1. העוררים נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדם בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב ' השופט רביד). הם עוררים לבית משפט זה על מעצרם.
2. נגד העוררים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של חברות בארגון טרור ופעילות בארגון טרור בניגוד לסעיפים 2 ו-3 לפקודה למניעת טרור, תש"ח-1948. הרקע לאישומים בכך כי במועד שקדם לשנת 2000 התגייסו העוררים לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין המוגדר כארגון טרור, ופעלו במסגרתו לאורך השנים עד להגשת כתב האישום. במסגרת חברותם בארגון פעלו העוררים במשרדי הארגון, השתתפו בכנסים שהארגון ערך, ונשאו דברים במסגרתם. עורר 1 היה אף אחראי למימון פעילות תנועת הנוער של הארגון ושימש איש הקשר שלה עם בכירי הארגון. במסגרת חברותם של העוררים בארגון, הם ביצעו בין היתר, את הפעולות הבאות:
א. במהלך שנת 2004, העביר עורר 1 כספים למעתצם שיח' לצורך ביצוע פעילויות שונות של הארגון. על פי בקשתו, העביר עורר 1 באמצעות עורר 2 800 ש"ח לצורך עריכת מסיבה למסיימי בחינות הבגרות מטעם הארגון שנערכה באוגוסט 2004 במוסדות י.מ.ק.א בירושלים. עורר 3 נכח מטעם הארגון במסיבה.
ב. במהלך שנת 2004, העביר עורר 1, לשיח' כספים עבור רכישת מתנות לכלואי הארגון.
ג. בראשית 2005, השתתפו העוררים בכינוס של הארגון שנערך בא-טור, ונאמו בזה אחר זה בנושא השתתפות הארגון בבחירות ברשות הפלסטינית.
ד. בסמוך לכך, בקרו עורר 1 ואדם נוסף, צלאח חמורי, את מחמד חנפסה, אשר שוחרר אותה עת מהכלא, בו ריצה עונש מאסר בגין חברותו בארגון. עורר 1 הזדהה כנציג הארגון והציע לו סיוע מטעם הארגון אם יתקל בקשיים כלשהם. לאחר מכן, חמורי יצר קשר עם חנפסה וביקש ממנו לאתר דירה כדי שתשמש לפתיחת מועדון עבור הארגון בעזריה. לאחר מעצרו של חמורי, יצר עורר 1 קשר עם חנפסה כדי לברר אם נמצאה דירה, וכשנענה בשלילה, עודד עורר 1 את חנפסה להמשיך בחיפוש אחר דירה מתאימה. כן ביקש עורר 1 מחנפסה כי יסייע למועמד של הארגון במערכת הבחירות של הרשות הפלסטינית.
ה. בהזדמנות נוספת, יצר עורר 1 קשר עם חנפסה וביקש ממנו לחלק בשר למשפחות שכולות ומשפחות אסירים של הארגון בעזריה. חנפסה נעתר לבקשת עורר 1, אשר דאג להעברת משלוח בשר לחנפסה לחלוקה.
ו. בחודש מרץ 2005 ארגן עורר 1 פגישה של פעילי הארגון מירושלים, אבו-דיס, ועזריה. בישיבה באבו דיס, נאמו עורר 1 ועורר 3 בפני הפעילים, ודנו בפעילות הארגון.
ז. כשבוע לאחר מכן, השתתפו העוררים במפגש של פעילי הארגון בא-רם, בו הוחלט על הקמת ועדות איזוריות שיפעלו בבחירות לרשות הפלסטינית.
האישומים מייחסים לעוררים חברות בארגון טרוריסטי, וקידום פעילות בארגון בין היתר באמצעות השתתפות בדיונים, ארגון פעילויות, ונשיאת דברים בכנסים.
3. עם הגשת כתב האישום, בקשה המדינה לעצור את העוררים עד תום ההליכים נגדם. בית המשפט המחוזי נענה לבקשה והורה על מעצרם לאחר שמצא כי קימת תשתית ראייתית מספקת, כי מתקיימות עילות מעצר וכי בנסיבות הענין חלופות מעצר אינן מתאימות.
בית המשפט מצא כי קימות כנגד העורר 1 ראיות לכאורה להיותו ממונה על ענייני כספים בארגון, וכן לפעילותו במסגרת הארגון כפי שבאה לידי ביטוי במפגשו עם חנפסה, בפעילותו לחלוקת בשר למשפחות אנשי הארגון, ולהשתתפותו הפעילה בכנס אבו-דיס (עדויות מחמד חנאפסה, ג'אבר, מוחמד סנאווי, ומסדר התמונות).
