לפני בקשה מטעם יוסף לויפר (להלן -
"המבקש") לעיון בתיק העיקריובפרט בבקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 2102/05), בהתאם להוראת תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן -
"תקנות עיון בתיקים"). בנמקו הבקשה, טען המבקש כי הוא מעונין לבצע עסקה בנכס מושא ההליך העיקרי, נכס מקרקעין הידוע כגוש 30087 חלקה 24 תת חלקה 4 (להלן -
"הנכס").
משהוגשה הבקשה סברתי, כי מן הראוי לקבל את תגובות הצדדים להליך העיקרי.
בא-כוח המשיב 1 בהליך דנן (המבקש בהליך העיקרי), עו"ד דניאל נווה, התנגד לבקשה. לטענתו, המשיב 1 הינו בעלים של 3/7 בנכס ובית המשפט התבקש להורות על רישום הנכס על שמו בלשכת רישום מקרקעין. כמו כן, המשיב 1 לא ניהל כל משא ומתן עם המבקש ביחס למכירת הנכס, הוא אינו מכיר אותו, והוא מתנגד למכירת הנכס כל עוד לא יוסדרו ענייניו המשפטיים עם המשיב 2 (המשיב בהליך העיקרי).
בא-כוח המשיב 2, עו"ד רוני חייט, התנגד אף הוא לבקשה, בנמקו כי הואיל וזהות המבקש אינה ידועה לו, לרבות מהות העסקה הנטענת בבקשה, אין להתיר עיון כלשהו בתיקי בית המשפט בהם המשיב 2 הינו צד להליך.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים ובתיק בית המשפט, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
תקנה 4 לתקנות עיון בתיקים, מסדירה זכות עיון של מי שאינו בעל דין בתיק בית משפט, בקובעה לאמור:
"4. זכות העיון של מי שאינו בעל דין
(א) כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון אינו אסור על פי דין.
...
(ד)
בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
...".
כעולה מלשון התקנה, נקודת המוצא לדיון בבקשה לעיון בתיק בית משפט הינה שיש להתירו אלא אם העיון אסור על-פי דין. כאשר לא חל איסור בדין על העיון בתיק בית המשפט, יבחן בית המשפט בקשת העיון תוך עריכת איזון בין האינטרסים והזכויות של המעורבים בעיון עצמו, לרבות עניינו של המבקש בתיק, לבין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון, לרבות עניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן עניינו של הציבור בכללותו. ככלל, המדובר באיזון בין עקרון פומביות הדיון, ממנו נגזרת גם זכות העיון, לבין אינטרסים אחרים, כגון הזכות לפרטיות. עמד על כך בהרחבה בית המשפט בע"א 8849/01
פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005). כך גם בפסק הדין שניתן בבג"צ 1447/03
מתר מיכללה ליהדות כתרבות נ' שרת החינוך, לא פורסם (2004), בקובעו לאמור:
"מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט." (ראו גם, בג"צ 9271/02
חמי דנון נ' רשם האגודות השיתופיות, אורי זליגמן, לא פורסם (2005); בג"צ 9474/00
אליעזר גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714, עמוד 718 (2004); ע"א 3976/04
אילן בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ, לא פורסם (2004)).
ככל שבית המשפט ימצא כי ישנה הצדקה לאפשר העיון, יבחן בית המשפט האם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, ובשים לב לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו גם,
ע"א 8849/01, לעיל; בג"צ 1/49
ערן שני יראקצ'י נ' שר המשטרה, לא פורסם (2006); בג"צ 10076/02
ד"ר יורי רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר, לא פורסם (2005)).
ומן הכלל אל הפרט - בענייננו לא חל איסור בדין להתרת העיון כמבוקש, ואף המשיבים לא העלו טענה כאמור בתגובותיהם בכתב. בהתייחס לאיזון האינטרסים והזכויות של הצדדים להליך דנן, לא עלה בידי המשיבים להראות אינטרס או זכות העלולים להיפגע כתוצאה מעיון המבקש בתיק, הגם שהנטל רובץ לפתחם לעשות כן. סבורני כי אינטרס המבקש לעיין בתיק העיקרי, בשל ענין לעשות עסקה בנכס, הינו אינטרס לגיטימי המצדיק היעתרות לבקשה. המשיבים מצדם לא העלו כל טעם ענייני, בבחינת זכות או אינטרס העלול להיפגע עקב העיון בתיק. טענתם הלאקונית בדבר העדר היכרות של המשיבים עם המבקש והעדר ענין למכור הנכס לפלוני אינה בגדר טעם מיוחד המצדיק מניעת זכות העיון בתיק על-ידי המבקש, ובשל כך פגיעה בעקרון הפומביות.
פועל יוצא, הנני מתיר העיון כמבוקש. אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה למבקש ולבאי-כוח המשיבים.
ניתנה היום, ל' באב, תשס"ח (31 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים.