החלטה בתיק בש"א 7123/07

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

1.     המבקשות הגישו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דינו של  בית-המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט בן ציון גרינברגר) מיום 31.5.07.

2.     לטובת המשיבה ניתן סעד הצהרתי שקבע המשיבה כי הייתה ידועה בציבור של המנוח, אריה כהן ז"ל (להלן: "המנוח"), ולפיכך הנה זכאית למחצית מכלל רכושו שהשאיר במותו.

3.     המבקשת 1, אלמנת המנוח, והמבקשות 2 ו- 3, בנותיהם המשותפות, טוענות כי בטרם חלף המועד להגשת ערעור בזכות, יום 6.9.07, ניהלו הצדדים, באמצעות באי-כוחם, משא-ומתן על מנת להגיע להסדר פשרה, שאף הגיע לידי ניסוח טיוטות של הסכמי פשרה, אך כשל לבסוף בשל חוסר שיתוף פעולה מצידה של המשיבה. המבקשות טוענות כי המתינו לתשובת המשיבה, אך זו לא השיבה לפניותיהן, וכי הבקשה דנן הוגשה בתום פגרת סוכות.

4.     המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, בין היתר, כי ניהול המשא-והמתן נכשל מטעמים הקשורים במבקשות, שהעלו את דרישותיהן, ומימלא אין בניהול משא-ומתן כדי להווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור.

5.     מועד להגשתו של ערעור אזרחי קבוע בחיקוק, ועל כן חובה על המבקש הארכת מועד לבסס בקשתו על "טעם מיוחד", זאת כאמור בהוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יודגש כי בנושא זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר': זוסמן, סדרי הדין האזרחי  (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (שם, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו  לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, "האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור,  מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו" (ר': בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ. שלומי גפן כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז), לא פורסם).

       בעיקרון, בתי המשפט נטו להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין - המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים  בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול  דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ר': ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה (2) 904). ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו. 

6.     יישום האמור לעיל מוליך למסקנה כי דין הבקשה להידחות: בענייננו, פסק-הדין ניתן ביום 31.5.07. המועד להגשת ערעור בזכות הסתיים ביום 6.9.07. הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור הוגשה ביום 7.10.07. המבקשות טוענות כי טיוטת הסכם הפשרה האחרונה נשלחה אל המשיבה ביום 3.9.07, והוחזרה על-ידי המשיבה ביום 9.9.07, יומיים לאחר שחלף המועד האחרון להגשת הערעור. לשיטתן, המשיבה לא שבה למשא-ומתן החל ממועד זה, אולם המשיבות אינן מנמקות מדוע לא נקטו בהליך המתבקש בנסיבות כאלה, והגישו את בקשתן זו בטרם חלף המועד האחרון להגשת הערעור, או אף ימים ספורים אחריו, מהטעם כי ההארכה מבוקשת בשל ניהול משא-ומתן בין הצדדים העשוי להביא את הצדדים לידי פשרה. בנוסף, ובעיקר, לרשות המבקשות עמדו למעלה משלושה חודשים לצורך הגשת ערעור במידה שלא היה עולה בידן להגיש להסדר פשרה, ומחובתן היה  להגיע להסכמה מוקדמת לפיה המועד להגשת ערעור יוארך עד לתום ניהול המשא ומתן או להגיש  ערעור במועד. אי קיומה של הסכמה כזו והעובדה שהמשא ומתן לא עלה יפה, אין בהם כדי להוות טעם מיוחד. מדובר בגורמים המצויים כולם בידיעת ובשליטת המבקשות ואין מדובר בתקלה  לא צפויה או שלא ניתן היה למנוע אותה או שלא להיערך אליה מראש. ההחלטה שלא להגיש ערעור במועד הייתה נתונה אך ורק בידי המבקשות, כאשר לא נטען כי, מנגד, הסכימה המשיבה להארכתו של המועד. המבקשות לא ביססו כנדרש קיומו של טעם מיוחד ואף לא פירטו את סיכויי ההליך נשוא הערעור.

לפיכך, וכאמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום ט' בחשון, תשס"ח (21 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

קלדנית: רחל אמויאל