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, ובכלל זה: הודעתו המפלילה של עלי, הודעות המתלונן ובני ביתו, מחקרי תקשורת ותרמילים שנמצאו בזירת האירוע.
עוד נטען, כי נגד העורר קיימת עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), שכן מדובר בעבירה בנשק המוגדרת כ"עבירת בטחון". לפיכך, קמה כנגד העורר חזקת מסוכנות, וקיים חשש ממשי כי הוא יסכן את בטחונו של אדם ואת שלום הציבור.
כמו כן, נטען כי קיים חשש סביר לשיבוש הליכי המשפט אם ישוחרר המשיב ממעצרו.
החלטת כב' השופט ר' שפירא
5. הבקשה באה בפני כב' השופט ר' שפירא אשר עיין בחומר הראיות ושמע את טיעוני הצדדים, ולאחר זאת קבע כי קיימת תשתית ראייתית המבססת סיכוי סביר להרשעתו של העורר בביצוע העבירות המיוחסות לו.
עוד נקבע, כי קיימת עילת מעצר בעניינו של העורר, בשים לב לעובדה כי מדובר בשימוש בנשק וירי לעבר מרפסת שבה ישבו אנשים. מלבד המסוכנות הנשקפת מהעורר, מצא בית המשפט כי קיים חשש להשפעה על עדים, בהינתן העובדה כי העורר מכיר חלק מהעדים ויוכל לאתר בקלות את האחרים, שכולם מתגוררים באזור שבו בוצעה, לכאורה, העבירה.
6. במצוות סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים, בחן בית המשפט את השאלה האם ניתן להשיג את מטרות המעצר באמצעות חלופת מעצר הולמת.
בית המשפט סבר כי יש מקום להגיש תסקיר מעצר בעניינו של העורר, על-מנת לאמוד את רמת מסוכנותו של העורר ולבחון את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר בפיקוח צמוד של מפקחים ראויים.
בהחלטתו ציין כב' השופט שפירא כי חלופת המעצר שהוצעה על-ידי העורר בכפר עראבה אינה ראויה, בשל הקרבה לעיר סכנין ולזירת האירוע. לדידו של בית המשפט, על העורר להציע חלופת מעצר שתהא מרוחקת 50 ק"מ לפחות מסכנין, בכתובת שבה ניתן להתקין פיקוח אלקטרוני, כמו כן, יש לקבוע בטוחות כספיות משמעותיות, להבטחת התחייבותו של העורר ולהציע מפקחים ראויים.
תסקיר המעצר בעניינו של העורר
7. בתסקיר מעצר מיום 17.9.2012 נאמר, כי קיים קושי להעריך את מסוכנותו של העורר, בשל הפער בין עמדתו המכחישה לבין העובדות המתוארות בכתב האישום. עם זאת, המליץ שירות המבחן לבחון את שחרורו של העורר לחלופת מעצר, שתגובה בקשר טיפולי תומך ומכוון של השירות.
נאמר בתסקיר כי בני המשפחה שכרו דירה בכפר יאסיף, שם יכול העורר להימצא במעצר בית, כאשר המפקחים יהיו אמו החורגת ואחיו. יצויין, כי לגבי האם החורגת נאמר בתסקיר כי היא תתקשה לשמש ערבה לעורר "בשל העדר סמכותיות ובשל כוחות לא מגובשים", ואילו לגבי האח נאמר כי הוא מתאים להיות ערב, הגם שעקב עבודתו הוא "יתחייב לפקח בשעות הלילה ובימי שישי שבת בהם לא עובד".