אשר לעורר 2, מצא כי קימות ראיות לכאורה להשתתפותו בישיבת הארגון באבו-טור, לנאומו שם, לחלוקת כרוזים על ידו, ולמעורבותו בהעברת כספים למסיבת תלמידים של הארגון. כן מצא כי ישנן ראיות בדבר השתתפותו במפגש פעילי החזית העממית בא-ראם (עדויות מעתצם שיח', מוסא דרוויש, מוחמד סינתאווי, ומסדר זיהוי תמונות).
אשר לעורר 3 - מצא כי ישנן ראיות בדבר השתתפותו במסיבת תלמידי הארגון, השתתפותו במפגש פעילי הארגון בא-טור ובנאומו שם, ובדבר השתתפותו במפגש אבו-דיס ונאומו שם (עדויות באסם עאבד, מעתצם שיח', מחמד חנאפסה, מחמד סנאווי, ג'בר ג'בר, ומסדר זיהוי תמונות).
מתשתית הראיות האמורה, הסיק בית המשפט המחוזי כי מדובר בפעילים בארגון טרור, הממלאים תפקידים בהנהלה, משתתפים בדיונים ובקבלת החלטות במסגרת הארגון, ונואמים באסיפות פומביות. לדבריו, פעילות זו טומנת בחובה סכנה מרובה המבקשת להעצים את פעילות הזרוע הצבאית של הארגון, שמטרתה לקדם פעילות טרור נגד ישראל. מוסיף בית המשפט כי "יש גם ראיות שהמסך המבדיל בין פעילות צבאית לפעילות לצרכי רווחה או פעילות הסברתית ותעמולתית הינו דק מן הדק", ולפיכך מסוכנות העוררים אינה נגרעת בכך שהפעילות המיוחסת להם בארגון נושאת אופי אזרחי ולא צבאי.
לאור מסקנות אלה קבע בית המשפט קמא באשר לעוררים כי מדובר בפעילות אידיאולוגית החותרת תחת בטחון המדינה, שחלופת מעצר אינה הולמת אותה, משאין היא יכולה להפיג את מסוכנותם של העוררים. חיזוק לכך נמצא בעובדה כי כנגד כל העוררים הרשעות קודמות בעבירות בטחוניות. לאור כל אלה, הורה על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.
4. העוררים טוענים כי אין מקום למעצרם עד תום ההליכים, ויש לשחררם בחלופת מעצר.
עורר 1 טוען כי אין ביסוס לכאורי בראיות לאישומים נגדו. העדויות עליהן מתבססת התביעה מלאות סתירות פנימיות וחיצוניות. חומר הראיות גם אינו מצביע על כוונת העורר לסייע לארגון טרור. העורר, אשר סייע לארגון מסיבת תלמידי בית ספר עירוני, ונאם נאומים פוליטיים הנוגעים לבחירות לרשות הפלסטינית לא התכוון במעשיו לקדם פעילות טרור, ואין לקבל את הקביעה השיפוטית לפיה במעשיו טמון פוטנציאל לפעילות חבלנית. מדובר, כנטען, בפעילות אזרחית באופייה, ובכללה ארגון מסיבה לבוגרי תיכון או חלוקת בשר ומתנות למשפחות אסירים או משפחות שכולות וביצוע פעולות הסברה בנושא בחירות לרשות הפלסטינית, אשר כולם אינם בגדר עבירה ואין בהם כל מסוכנות. עוד נטען כי לא מתקיים בעניינו יסוד "מילוי תפקיד בהנהלת ארגון טרור", כאמור בהוראת סעיף 2 לפקודה, ובהיותה דין פלילי, יש לפרשה בצמצום.
עוד נטען כי לא מתקיימת כאן עילת מעצר. העובדות המפורטות כתב האישום, גם בהנחה כי יש ראיות לביסוסן, אינן מעידות על מסוכנות העורר. יתר על כן, מכל מקום, ישנה חלופת מעצר בית יעילה בביתו של העורר כשהוא מנותק מקו טלפון בעיר נצרת, המרוחקת מרחק רב ממקום ביצוע העבירות המיוחסות לו. בידוד זה בביתו יבטיח כי לא יבוצעו גם אותן פעולות אזרחיות המיוחסות לו באישומים.