החלטה בתיק בש"א 5199/05

א.         בקשת הנתבעים שהוגשה בבש"א 4932/05 ביום 29.3.05 (בש"א 5199/05 היא בקשה זהה כפולה) היא להורות על מחיקת תביעתם של התובעים או דחייתה על הסף, מן הטעם שאין בחוות הדעת הרפואית של ד"ר ברוך פלדמן שהוגשה מטעם התובעים כדי לענות על הנדרש לפי החלטת בית המשפט מיום 14.1.05.

ב.         כאן ראוי לציין שבישיבת קדם המשפט מיום 6.1.05 עתרו הנתבעים למחיקתה או דחייתה על הסף של התביעה מן הטעם שלא צורפה לה חוות דעת רפואית בכל הנוגע לשאלת החבות.

בהחלטתי מיום 14.1.05 קבעתי שעל התובעים לצרף חוות דעת רפואית מטעמם בשאלת החבות והקשר הסיבתי, זאת לאחר שהבהרתי שהתובעים טוענים בתביעתם לשורה של טענות רפואיות המוכחשות על ידי הנתבעים, ולכן רובץ על התובעים הנטל להוכיחן, ואין מנוס מלהוכיח טענות רפואיות אלא על ידי הגשת חוות דעת רפואית.

ביום 22.3.05 הוגשה על ידי התובעים חוות הדעת של ד"ר ברוך פלדמן (מיום 18.3.05) הדן בחוות דעתו ברקע להתהוות תסמונת דאון, אבחון תסמונת דאון בהריון, וכן מבחני סקר לקביעת הסיכון של העובר להיות נגוע בתסמונת דאון.

ג.          טענת הנתבעים בבש"א 4932/05 היא שהרופא מטעם התובעים נמנע בחוות דעתו, ובמודע, מלהתייחס לשאלת החבות והקשר הסיבתי בתיק ספציפי זה אלא סקר מבחנים שונים לאיתור ואבחון תסמונת דאון, ודן בהסברים שיש לתת למטופלים במועד מתן חוות הדעת ומכאן, שאין למעשה רלוונטיות לחוות דעת זו, שניתנה ב-18.3.05, ביחס לסטנדרטים הרפואיים שנהגו בשנת 1997, שהיא השנה הרלוונטית לענייננו.

טוענים הנתבעים שלמעשה, לא התייחס המומחה מטעם התובעים, וכנראה לא היה מוכן להתייחס, לאירועים הקונקרטיים נשוא הליך זה.

לדעת ב"כ הנתבעים הגשת חוות דעת מעין זה עוקפת למעשה את החלטת בית המשפט, ובפועל אין בפני בית המשפט חוות דעת בשאלת החבות והקשר הסיבתי.

ד.         לאחר שעיינתי בטענות ב"כ הנתבעים, בחוות הדעת של ד"ר ב. פלדמן, ובתגובת ב"כ התובעים, הגעתי למסקנה לפיה עליי לדחות את הבקשה הנדונה.

בין יתר הדברים כותב הד"ר ב. פלדמן בחוות דעתו שכדי למנוע בדיקות חודרניות יקרות ומסוכנות בכל הנשים ההרות אימצו מערכות הבריאות במדינות רבות מבחנים לאיתור עוברים המצויים בסיכון גבוה ללקות בתסמונת דאון.

מבחני הסקר מחלקים את האוכלוסיה לשתי קבוצות סיכון: גבוה ונמוך.

לפי האמור בחוות הדעת הנ"ל, הדרך היחידה לקבוע או לשלול בוודאות תסמונת דאון בעובר היא לבצע פעולה חודרנית כמו דיקור מי שפיר. בדיקה זו אמינה ביותר ורגישותה קרובה ל-100%.

עוד נכתב בחוות הדעת שהסיכון המקובל להפלה עקב דיקור מי השפיר הוא 1:200. המומחה מוסיף שקיים הבדל איכותי בין הסיכון להפלה לבין הסיכון ללדת יילוד הלוקה בתסמונת דאון.

נראה לי, לאחר שכאמור שקלתי בדבר, שיש לראות את חוות הדעת הנ"ל כעונה על הדרישה לצירוף חוות דעת רפואית במקרה שבפנינו, אם כי מובן שאין בקביעה זו כדי למנוע מן הנתבעים להעלות בבוא העת את השגותיהם באשר למשקלה של חוות הדעת.

בשים לב לכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למחיקתה או דחייתה של התביעה על הסף.

לא ראיתי הצדקה לחייב את התובעים בהפקדת ערובה לפי תקנה 519 של תקנות סדר הדין האזרחי, כעתירתם החלופית של הנתבעים.

אין צו להוצאות בהליך זה.

ה.         ב"כ הצדדים יוודאו שכל הדרוש לקדם המשפט הקבוע ליום 18.5.05 יהא מוכן כנדרש.

הוגשה גם בש"א 3704/05 על ידי ב"כ התובעים בדבר חיוב הנתבעים למתן תצהיר גילוי מסמכים כללי, וכן גילוי מסמכים ספציפי ותשובות לשאלון.

ככל שהנתבעים טרם נענו לפניות אלה ידאג ב"כ הנתבעים להמציא את הנדרש בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אלא אם קיימת סיבה מנומקת להימנע מכך, ואזי ידאג ב"כ הנתבעים להביא זאת לידיעת בית המשפט.