החלטה בתיק בש"א 7222/07

לפניי בקשה לפטור מאגרת בית משפט.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה בגין נזקי גוף (ת.א 3381/01) אשר נגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מרשלנות רפואית. ביום 12.4.05 נדחתה תביעתו של המבקש והוא פנה בערעור לבית המשפט העליון (ע"א 5586/05). בדיון שנערך ביום 31.7.06, חזר בו המבקש מהערעור ונקבע כי המבקש לא יחויב בהוצאות משפט בגין ההליכים שנתקיימו בשתי הערכאות. בשלב זה, לאחר סיום הליך הערעור,  נשלחה למבקש תביעה לתשלום אגרת בית משפט בסך 44,753 ש"ח. על גבי דרישת התשלום צוין כי על המבקש לשלם את הסכום הנקוב בה עד ליום 1.10.07. ביום 28.9.07 הגיש המבקש את הבקשה הנוכחית, במסגרתה הוא מבקש פטור מתשלום אגרת משפט.

המבקש הינו נכה בשיעור 100%, הסובל משיתוק בידיו וברגליו. המבקש ציין בבקשתו כי הוא אינו כשיר לעבוד בשל מצבו הרפואי והוא מתפרנס מקצבאות הביטוח הלאומי. לדבריו, צרכיו הרפואיים השונים גורמים לו להוצאות רבות, וזאת, בין השאר, לצורך החזקת מטפלת צמודה, החזקת רכב המותאם למצבו, טיפולים ותרופות, וזאת בנוסף על הוצאות להן הוא נדרש בגין תשלומי מזונות לגרושתו, משכנתא, החזרי הלוואה, דמי ביטוח ורכישות שביצע בפריסה לתשלומים. המבקש הוסיף וציין כי הכנסתו מקצבאות מספיקה בקושי למימון הוצאותיו, וכי הנטל הכלכלי שבתשלום האגרה יהיה כבד מנשוא לאדם במצבו. לטענת המבקש גם בבית משפט העליון התחשבו במצבו הקשה כשפטרו אותו מתשלום הוצאות משפט ושכר טרחה בשתי הערכאות.

בתגובה טען משיב 3 (להלן - המשיב) כי יש לדחות את הבקשה על הסף בשל השיהוי הרב שחל בהגשתה. לטענת המשיב, על פי תקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007 (להלן - תקנות האגרות החדשות), בעל דין החייב בתשלום אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, לא יאוחר מחמישה עשר יום מיום דחיית ההליך בפסק דין. פסק הדין בעניינו של המבקש ניתן ביום 12.4.05. לפיכך, נוכח העובדה כי הבקשה הוגשה באיחור רב, בית המשפט כלל אינו מוסמך לדון בה, ויש לדחות אותה. לדברי המשיב, במקרה מעין זה, בו נעדר בית המשפט סמכות להורות על השבת האגרה, על המבקש לפנות לוועדה מיוחדת של הנהלת בתי המשפט, המוסמכת להעניק פטור מאגרה במקרים מיוחדים. מעבר לכך טוען המשיב, כי המבקש אף לא עמד בנטל להראות כי הוא נעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. למבקש רכב ובית בבעלותו וכן טלפונים סלולאריים. בנוסף, לדברי המשיב תדפיסי חשבונות הבנק של המבקש מלמדים כי למבקש ניירות ערך בשווי של כ- 40,000 ש"ח וכן הכנסות נוספות מעבר לאלו שפורטו בתצהירו. המשיב טוען כי יש ללמוד מהחלטת בית המשפט העליון בערעור, אשר פטר את המבקש מהוצאות משפט בלבד, כי אף הוא סבר כי אין מקום ליתן למבקש פטור מאגרה. עם זאת, המשיב הסכים כי המבקש יחויב בתשלום הקרן בלבד (31,660 ש"ח), ללא ריבית וההצמדה הנלווית.

המבקש הגיב לטענות המשיב וטען כי אין בהן לסתור את טענתו לפיה הכנסותיו מספיקות בקושי לכיסוי הוצאותיו. לדבריו, חשבון הבנק שלו מצוי ביתרת חובה, וניירות הערך שבבעלותו הם חסכונותיו היחידים, כך שתשלום האגרה יכלה את כל חסכונותיו, ואילו ההכנסות הנוספות שעליהן עמד המשיב אינן משמעותיות. אשר לטענת השיהוי, לדברי המבקש, בקשתו הוגשה בסמוך לאחר שנתקבלה אצלו דרישת התשלום ולפני חלוף המועד לתשלום שצוין על גבי הדרישה, כך שאין לומר כי השתהה בהגשת הבקשה. המבקש הוסיף וטען כי התקנות שחלות על הבקשה הן תקנות בתי משפט (אגרות), תשמ"ח-1987, שאינן כוללות כל הוראה בדבר המועד האחרון להגשת בקשה לפטור מאגרה, ולא תקנות האגרות החדשות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

מעיון במסמכים הרלוונטיים עולה כי המבקש עמד בנטל הנדרש להראות כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה. המבקש פירט את מצבו הקשה ואת צרכיו המיוחדים, על ההוצאות הכרוכות בכך, והראה כי הכנסותיו מספיקות בקושי לכיסוי הוצאות אלו, וזאת אף אם נביא בחשבון את ניירות הערך בהם מחזיק המבקש ואת הכנסותיו הנוספות שצוינו על ידי המשיב.

אשר לטענות המשיב בדבר שיהוי וחוסר סמכות, לא ראיתי לנכון לקבלן. אף בהנחה - וכפי שיפורט להלן, איני נדרשת לדון בכך - כי המועד להגשת בקשה לפטור מאגרה חלף, הרי שבית המשפט מוסמך, בהתאם להוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להאריך את המועד להגשת בקשה. במקרה הנוכחי, משנמצא כי לגופו של עניין זכאי המבקש לפטור מתשלום האגרה נוכח מצבו הקשה והעדר יכולתו לשאת בתשלום, ובשים לב לעובדה כי המבקש הגיש את הבקשה בטרם חלף המועד הנקוב על גבי דרישת התשלום, הרי שיש להאריך את המועד להגשת הבקשה ולדון בה.

נוכח האמור לעיל, הבקשה לפטור מאגרה מתקבלת.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב בטבת תשס"ח (31 בדצמבר 2007), בהעדר הצדדים.