1. זוהי בקשה לתשלום תכוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש"), קטין יליד 14.7.04, נפגע, על פי הנטען, בתאונת דרכים ביום 24.7.07, בהיותו הולך רגל. כתוצאה מן התאונה נחבל המבקש חבלת ראש קשה, והועבר כשהוא מחוסר הכרה לבית חולים בחברון. ביום 27.7.07 הועבר המבקש לבית החולים הדסה עין כרם שם אושפז עד ליום 23.8.07. במועד זה הועבר, כשהוא עדיין מחוסר הכרה, לשיקום לבית החולים אלין בו הוא מאושפז עד היום.
על פי סיכומי מחלה של ד"ר עמנואל קורניצר, סובל המבקש מפגיעת ראש קשה ופגיעה קשה בעמוד השדרה עם שיתוק מלא בגפיים תחתונות. במהלך אשפוזו החל להתאושש בהדרגתיות ולתקשר עם הסביבה, אולם יזדקק לתקופת אשפוז ושיקום ממושכת.
2. המבקשים מיקדו בסיכומיהם את דרישתם לתשלום תכוף בשניים:
א. צרכי ריפוי - תשלום בגין הוצאות אשפוזו של המבקש בבית החולים בחברון, בבית החולים הדסה עין כרם ובבית חולים אלין, וכן בגין עזרים רפואיים להם נזקק המבקש על פי המלצות רפואיות: מכשיר משעל (מלשון שיעול) לו נזקק המבקש בעת יציאותיו לחופשות בביתו, מחוך, אינהלטור ומד סטורציה.
ב. צרכי סיעוד - המבקשים 2-3, הורי המבקש, סועדים שניהם את בנם המאושפז מיום התאונה ועד היום. בשל כך, חדל אבי המבקש מעבודתו ואין לו כל הכנסה מיום התאונה. לצורך לינתם שוכרים ההורים מבית החולים חדר בעלות חודשית של 3,900 ש"ח. ההורים, המטופלים בחמישה ילדים נוספים, אף נאלצו לשכור מטפלת על מנת שתטפל בילדיהם שעה שהם שוהים עם המבקש, בשכר חודשי של 2,500 ש"ח.
המבקשים עותרים, אפוא, לתשלום סך 10,000 ש"ח לחודש בגין הוצאות סיעודו של המבקש, לעלות המטפלת בסך 2,500 ש"ח, להוצאות נסיעה מסמוע, ישוב מגוריהם, לבית החולים, וכן להוצאות כלכלה וטלפון מוגברות שנגרמות להורים בעת שהייתם בבית החולים בשל אשפוז בנם.
3. המשיבה מס' 2 (להלן: "המשיבה")מכחישה את עצם קרות התאונה או נסיבותיה, וכופרת בחבותה לנזקי המבקשים. לעניין הוצאות האשפוז היא טוענת, כי סילקה את מלוא הוצאות אשפוזו של המבקש בבית החולים הדסה, וכי היא נושאת בהוצאות אשפוזו של המבקש בבית חולים אלין, בתשלום המועבר מידי חודש במישרין לבית החולים. באשר לאשפוז המבקש בבית החולים בחברון, היא טוענת, כי הוצגה קבלה על תשלום סך 4,882 ש"ח בלבד לבית חולים, ומבלי להודות בנכונותה, מוכנה המשיבה לשאת בהוצאה זו. כל תשלום אחר מעבר לסכום זה לא הוכח. באשר לעלות האביזרים הרפואיים טוענת המשיבה כי המבקש מקבל את כל העזרים הרפואיים הנחוצים לו במסגרת בית החולים, וכי לא הובאה אסמכתא לכך שהמבקש נזקק למכשור רפואי בביתו. באשר למכשיר המשעל היא טוענת, כי בהתחשב בתדירות יציאותיו של המבקש לביתו, מדובר בהוצאה מופרזת, והמבקשים לא הוכיחו כי פעלו להקטנת נזקיהם בעניין זה.
באשר להוצאות הסיעוד הנתבעות, להפסד שכרו של האב ולהוצאות מטפלת, טוענת המשיבה כי מדובר בכפל פיצוי שכן האב יכול לצאת לעבודתו עת האם סועדת את המבקש. המשיבה טוענת עוד כי המבקשים לא הוכיחו כראוי את שכרו של האב טרם התאונה ואת הוצאותיהם בגין המטפלת. לפיכך היא סבורה כי יש לפסוק למבקשים הוצאות סיעוד שאינן עולות על 1,000 ש"ח לחודש.
המשיבה מסכימה כי ייפסקו למבקשים הוצאות נסיעה מביתם לבית החולים, בהתחשב ביציאותיו של המבקש לחופשות בביתו בסופישבוע. באשר להוצאות תקשורת היא טוענת כי גם אם קיימות למבקשים הוצאות תקשורת נוספות בגין התאונה, מדובר בסכום זניח שאינו עולה על 50 ש"ח לחודש.
4. המשיבה מכחישה, כאמור, את עצם אירוע התאונה וכופרת בחבותה לנזקי המבקשים. ההלכה היא כי נפגע בתאונת דרכים יהיה זכאי לתשלום תכוף, אם הוכיח לכאורה כי הוא זכאי לפיצויים על פי חוק הפיצויים: "הסעד המוענק לנפגע הוא סעד דחוף, סעד של חירום שאין להתלותו או לדחותו אלא בהתקיים ספק של ממש בעצם זכאותו של הנפגע"(רע"א 9275/03 פינטו נ' יונה, פ"ד נח(2) 295, וראה גם ע"א 6431/96 בר זאב נ' מוחמד, פ"ד נב(3) 557, בע' 566).
המבקשים 2-3, בהם אמו של המבקש שעל פי הנטען הייתה עדה לתאונה, הגישו תצהיר על קרות התאונה על פיו נפגע המבקש כהולך רגל בכביש עוקף סמוע, הישוב בו הוא מתגורר, כתוצאה מפגיעתו של רכב בו נהג המשיב מס' 1. כן הגישו אישור משטרה. תוכנם של שני אלה לא נסתר בחקירת המבקש מס' 2 או בראיות אחרות. יש לקבוע, אפוא, כי הוכחה זכאותו לכאורה של המבקש לפיצויים לפי חוק הפיצויים ולתשלום תכוף.
5. באשר לצרכי הריפוי, הנני מורה למשיבה לשלם למבקשים את ההוצאות הבאות:
א. סך 4,882 ש"ח בגין אשפוזו של המבקש בבית החולים בחברון. המבקשים טענו בסיכומיהם לחוב כולל בסך 9,000 ש"ח אולם לא הוצגה כל אסמכתא לחוב נוסף מעבר לסכום זו.
ב. הוצאות אשפוזו של המבקש בבית החולים הדסה ובבית חולים אלין (לעבר ולעתיד), ככל שאלה טרם שולמו.
ג. 710 ש"ח בגין הוצאות העברתו של המבקש באמבולנס ביום 27.7.07 לבית החולים הדסה.
ד. על פי המלצת ד"ר עמנואל קורניצר, נזקק המבקש למכשיר "משעל". בשל קשיי נשימה מהם סובל המבקש, ובהעדר יכולת שיעול אפקטיבית, הוא מטופל בפיזיותרפיה נשימתית ונזקק למכשיר זה באופן יומיומי על מנת למנוע התפתחות של דלקות בדרכי האוויר וצורך באינטובציה. מכשיר זה דרוש לו באופן יומיומי גם בעת שהייתו בביתו בחופשות סופשבוע.
נוכח תהליך השקום הממושך לו צפוי המבקש לפי ההערכות הרפואיות שהוצגו, אין לקבל את טענת המשיבה לפיה מכוחה של חובת הקטנת הנזק יש להעדיף הפנייתו של המבקש, ילד בן שלוש, מספר פעמים ביום למרפאת הכפר, לצורך שימוש במכשיר, תחת רכישתו. המשיבה תשלם למבקשים את עלות המכשיר, על פי הצעת המחיר שהוגשה, בסך 6,300 דולר לפי השער היציג של הדולר בעת התשלום.
ה. על פי המלצות רפואיות שהוצגו נזקק המבקש בשל אותם קשיי נשימה למחוך חצי קשיח, למכשיר אנהלציה ולמד סטורציה. המשיבה תישא בעלות המחוך, על פי הצעת המחיר שהוצגה, בסך 5,300 ש"ח, וכן בעלות מכשיר אנהלציה ומד סטורציה בסך 6,502 ש"ח.