1.
כללי
לפני שתי בקשות לביטול עיקול זמני, שהוטל לבקשת המשיב, ביום 28.2.06, בבש"א 5696/06, על בעלות המבקשים 1 ו-2 בקרקע בהרצליה, המהווה חלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 4 בגוש 6545 (להלן "
הקרקע").
2.
תמצית העובדות הדרושות לעניין:
2.1 המנוחה חנה דיל דלמנו ז"ל (להלן "
המנוחה"), היתה הבעלים הרשום של הקרקע. הקרקע הינה שטח של כ- 1,000 מ"ר המצויה בהרצליה הירוקה והמיועדת לבניית שתי יחידות צמודות קרקע. המנוחה, הלכה לבית עולמה ביום 22.12.92, בירושלים. יורשיה החוקיים של המנוחה, הינם שני בניה, המבקשים 1 ו-2 (להלן: "
הבנים"), בחלקים שווים בניהם, וכקבוע בצו ירושה מיום 21.4.93 שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
2.2 הזכויות בקרקע משם המנוחה לשם הבנים בפנקס רישום המקרקעין הועברו ביום 22.8.05 , בהתאם לצו הירושה.
2.3 בין הבנים לבין המשיבים 3-5, נוהל מו"מ למכירת הזכויות בקרקע לאחרונים (להלן: "
הקונים"). המו"מ הבשיל לידי הסכם מחייב ביום 15.11.05, (להלן: "
הסכם המכר"). בהתאם להסכם המכר, נמכרה הקרקע לקונים תמורת הסך 370,000 דולר, כאשר סך של 123,334 דולר משולם במעמד ההתקשרות.
2.4 ביום 27.2.06, הגיש המשיב תביעה לבית המשפט ובמסגרתה בקשה לעיקול זמני על זכויות הבנים בקרקע, (בש"א 5696/06), וכן בקשה לצו מניעה זמני האוסר על הבנים להעביר לקונים את הזכויות בקרקע, (בש"א 5695/06).
2.5 לטענת המשיב, שהינו תושב ארצות הברית, הוא רכש מהמנוחה, היא דודתו, את זכויותיה בקרקע ביום 21.1.90 תמורת סך 53,000 דולר ששולמו לה במזומן. המשיב מאשר כי בינו לבין המנוחה לא נחתם הסכם מכר, אך המנוחה חתמה ביום 21.1.1990, לפני עורכת הדין ונוטריון רינה מזרחי-אורון, מירושלים, על יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר, לפיו הסמיכה המנוחה את המשיב להעביר על שמו את זכויותיה בקרקע (להלן "
יפוי הכח"). המשיב עתר למן פסק דין המצהיר כי הוא הבעלים של הקרקע, למחוק את הבנים כבעלי זכויות בה, ומחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת הקונים. לחילופין, עתר המשיב לחייב את הבנים לשלם לו את שווי הקרקע המוערך על ידו לסך של 1,860,000 ש"ח.
2.6 בית המשפט, כב' הרשם ברוך, נעתר לבקשה למתן צו עיקול זמני על המקרקעין.
2.7 המשיבים 3-5, רכשו מהבנים את הזכויות כאשר המשיבים 3 ו-4 רכשו את מחציתם ואילו המשיב 5 את המחצית הנותרת. בהתאם להסכם המכר התחייבו הקונים לשלם לבנים סך של 370,000 דולר אשר מתוכו שולם כבר סך של כ-246,666 דולר המהווה כ-66% מכספי התמורה, ובנוסף שילמו מס רכישה, שכ"ט עו"ד ועמלת תיווך.
3. הבנים והקונים, כל אחד מהם, הגישו בקשות לביטול העיקול הזמני. הבנים בתיק בש"א 8539/06 והקונים בתיק בש"א 7040/06. בנוסף הוגשה על ידי הקונים בקשה לחייב את המשיב בערובה להבטחת הוצאות, (בש"א 8442/06).
4. בדיון בצו המניעה הזמני לפני כב' סגן הנשיא זפט, ביום 3.7.06, הוסכם כי הדיון בצו המניעה הזמני "יוקפא" עד לאחר החלטה בבקשה לביטול העיקול הזמני. עוד הוסכם כי אם הבקשה תדחה,ייתיתר הצורך בבקשה האמורה, ובאם תתקבל, ייקבע מועד לדיון בה.
5. עמדת המשיב
המשיב טוען כי רכש את הקרקע, בתמורה ובתום לב. לעמדתו, הבנים, בני דודיו, ידעו שהמנוחה מכרה לו את הזכויות בקרקע, אך חרף זאת ושלא כדין רשמו את הזכויות בה על שמם, ובהמשך מכרו אותה לקונים. בנסיבות אלה, עדיפה זכותו על זכות הקונים אשר טרם נרשמה, תוך שמפנה לסעיף 9 לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969, (להלן: "
חוק המקרקעין"). בנוסף טוען כי גם הקונים ידעו על זכויותיו בקרקע, טרם הסכם המכר.
