1. בפני שתי בקשות רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב-יפו (כב' השופט צ' קפאח), מכוח סעיף 53(א1)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). בהחלטה, מושא הבקשות, התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' ברק-נבו), והוחלט על מעצרם של המבקשים בשתי הבקשות (להלן ביחד: המבקשים) עד לתאריך 23.5.2011.
להלן נביא נתונים רלבנטיים לבקשות ונתאר ההליכים שהתקיימו במכלול עד הנה.
השתלשלות העניינים
2. בתאריך 23.9.2009 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את המבקש 1 ב-בש"פ 3867/11, שרלי נג'אר (להלן: שרלי) - במסגרת ת"פ 40281/08 - בעבירות של ניסיון לגרום חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, אי ציות לתמרורים ואי ציות להוראות שוטר. בגזר הדין הושתו עליו 40 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי ופסילת רישיון הנהיגה שלו למשך חמש שנים מיום שחרורו מן הכלא.
3. לאחר שהחל לרצות את עונשו, עירער שרלי על פסק הדין ב-ת"פ 40281/08 בפני בית משפט זה (ע"פ 2818/10). במסגרת הערעור טען בא-כוחו כי נתגלו ראיות חדשות המוכיחות, כך לסברתו, כי מרשו חף מפשע וכי אדם אחר ביצע את העבירות שיוחסו לו.
4. בתאריך 24.1.2011, ניתנה החלטה בבית משפט זה במסגרת ע"פ 2818/10 הנ"ל (בהרכב השופטים: א' א' לוי, ס' ג'ובראן וי' עמית), בגדרה נקבע כי הגם שהראיות החדשות "מעלות קשיים לא מעטים", הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי לשם הגשתן, ובעקבות כך יחליט בית המשפט אם יש בהליך המשלים כדי להוביל אותו לשנות מהכרעת דינו.
5. בתאריך 29.3.2011 התחיל הדיון החוזר בעניינו של שרלי בפני בית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב-יפו ובו העידו שלושה מבין ארבעת המבקשים שלפני. בתום הדיון ניתנה ההחלטה הבאה, מפי כב' השופט ד' רוזן:
"מכלל הדיון שנערך לפני היום עולה כי לגישת ההגנה, קיים אדם ששמו שמעון חבס, שהוא זה אשר נהג ברכב הונדה סיוויק, ובטעות קבע בית המשפט כי הנאשם היה זה שנהג ברכב.
באי כוח הצדדים מסכימים ועותרים לחקירתו של שמעון חבס, שזומן לבית המשפט כחוק. בוצעה מסירה כדין...
הנני מורה איפוא למשטרת ישראל לפתוח בחקירה מיידית בכל הכרוך ונוגע למעורבותו של שמעון חבס בפרשה...
ראוי כי המשטרה תפעל במהירות וביעילות, שכן הנאשם נמצא עתה במאסר ויכול שחקירת המשטרה תביא למהפך בתיק ולשחרורו. אשר על כן אבקשך (ראש אגף החקירות - תוספת שלי - ח"מ) להורות על הקמת צוות חקירה מיוחד שיעשה מלאכתו בתיאום עם הפרקליטות, ואפשר בהיוועצות עם פרקליטו של הנאשם - הכל על פי שיקול דעת החוקרים שייקבעו על ידך"
6. ככל שניתן להבין מן החומר שלפני ומטענות הצדדים, צוות חקירה מיוחד אכן הוקם ופרקליטות המחוז הורתה למשטרה לפתוח בחקירה, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד. בתאריך 18.5.2011 ביקשה המשטרה, במסגרת החקירה האמורה, לעצור את המבקשים, בחשד לקשירת קשר, בידוי ראיות ושיבוש מהלכי המשפט. לטענת המשטרה קשרו הארבעה קשר ובידו את הראיות החדשות שהוצגו בפני בית המשפט העליון.
7. בית משפט השלום הנכבד בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' ברק-נבו) דחה את בקשת המשטרה בתאריך 18.5.2011, בקובעו כי על פני הדברים אכן קיימים עניינים שצריכים להיבדק לעומקם ואולם לא ניתן לעשות הדבר בשלב זה, מבלי להפריע למשפט המתנהל בפני כב' השופט ד' רוזן. בית משפט השלום הנכבד קבע כי אין לפניו מידע מספיק בשביל לקבוע כי יש לאפשר למשטרה להמשיך בכיוון זה. אשר על כן, נקבע כי המבקשים ישוחררו מן המעצר, בכפוף להפקדת התחייבויות עצמיות וערבויות צד ג', הפקדות במזומן ואיסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה עד להחלטה אחרת של כב' השופט ד' רוזן.
על החלטה זו הגישה המשטרה ערר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.
8. בית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב-יפו (כב' השופט צ' קפאח) קיבל את הערר וקבע כי קיים חשד סביר הקושר את המבקשים למיוחס להם. בית המשפט הוסיף וקבע כי המחלוקת הפרשנית לגבי החלטת כב' השופט ד' רוזן מתאריך 29.3.2011 "מיותרת לחלוטין" וכי בנסיבות אלה צדק קצין המשטרה שאמר כי שיקול הדעת היה נתון למשטרה - להחליט באיזה תוואי היא בוחרת לניהול החקירה. בית המשפט הנכבד קמא התרשם עוד כי ישנן פעולות חקירה עדכניות שיש חשש רב לשיבושן אם ישוחררו המבקשים ממעצר ולכן האריך את מעצרם עד לתאריך 23.5.2011 בשעה 12:00.
על החלטה זו משיגים המבקשים בבקשות שלפני.
9. מפאת הדחיפות שבעניין זימנתי את הצדדים לדיון בפני עוד ביום שישי, 20.5.2011. בדיון טענו באי-כוח המבקשים כי ההליך שבו נקטה המשטרה הינו בעייתי וכי לא הודע לבא-כוחו של שרלי (הנאשם ב-ת"פ 40281/08) מבעוד מועד כי יש כוונה לחקור את המבקשים, שהם עדי הגנה במשפטו המחודש של שרלי. כן נטען כי לגבי אותם מבקשים, אשר העידו בדיון ההשלמה בפני כב' השופט ד' רוזן, כבר לא מתקיימת עילת מעצר של חשד לשיבוש, שכן עדותם כבר נמסרה. לשיטת באי-כוח המבקשים, החלטת בית משפט השלום הנכבד היתה צודקת ומאוזנת בנסיבות המיוחדות של המקרה.
באת-כוח המדינה טענה מנגד כי אין כל בעייתיות בתיק זה המצדיקה מתן רשות ערעור וכי בכל מקרה מדובר בסוגייה ספציפית לעניינם של המבקשים.
10. לאחר שקיבלתי בדיון השלמות עובדתיות מסוימות ומסמכים רלבנטיים שלא צורפו במקור לבקשות, ושמעתי את טענות הצדדים בהרחבה - הוריתי כי המבקשים יישארו במעצר עד להחלטה אחרת. יחד עם זאת איפשרתי לבאי-כוח הצדדים להשלים את טיעוניהם בכתב ולהצביע על אסמכתאות משפטיות התומכות בטיעוניהם השונים, ככל שיימצאו כאלה. בהודעותיהם, שהוגשו היום, לא הצביעו באי-כוח המבקשים על אסמכתאות משמעותיות התומכות בטיעוניהם. עם זאת הפנו המבקשים ל"הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11 - השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום" (להלן: הנחיית פרקליט המדינה), בגדרה נקבע, לדעתם, המתווה הנכון שבו יש לנקוט בעת שעולה הצורך לנהל השלמת חקירה לאחר הגשת כתב האישום.