החלטה בתיק בש"א 4226/05

זוהי בקשה לפטור את התובעת, חברה בהליכי פירוק, מתשלום אגרת בית המשפט.

התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה ע"ס 6 מיליון ש"ח בגין נזקים שנגרמו לה, לפי הנטען, בשל מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים, אשר הביאו לקריסתה של התובעת תוך שנה ממועד תחילת פעילותה.

על פי הנטען, אין בידי התובעת כל מקורות הכנסה שוטפים או צפויים, למעט סכום של כ-285,000 ש"ח המצוי בקופת הפירוק. סכום זה נועד לממן את כל הליכי הפירוק ובין היתר, בירור תביעות חוב, הנהלת חשבונות שוטפת כולל עריכת דו"חות שנתיים, ותשלום שכר המפרק. עוד נטען כי גיוס כספים מנושי התובעת איננו מעשי שכן מדובר בעיקר ברשויות המס, שחקנים, עובדים וספקים שנפגעו מהעדר יכולת הפירעון של התובעת ואשר לא יממנו הליכים משפטיים, גם אם אלה נועדו לטובתם.

המדינה, כבעלת דין בענייני אגרות, מתנגדת לבקשה. לטענתה, לא עמדה התובעת בנטל הוכחת אי יכולת כלכלית. התובעת לא פרשה תשתית עובדתית מפורטת כהלכה ביחס לזהות בעלי מניותיה ובעלי השליטה בחברה, או ביחס ליכולתם הכלכלית. כן היא טוענת כי אין להטיל את נטל האגרה על הציבור מקום בו ישנם נושים, אשר הם אשר יפיקו את מירב התועלת מן ההליך. אף לא הוגש כל דו"ח המצביע על מצבה העדכני של קופת הפירוק, ולא ניתן כל הסבר מדוע לא ניתן לעשות שימוש בכסף שבקופת הפירוק לשם תשלום סכום האגרה הנדרש.

הנתבע מס' 4 מתנגד אף הוא למתן הפטור. התנגדותו נשענת, בעיקרה, על אותם הטעמים. כן הוא טוען כי ההליך אינו מגלה עילה בכל המתייחס לתביעה נגדו.

הנני סבורה כי אין להיעתר לבקשה.

בעל דין המבקש לפטרו מתשלום אגרת ביהמ"ש חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשאת בתשלום האגרה. לצורך כך, עליו לפרוש בפני ביהמ"ש תמונה מלאה ועדכנית על מצבו הכלכלי. כן עליו להוכיח כי עשה ניסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת ביהמ"ש מצדדים שלישיים. רק אם ניסיונות אלה כשלו - יש הצדקה למתן פטור ולהטלת הוצאות ניהול התביעה על קופת הציבור.

נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה ודינה להידחות מטעם זה בלבד (וראה בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89 (2) 732, בש"א 6669/94 ע"א 6668/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95 (1) 406, ע"א 3149/01 דולב נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-על 2001 (2) 977).

בענייננו, לא הציגה התובעת תמונה מפורטת כראוי של מצבה הכלכלי. לא הוגש כל מסמך שיש בו כדי להוכיח את הכנסותיה, נכסיה, אם קיימים, ואת הוצאותיה השוטפות או הצפויות.

על פי תדפיס מידע של פרטי החברה התובעת, אשר צורף לתגובת הנתבע מס' 4, בעלת המניות בחברה היא חברת ד.ש.א ספורט אחזקות בע"מ. בעלת המניות היחידה בחברת ד.ש.א. היא חברת יזם ספורט (2001) בע"מ, אשר בעל המניות והמנהל היחיד בה הוא מיכאל קומיסר. התובעת לא פירטה את יכולתם הכלכלית של כל אלה, וככל הנראה אף לא עשתה כל ניסיון לגייס מהם, או מנושי החברה, הנהנים העיקריים מפירות התביעה, את סכום האגרה.

גם אם היה מקום לקבל את טענת התובעת לפיה היא פטורה מראש מכל ניסיון לגייס את סכום האגרה מבעלי מניותיה או נושיה מאחר שאין הדבר מעשי, הרי על פי הנטען בבקשה גופה, מצוי בקופת הפירוק סכום העולה על הסכום הנדרש לתשלום האגרה. בהעדר כל פירוט ממשי של ההוצאות הצפויות בקופת הפירוק, לא שוכנעתי כי חרף קיומו של הסכום הנדרש, יש להטיל את עלות האגרה על הציבור כולו.

התובעת תשלם את סכום האגרה תוך 20 יום מהיום. לא תעשה כן- תימחק תביעתה.

מזכירות בית המשפט   תעביר העתק החלטה זו לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום כ' באדר, תשס"ו (20 במרץ 2006) בהעדר הצדדים.

____________________

ג. כנפי-שטייניץ, שופטת

                                                                                                רשמת בית המשפט המחוזי