החלטה בתיק בש"פ 7459/05

1.        לפי כתב האישום שהוגש ביום 19.6.05 הואשם העורר בכך שבמחצית השנייה של שנת 2004 ועד לסוף חודש מאי 2005, קשר ביחד עם הנאשמים בפרשה קשר לייצא ממדינות העולם ולייבא לישראל סמים מסוכנים מסוג קוקאין, או סם מסוכן אחר ולבצע עסקאות בסם מסוכן. העורר פעל, לפי הטענה, לגיוס בלדרי סמים ומימונם, ולהעברת סכומי כסף מישראל לאקוודור לפי הצרכים שהתעוררו אותה עת בנוגע לעסקאות הסמים המסוכנים. נטען, כי בחודש בפברואר 2005 הסכים הנאשם העיקרי בתיק עם העורר לייצא ולייבא סמים מסוכנים מאקוודור למדינות אחרות באמצעות בלדרים שיספק העורר. במסגרת ההסכם, טסו הבלדרים לאקוודור כשברשותם סכום כספי שקיבלו מן העורר למימון מחייתם. בהגיעם לאקוודור רכשו הבלדרים, על דעתם של הנאשם העיקרי, העורר ושותף אחר, קוקאין ומכונה להכנת זרגי קוקאין. לאחר מעצרו של אחד הבלדרים על-ידי שוטרי אקוודור, כשבבטנו 62 זרגים של קוקאין, נסע העורר לאקוודור ונפגש שם עם בלדרים נוספים ועם סוחרי הסמים כדי לייצא את הקוקאין מאקוודור. עוד נטען, כי העורר קנה לבלדרים כרטיסי טיסה מאקוודור לארץ ונסע עמם לשדה התעופה, לאחר שהבלדרים הטמינו בגופם זרגים של קוקאין ובמזוודתם מעיל הספוג ב- 1.1 ק"ג קוקאין. הבלדרים נעצרו על-ידי שוטרי אקוודור ואילו העורר חזר לארץ. עוד נטען, כי לאחר מעצרם של הבלדרים באקוודור קשר העורר קשר עם סוחרי הסמים באקוודור לייצא בדואר סמים, ולצורך כך שלח פקס למתורגמן ששימש אותו בהיותו באקוודור עם הכתובת למשלוח הסמים בארץ.

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. גרסת המשיבה נתמכת בכך שהעורר מסר לאחד הבלדרים ביום טיסתו לאקוודור סכום של 800 דולר, בכך שהוא טס לאקוודור ונפגש שם עם הבלדרים, בכך שנתן לכל אחד מהם 224 דולר כדי להחליף כרטיסי טיסה למועד חלופי, ובכך שאמור היה לטוס ארצה יחד עם הבלדרים. עוד היא נסמכת על עדותו של המתורגמן, אליו היה ממוען הפקס ששלח העורר. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט א' טל) קיבל את בקשתה של המדינה בקובעו כי "התנהגותו של [העורר] בכל אחד מהאישומים ומעורבותו הפעילה בניסיונם של הבלדרים לייצא קוקאין בכמות גדולה מאקוודור ע"י הסיוע שהושיט להם, גם אם הוא עצמו לא נשא שתוך גופו קוקאין ... מקימה נגדו חזקת מסוכנות שחרף עברו הנקי לא נסתרה על-ידו."

3.        על החלטה זו מלין בפניי העורר. לטענתו, הראייה הישירה היחידה שעומדת לכאורה כנגד העורר היא גרסתו של המתורגמן. גרסה זו, לדברי העורר, הינה חסרת היגיון ומקורה בסכסוך שנתגלע בין המתורגמן לעורר. לגבי יתר הראיות שעומדות נגדו טוען העורר כי אין להן על מה לסמוך. המשיבה טוענת מנגד כי תשתית הראיות לכאורה שהנוחה כנגד העורר מספקת ומצביעה על מסוכנותו של העורר ואינה מאפשרת את שחרורו לחלופת מעצר.

4.        דין הערר להידחות. מחומר הראיות שהוצג בפני בית המשפט המחוזי עולה כי תפקידו של העורר בעסקת הסמים חוצת-המדינות היה תפקיד משמעותי, שכלל לכאורה תכנון וניהול פעילותם של הבלדרים. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, העורר שימש לכאורה "חוליה חשובה ברשת שייצאה וניסתה לייצא כמויות גדולות של קוקאין מאקוודור לא ניתן להשיג את מטרת המעצר של מניעת מסוכנות ע"י חלופת מעצר". יצוין, כי בית המשפט המחוזי היה ער לכך שמשפטו של העורר צפוי להיות ממושך בשל ריבוי הנאשמים והעדים מטעם המשיבה שיעידו בדיונים, ועל כן הוא קבע מפורשות כי "מאחר והעד העיקרי נגד [העורר] הוא [המתורגמן], חזקה על [המשיבה] שתעשה כל שביכולתה להקדים שמיעת עדותו של [המתורגמן] ולאחריה, לרבות חקירתו הנגדית, ישקלו ב"כ הצדדים עמדתם גם באשר למעצרו של [העורר]". אכן, על המשיבה לעשות להקדמת הדיון בעניינו של העורר ולהבטיח בכך את שימורו של האיזון הראוי בין ערך חירותו של העורר, שחזקת החפות עודנה עומדת לו, לבין ערך שלום הציבור ובטחונו. בנסיבות אלה, ונוכח חומרתה הרבה של העבירה המיוחסת לעורר והירתמותן של מערכות המדינה למיגור הסחר בסמים, אין מנוס מלדחות את עררו של העורר.

           הערר נדחה איפוא. אני מורה על הארכת מעצרו של העורר עד תום משפטו.

           ניתנה היום, כ"ח באלול התשס"ה (2.10.05).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.