המשיב מסתמך גם על תצהירים של אחרים. תצהיר אחד של מר אדוארד דלימני (להלן "
אדוארד"), שאף הוא קרוב משפחה של הצדדים המתגורר בארה"ב, המצהיר כי ידוע לו שהמנוחה מכרה את הקרקע למשיב. עוד טוען אדוארד כי גם הבנים ידעו שהמנוחה מכרה למשיב את הזכויות בקרקע, תוך שמציין כי במהלך ביקוריו בישראל נפגש עם הבנים, והם סייעו לו לברר מהו שווי הקרקע. תצהיר נוסף הינו של מר נתנאל ניסני, (להלן: "
ניסני"), המשמש כנציג של המשיב בקשר עם הקרקע וכן נציג של יתר בעלי הזכויות בקרקע. לדברי ניסני, פנו אליו הקונים בחודש נובמבר 2005 והתעניינו אם ניתן לרכוש את הזכויות של האחרים בקרקע, כאשר הודיעו לו שהם עומדים לרכוש את הזכויות של המנוחה. הוא מסר להם כי זכויות המנוחה בחלקה שייכות למשיב, לו ניתן יפויי כוח. בהמשך, בחודש פברואר 2006, פנו אליו הקונים ונפגשו איתו בבית קפה בבת ים והודיעו לו שרכשו את זכויות המנוחה. לעמדתו, הוא מסר להם את העתק יפויי הכוח, והם נסעו להיפגש עם עו"ד קליין.
6. עמדת הבנים
הבנים מכחישים את זכויות המשיב בקרקע. לעמדתם אין ביפויי הכוח כדי להקנות למשיב זכויות במקרקעין שכן אינו עונה על דרישת הכתב כקבוע בסעיף 8 לחוק המקרקעין, כמו גם אין בו את כל הפרטים הנדרשים לפי ההלכה הפסוקה כדי להוות מסמך הניתן מכוחו לאכוף הסכם מכר במקרקעין. בנוסף נטען להעדר תשתית מספקת לתמיכה בתביעה ובבקשה. גרסת הבנים הינה כי המנוחה סיפרה להם כי מכרה למשיב מחצית זכויות במקרקעין אחרים שבבעלותה המצויים ברעננה, (להלן: "
הנכס האחר"), תוך שהזכירה להם גם סמוך לפטירתה כי יש להגן על זכות המשיב בעת מימוש הנכס האחר, אך לא אמרה דבר באשר לקרקע. בעת מכירת הנכס האחר, פנו הבנים מיוזמתם למשיב, יידעו אותו באשר למכירתו, והעבירו לו את מחצית התמורה שהתקבלה בגינו. בכל אותה עת, לא טען המשיב כי יש לו זכויות בקרקע. מוסיפים הבנים וטוענים כי על זכויות המנוחה בקרקע נודע להם רק בשנת 2005 מעו"ד מנחם קליין מהרצליה, (להלן: "
עו"ד קליין"), אשר טיפל עבור המנוחה בנכסים. הבנים היו מעונינים למכור את הקרקע ועו"ד קליין טיפל עבורם במציאת קונים. במסגרת אירוע משפחתי, חתונה, באוגוסט 2005 נפגשו עם אדוארד, שמסר להם כי המשיב רכש את הקרקע מהמנוחה. הבנים ביקשו לקבל מסמכים התומכים בטענת המשיב, אך לא הוצגה לפניהם ראיה. לכן, בחלוף שלושה חודשים, ולאחר התייעצות עם עו"ד קליין, החליטו למכור את הקרקע לקונים. רק עם הגשת התביעה, ראו לראשונה את יפויי הכוח.
הבנים מוסיפים וטוענים כי יש בעיקול כדי פגיעה ממשית בהם בהתחשב בין היתר בעלויות הגבוהות הכרוכות בעיסקה אשר חלקן שולמו וחלקן אמורות להשתלם מכספי התמורה המופקדים בנאמנות, ובכלל זה מסים והיטלים, שבגין אי התשלום מתווספים להם ריביות וקנסות ועוד.
7. עמדת הקונים
הקונים טוענים כי בהתאם להלכה הפסוקה ויישומה בנסיבות המקרה, זכויותיהם עדיפות על פני זכויות המשיב, ולפיכך דין העיקול הזמני להתבטל. בהקשר זה מצביעים הקונים על כך שהמשיב לא טרח לרשום את זכויותיו במשך 16 שנים, והם הסתמכו בתום גלב על המרשם. זאת ועוד, הם שילמו על חשבון התמורה סך של כ- 250,000 דולר, ובנוסף מס רכישה, שכר טרחה ומעונינים לממש את קרקע ולבנות עליה, תוך שמודעים לצורך בהסכם שיתוף לעניין זה.
לעמדת הקונים הם לא ידעו על טענות המשיב בדבר רכישת הזכויות בקרקע מהמנוחה, והדבר נודע להם בדיעבד, רק לאחר הסכם המכר, בפגישה עם ניסני בבית קפה בבת ים, שם הוצג לפניהם יפויי הכוח. לעמדתם אף עו"ד קליין לא מסר להם כל מידע באשר לטענת המשיב ובכלל זה את המידע שמסרו לו הבנים בעקבות הפגישה עם אדוארד בחתונה המשפחתית. הקונים צירפו תצהיר של עו"ד קליין התומך בגרסתם.
8. בית המשפט, כב' הרשם גלדשטין, איפשר לצדדים להגיש תצהירים משלימים ואף החל בשמיעת חקירת המצהירים, כאמור בפרוטוקול מיום 13.9.06. במסגרת זו, נשמעו המשיב, אדוארד, מר ניסני וכן תחילת חקירתו של עו"ד קליין. התיק הועבר לשמיעה לפני כאשר הצדדים הסכימו שלא אדרש לשמוע את אותן העדויות שנשמעו לפני כב' הרשם גלדשטין. במסגרת זו שמעתי את השלמת חקירתו של עו"ד קליין, את חקירת הבן דיל, ואת הקונים שנתנו תצהירים. לאחר מכן הוגשו סיכומי טענות בכתב וזאת לבקשת בא כוח המשיב.